כשהמגדלים מגיעים לפרדס: "תכנון פזרני, לא שקול, לא מושכל, שלא חושב על הדורות הבאים"

שדרת מגדלי המגורים שנבנית בשנים האחרונות במזרח גני תקווה, הביאה עמה מאות ואלפי משפחות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה לאחד מהיישובים היותר מנומנמים בגוש דן. את ההשפעה המיידית על האזור ניתן לראות בשעות הבוקר ואחה"צ, אז מבקשות שיירות רכבים פרטיים לצאת או להיכנס לשכונות החדשות בנתיבים הבודדים העומדים לרשותם.
לדרך המהירה ביותר עבור תושבי גני תקווה לחמוק לכיוון מזרח קוראים רחוב השלושה.

עד לפני שנים ספורות הוא היה רחוב קטן ושקט בתוך מושב כפר מעש, אלא שגורדי השחקים של העיר נצמדו אליו. השינוי החד הביא, איך לא, למתיחות בין הצדדים, ולמציאות מעט אבסורדית. במקום לנקוט פעולה אגרסיבית כמו סגירת הרחוב, החליטו בכפר מעש ובמועצה האזורית דרום השרון שאליו הוא משתייך, להפוך את הנהיגה בו לסוג של מטרד, בעיקר עבור נהגים שממהרים בבוקר להגיע בזמן לעבודה. משני צדדיו נבנו מפרצי חניה שהצרו את הכביש, והפכו את הנסיעה בו לסללום שמחייב כל נהג לעצור בתורו, ולאפשר לרכב שמגיע ממול לנסוע, ורק אז להתקדם.

יצרתם פה מחסום נושם.
"לא מחסום", מסייגת ראשת מועצת דרום השרון, אושרת גני גונן, כשאנחנו נוסעים עמה ברחוב. "זה רחוב של מושב שגרים בו אנשים, והוא הפך להיות רחוב שעוברים בו אלפי כלי רכב", היא מסבירה. "הצרנו את הדרך משום שהיו כאן הרבה תאונות דרכים. משאיות שנסעו במהירות מטורפת הפילו כאן עמודי חשמל, ולא היה איך להבטיח את שלומם של ילדים שחוצים כאן. לא ראוי שרחוב קטן במושב יהפוך להיות כביש ראשי. מה שאתה רואה כאן זה היעדר תכנון. בונים עשרות אלפי יחידות דיור בלי שיש תשתיות".

מה חשבה על זה ראש מועצת גני תקווה, ליזי דלריצ'ה?
"היא לא אהבה את ההצרה של הכביש, אבל אני צריכה לדאוג לבטיחותם של תושבינו".

גני תקווה היא רק אחת מ-24 רשויות שגובלות במועצה האזורית דרום השרון, שחולשת על שטח עצום של 90 אלף דונם במרכז הארץ, ממושב מגשימים בדרום ועד צור יצחק וצור נתן בצפון. מיקומה האסטרטגי מחד, וההתפתחות המואצת של ערי המרכז ושל תשתיות ענק כמו המטרו מנגד, הביאו אותן לנהל בשנים האחרונות "קרבות בלימה" מול תוכניות שמבקשות לנגוס בשטחיהן.

ב-2018 התמודדה גני גונן לראשונה לראשות המועצה וניצחה בפער גדול של 77%. בתפקידה הנוכחי היא יודעת שעבור רבים מ-34 אלף תושביה המבחן הוא אחד - עד כמה תצליח לשמור על אופי היישובים והמועצה בכלל ככפריים, מול שלל התוכניות שנוגעות כמעט לכל יישוב במועצה. דוגמאות לא חסרות: המדינה רוצה מגורים על אדמות של המושב צור נתן, ואולי לשייך את השטח לכוכב יאיר. בטירה מבקשים שטחים מאדמות רמת הכובש, עבור שכונה חדשה. במסגרת תמ"ל 1088 (צופית) עשוי להיגרע שטח ממושב צופית לטובת כפר סבא, שעליו ייבנו 4,000 דירות.

