השחקנית קים גורדון פסימית אבל דואגת למי שמצבם יותר גרוע

מאז שהייתה בת 20 קים גורדון חיה על הבמה ולצידה. היום, בגיל 44, היא מוצאת את עצמה לראשונה מלקטת הצעות עבודה זמניות במיוחד. "כשחקנית, רקדנית וכוריאוגרפית עצמאית, היו תקופות שלימדתי או הייתי חברה בלהקה. נכון, רוב הדברים זמניים, אבל הם מעולם הם לא היו כמו עכשיו.

"לפני הקורונה הייתי אמורה להתחיל הפקה באופרה כרקדנית. כבר היו מדידות, עמדנו להתחיל חזרות, ואז בבת אחת התבטלו 15 הצגות. ביום העצמאות הייתי אמורה להיות מנהלת אמנותית של הטקס באחת הערים. זו עבודה של חודשיים שכבר התחילו הישיבות עליה, וכמובן שהיא הופסקה. הכנסה של כמה אלפים ללא פיצוי. זו דוגמה קטנה לכל מה שהיה על הפרק, מעבר לדברים הקטנים שבשגרה".

קיבלת כסף בפעימות?
"כן. לשמחתי עבדתי מספיק בשנים האחרונות כדי שיגיע לי. זה עזר, זה יותר מכלום, אבל זה לא מספיק. הרי אני לא יודעת כמה זמן אני אמשיך להסתדר ככה. אין לי הכנסה קבועה, וגם לא הכנסה לא קבועה".

אז מה את עושה היום?
"היו לי ימי צילום בודדים, פה פרסומת, שם סדרה. נתתי שיעורים פרטיים למשחק, כדי להישאר עם הראש מעל המים. גם ההורים עוזרים לי בתקופה הזאת, למרות שאני כבר בת 100. את מאלתרת איפה שאפשר. עיריית תל אביב יזמה פעילות כדי להרים לאמנים, בשם 'אצלנו בחצר' - מופעים והפעלות פר בניין או שכונה. תראי, כעצמאית אני תמיד חיה ככה, אבל בשגרה לפחות יש בסיס קבוע, ולצדו כמה זנבות. עכשיו יש לי רק את הזנבות. התחלתי להתנדב בעמותות פתחון לב ובפעימת לב".

את אופטימית?
"ההתכווננות היום היא יותר להצגות יחיד, אז התפקיד שלי קצת מתייתר. אם אני לא עושה משהו שמצולם לטלוויזיה - זה בעייתי. אבל הכי כואב לי הלב לראות את האנשים שאני מכירה ושזו העבודה שלהם ואלה כל החיים שלהם, כמו עובדי האופרה. אז מי אני שאתלונן על ביטול הפקה? גם ברמה של לבקש עזרה - אני לא רעבה ללחם, ולכן חושבת על זה שיש כאלה במצב גרוע יותר. אופטימית שאלת? אני מג'נגלת, ולא רואה איך יוצאים מזה, רק רואה איך מקומות עבודה של יוצרים מצטמצמים. מה שכן מבטיח זה טלוויזיה וקולנוע, וגם ההבנה שצריך ליצור בעצמך".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il