במועצה סופרים כיום למעלה מ-20 מאבקים שעתידם ייקבע בוועדות גבולות או בוועדות תכנוניות שונות. בימים האחרונים יצאנו לסיור בשטח בכמה מאותן "חזיתות", עם ראשת המועצה גני גונן, וגילינו שהמאבק ברחוב השלושה אולי סמלי, אלא שמדובר במשחק ילדים בהשוואה למאבקים גדולים פי כמה.

"אנחנו לא נימב"י, אבל זה לא הגיוני"

ברחוב הראשונים שבכפר מעש ניצבים בתים יוקרתיים ורחבי ידיים. לצד אחד מהם אני חולק תלולית עפר עם גני גונן. בסמוך אלינו עומד יו"ר הוועד המקומי שי דבי. שלושתנו משקיפים מזרחה ודרומה לשדה חרוש שלפי התוכניות רבי קומות ימלאו אותו בעתיד הלא רחוק. את התוכנית הפקידה הוועדה המחוזית מרכז בספטמבר 2019 ושמה אנ"מ (אזור נופש מטרופוליני) אונו. התוכנית חלה על 2,500 דונם וקובעת כי אלה יישארו פתוחים, אך יש גם "קנס". 15% מהשטח מיועד לבנייה שתתחיל 80 מטר מבתי רחוב הראשונים.
"אתה רואה את שתי הנחלות פה?" מצביע דבי על בתים סמוכים. "הן בקו אפס אפס מהאנ"מ", הוא מבקש להבהיר את מה שהוא מגדיר כאסון.

"אלפי דונם מכאן ודרומה יהיו אזור נופש של פארקים וחקלאות עם שבילי אופניים וזה נפלא וישמש כריאה ירוקה. אבל 3,500 דירות ייבנו בצמוד לבתי המושב. איך יכניסו את כל זה, כשכבר היום לא יכולים לצאת מגני תקווה? אין תשובות ממשרד התחבורה".
"בעיה נוספת היא חיסול החקלאות של כפר מעש. איך אדון עצמוני שמגדל את התותים הכי טובים באזור ימשיך כשייבנו מסביב שבילי הליכה ואופניים? הרי אסור לרסס לידם. זה הרס החקלאות", מקוננת גני גונן.

מצד שני, כל מי שמסתובב פה רואה שאחד "הגידולים" במושב הוא בתים רחבי מידות. למה שתושב גני תקווה לא ישאל את עצמו מדוע הוא צריך להצטופף במגדלים וכאן לכל אחד מגיע שטח עצום?
דבי: "ברור לנו שב-2021 לא אפשרי לבטל תוכנית כזו. לא ביקשנו שתצטופפו, רק שטיפה תרחיק את הבנייה, למרחק של 250 מטר מהבתים שלנו ושהבתים הראשונים יהיו בגובה שש קומות. זו לא בקשה יוצאת דופן".

גני גונן: "אנחנו לא נימב"י (NIMBY - Not in my back yard, ג"ל). אנחנו אומרים, 'בסדר, העיר צריכה להתפתח. בואו נחשוב איך מייצרים חיץ הולם', איך ניתן לבנות באופן הדרגתי ומידתי.

"במקור התוכנית הייתה להצמיד פיתוח לגני תקווה. שתהיה רציפות אורבנית. זה נכון לעיר שיהיה לה רצף. מה שקורה כעת זה שמקימים פארק ענק לצד גני תקווה, ואת הבנייה הרוויה מצמידים למושב. אנחנו אומרים, 'קחו את האדמה אבל תעשו הפוך'. יש זרימה טבעית של פארק וחקלאות אז את הבנייה תצמידו לעיר".

"ליהנות בינתיים מהחקלאות"

כדי להגיע לנקודת חיכוך אחרת אנחנו נכנסים לפתח תקווה. בקצה רחוב מיכל לייב כ"ץ נמצא שטח ריק שערימות זבל פזורות בו, ושבחלקו משמש כחניון משאיות מאולתר. השטח, שייעודו בכלל חקלאי, שייך למועצת דרום השרון, אבל הוא כלוא בתוך העיר מאז נסלל כביש 471. לפני כשנה הגיעו לפה טרקטורים מטעם עיריית פתח תקוה והחלו ליישר את הקרקע, עד שצו מבית משפט שניתן לבקשת מועצת דרום השרון חייב אותם לעצור. אז גם גילו חלק מתושבי האזור כי במקום מתוכנן מסוף אוטובוסים, שמקדמת חברת נתיבי איילון בשיתוף העירייה.

מדוע הוצאת צו מניעה לעבודות?
"הוצאנו צו מניעה כי הם פעלו באופן פלילי. דיברתי עם ראש העיר ואמרתי לו 'רמי (רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקוה. ג"ל) נקים איתכם יחד את המסוף'", היא אומרת ומדגישה כי היא לא מתנגדת לתוכנית, "רק שיתאמו איתנו". היא אולי קיוותה לקבל חלק בהכנסות מארנונה שייכנסו לקופת המועצה בעתיד (פנייה לחברת נתיבי איילון מעלה כי המסוף יפעל לא לפני 2023), אבל בשבוע שעבר פורסמו המלצות של ועדת גבולות בראשות גבי מימון לשטח זה, שלפיהן יש לצרף את השטח לפתח תקוה. החלטה סופית בנושא תתקבל על ידי שר הפנים, אריה דרעי.

הכנסות מארנונה עסקית הן תחום שהמועצה לא בדיוק מתברכת בו. למועצת דרום השרון אין אזור תעסוקה גדול, ועיקר הארנונה העסקית של המועצה מגיעה ממחצבה שפועלת ליד נחשונים ושמזרימה להם 3.5 מיליון שקל בשנה בלבד.

מפתח תקוה אנחנו ממשיכים מזרחה לנקודה השלישית בסיור - כפר סירקין. פנייה שפספסנו מכריחה אותנו להתקרב לעיר אלעד כדי לבצע פניית פרסה. גני גונן דווקא מרוצה מהעיקוף הלא צפוי כדי להראות לנו את מה שהיא מכנה אבסורד תכנוני.

"הבנייה הרוויה כאן מימין זו העיר אלעד, וצמוד לה בדופן זה קיבוץ נחשונים. אנחנו נתנו עכשיו במסגרת ותמ"ל 400 דונם לעיר אלעד משטחי נחשונים. עכשיו בהליך אחר יש ועדה גיאוגרפית שמתייחסת למקום שאליו אנחנו נוסעים - כפר סירקין", היא מספקת את הרקע לאחר המאבקים הגדולים שהיא מנהלת כיום.

"בין אלעד לבין אדמות כפר סירקין שאותן רוצים לספח לעיר מפרידים 4.5 ק"מ, שבהם כביש 6 ומסילת הרכבת המזרחית", היא אומרת ומממשיכה להצביע לכל עבר "נסה לדמיין את אלעד ברצף הזה, אם נבנית שכונה שלהם בכפר סירקין".

מה ההיגיון?
"שאלה מצוינת. אולי יש בזה היגיון פוליטי, אבל אין היגיון תכנוני או כלכלי. זה רע לאלעד ולסירקין. הוא (ראש עיריית אלעד, ישראל פרוש. ג"ל) קיבל עכשיו מאיתנו קרקע לבניית 5,000 יח"ד. מאז שאלעד הוקמה נבנו בה 7,000 יח"ד, זה כמעט כפול. עד שהוא יבנה את זה יעברו לא מעט שנים, ובינתיים העיר תתפתח".

הביקורת של גני גונן אינה מופנית כלפי פרוש. לדבריה, בעיריית אלעד דווקא ביקשו לקבל שטח אחר, חסר שיוך מוניציפלי, שצמוד לעיר, אלא שדווקא ראש העין זכתה בו. "איפה ההיגיון?" היא ממשיכה לתהות.

אנחנו עוצרים ליד מטע אבוקדו של בועז כץ, חקלאי ותיק מכפר סירקין, שממתין לנו. סבא וסבתא שלו עלו לישראל ב-1936 והיו מראשוני כפר סירקין והחקלאות באזור. "תסתכל איזה קרקע. אנחנו בבקעה, והסחף יורד למקומות הנמוכים ולכן הקרקע פה היא הכי פורייה באזור. למשל, המשמש הראשון בעונה מגיע מכאן".

אם יוקמו בנייני מגורים בשטח, הם יחסלו את המטעים שלו.
"כל שכונת הדר גנים בפתח תקוה זו אדמה שאיבדנו, גם בתוך מחנה סירקין יש אדמות שאיבדנו. זו כבשת הרש האחרונה שלנו", הוא מסביר, בזמן שטיפות הגשם הראשונות של החורף מרטיבות אותנו.

"ב-20 השנים האחרונות איבדנו הכי הרבה שטחים ירוקים מאז קום המדינה כי התכנון היה תכנון פזרני, לא שקול, לא מושכל ולא חושב על הדורות הבאים", יורה גני גונן. "אתה לא יכול לייצר עכשיו לפתח תקוה 20 אלף יח"ד, גם ראש העירייה שלהם אומר את זה. בואו נשאיר לדורות הבאים, ובינתיים נהנה מהחקלאות".

רואים במושב הרבה בתים יוקרתיים. הפכתם ליישובים של עשירים. לא כולם חקלאים.
"אלה בתים של ההרחבה על חלקות של חצי דונם", היא אומרת, ומציינת כי מי שמתגוררים במושב הם במקרים רבים הנכדים של המייסדים שקנו את הקרקע ולעתים אף תרמו חלק ממנה למדינה. "הם שומרים על הירוק הזה בשביל כולנו. וכאן מגדלים פירות וירקות, לא ראיתי שיש החלטה לחסל את ההתיישבות".

לא בכל מקום יש חקלאות ענפה. מושב גת רימון, למשל, נראה כמו מקום שסיים את דרכו החקלאית.
"אני מסכימה איתך שמושבים צריכים לתרום למען התפתחות העיר ואנחנו לא אומרים 'לא'. נתנו במזרח סירקין, נתנו בנחשונים, נתנו בכפר מעש. אנחנו נותנים כל הזמן שטחים שלנו, אבל יש הבדל בין להגיד 'קחו כשצריך', לבין לקחת את חלקת האדמה האחרונה. בעוד 10 ו-20 ו-30 שנה, כשימצו את כל השטחים שנתנו והעברנו לפיתוח ויצטרכו עוד, נגיד, 'הנה, שמרנו את השטחים יפים, קחו אותם'. אבל עכשיו לא צריך אותם".

 בועז כץ, חקלאי כפר סירקין / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"תכננו את הדיפו שנה וחצי ולא ידענו מזה"

במאבק אחר, גני גונן דווקא משתפת פעולה עם עיריית כפר סבא. מדובר במתחם הדיפו (אזור תפעולי לרכבת המטרו העתידית. ג"ל) שמתוכנן לקום על אדמות מושב גן חיים, ובסמוך לבתי תושבים בכפר סבא. "זה אחד מהקרבות הגדולים שיש לי", היא מצהירה.
אף על פי שאף תחנה של המטרו לא נמצאת ביישובי המועצה, את הדיפו מיקמו על השטח שלהם. לדבריה, היא לא מתנגדת לכך, ומבינה את הצורך, אך תוהה "למה לעשות את זה באמצע מסדרון אקולוגי? בואו תמקמו את הדיפו בסמיכות לאזור תעסוקה. הם תכננו את זה במשך שנה וחצי ולא ידענו מזה, והביאו לנו את התוכנית כמוצר מוגמר. זה הכי נוח למתכננים של נת"ע כי זה שטח פתוח, כמו דף חלק. נכון לעכשיו את ההצעה החלופית שלנו דחו", היא אומרת, בזמן שאנחנו נכנסים למושב מגשימים שנמצא בסמוך ליהוד.

אם במקרה של הדיפו למאבק יש עוד סיכוי, כאן נדמה שההחלטה במסגרת הוותמ"ל (תמ"ל 1072) כבר נפלה, ו-870 דונם, מרביתם חקלאיים, יעברו ליהוד בדרך להקמת 4,100 דירות. במגשימים מצטרף אלינו שותפו של כץ, ערן הילברון, שמגיח מבית האריזה של השניים. בפנים כמה עובדים תאילנדים ממיינים אפרסמונים שונים, ואנחנו מקבלים הסבר מהיר כיצד זן מסוים שדומה לקרמבו קיבל את השם של הממתק המיתולוגי. לא הרחק נמצא השטח שמיועד לבנייה רוויה. "יש תוכנית ותמ"ל שאושרה, הופקדה ועברה את שלב ההתנגדויות", משקפת גני גונן את המצב, בזמן שעינינו נחות על המטע שגורלו כנראה נחרץ. "ברגע שייקחו את השטח הזה אז מגשימים יהפוך להיות בסוף שכונה של יהוד, לא שזה רע לחיות ביהוד, אבל האנשים כאן בחרו לגור במושב", היא אומרת.

היא מצביעה גם על כמה פגמים בתוכנית. הראשון שבהם הוא הצפיפות הנמוכה בשטח הנלקח. "לפי התוכנית הצפיפות בברוטו של תוכנית הבנייה תהיה 10 יח"ד לדונם. זה מטורף. הרי בונים היום 30 יח"ד לדונם. זה קורה משום שיש כאן בעיות של ניקוז, ולכן ייקחו גם שטח ממועצת חבל מודיעין הסמוכה. ואי אפשר לבנות לגובה בגלל נתיבי טיסה מנתב"ג, ויש כאן מפעל ביטחוני שאי אפשר להתקרב אליו.

"לא ייתכן שלוקחים לחקלאים שטח כזה ומבזבזים אותו ככה", היא אומרת בכעס, ומזכירה מקרה אחר של קרקע שנלקחה לפני שנים מהמועצה, מבלי שפותחה עדיין. מדובר בשטחים של מושב גני יהודה לשעבר, שאוחד עם סביון. "יש ליהוד שטח של גני יהודה שנלקח ב-2004 לבניית 4,000 דירות. רק עכשיו מתחילים בפיתוח. במקום עצי הזית שהיו שם ונכרתו, זה שדה קוצים כבר 16 שנה. נתנו לכם מושב שלם ואלפי דונם, תבנו שם, תעשו התחדשות עירונית. ואחרי זה אם תצטרכו תבואו לכאן, אבל לא עכשיו.
הילברון: "המטרה שלנו זה חקלאות. אנחנו לא חקלאים של פיצויים, אנחנו מתפרנסים מהקרקע. אם לא נעבד אותה, מה אנחנו אמורים לעשות?" הוא תוהה.

וגני גונן מסכמת: "צריך להסתכל על כל המרחב עם אופק לעוד הרבה שנים".   

אושרת גני גונן

בת 49 ● נשואה + 4 ומתגוררת במושב נווה ימין ● בעלת תואר ראשון ושני בחינוך ● בעבר כיהנה כמנכ"לית עיריית כפר סבא, מנהלת משאבי האנוש בעירייה ● היא האישה הראשונה לכהן כראשת המועצה האזורית דרום השרון ● עבודתה המקצועית הראשונה הייתה כמדריכת נוער במושבי המועצה