שקט מסוכן - לאן נעלמו הטייקונים בזמן משבר הקורונה

דוח העושר חשף כי המיליארדרים הישראלים נפגעו באופן קשה ממשבר הקורונה, ושעושרם צנח בעשרות אחוזים • אם לא נלמד את הלקח מהנפילות של הטייקונים בעבר, כנראה שהציבור ישלם שוב את המחיר

עוד מסעדה סגורה בצל הסגר השני בישראל / צילום: כדיה לוי, גלובס
עוד מסעדה סגורה בצל הסגר השני בישראל / צילום: כדיה לוי, גלובס

דוח העושר העולמי שהתפרסם לאחרונה הזכיר לכולנו שגם בעת שמיליונים מחשבים מחדש את פריסת שמיכת התקציב המשפחתי, עדיין בישראל, מתגוררים למעלה מ-150 אלף מיליונרים וכעשרה מיליארדרים.

לגבי מספר המיליונרים שנראה גבוה, צריך לזכור שההגדרה למיליונר היא אדם שנכסיו הכוללים (פחות חובות) עולים על מיליון דולר ולפיכך, מספיק שברשותכם דירה בתל אביב בת שלושה חדרים וקרן השתלמות ואתם נכנסים לרשימה זו. יותר מעניינת היא רשימת העשירים המופלגים ובפרט, אותם אנשים שמכונים "טייקונים".

ב-40 השנים האחרונות צמחו בישראל טייקונים רבים, אלא שלמרות שאנו נוטים לשכוח זאת, רבים מכוכבי ההשקעות מסיימים את דרכם כתוצאה ממשבר כלכלי ונעלמים מהנוף הכלכלי ומדפי העיתונות. בין השמות הרבים של אילי ההון ניתן למנות אנשים כמו ארקדי גיאדמק, נוחי דנקנר, אילן בן דב, אליעזר פישמן ואף כאלו שזכו להצלחה מצומצמת יותר אם כי לא פחות מתוקשרת כמו ענבל אור.

המשותף לרשימה הארוכה של אנשי עסקים מצליחים שזרחו במהירות ודעכו אף מהר יותר הוא הנועזות העסקית, היכולת להפעיל קשרים ולשכנע משקיעים להצטרף להצלחתם והנכונות לקחת סיכונים קיצוניים.

קריסתם של אילי הון מלווה גם בנזק היקפי רב לכל אותם גופים שהשקיעו בהם ובמיוחד, לציבור שהלווה כספים דרך חסכונותיו לאותם אנשי עסקים ומצא עצמו נפגע בקרנות הפנסיה וההשתלמות ולעיתים, גם במקום עבודתם כאשר החברות הקורסות נדרשו לקצץ כוח אדם בכדי לשרוד.

אנחנו יכולים לשאול היכן מצפונם של אותם אנשי עסקים המסכנים את חסכונותינו אבל שאלה זו אינה מעניינת. השאלה שעלינו לשאול היא מדוע הגופים המלווים את חסכונותינו לאותם אנשי עסקים כושלים שוב ושוב בשמירה על נכסינו.

אנחנו לא לומדים לקח

ניתן לזהות מספר תהליכים משותפים לכל האירועים בהם עלו לתהילה אנשי עסקים נועזים וקרסו בהמשך דרכם בהשאירם מאחור מהומה הדורשת שיקום על ידי המלווים והמפרקים. אולם, תופעה משותפת לכל האירועים הינה העובדה שאנו חוזרים על הטעויות שוב ושוב ולמעשה, נראה שאין ממש הפקת לקחים לא כחברה ולא בתוך הגופים המלווים בדרך הטיפול באירועים אלו.

הסיפור תמיד חוזר על עצמו, איש עסקים מצליח לוקח עוד ועוד הלוואות, זוכה לתהילת הציבור והתקשורת, לוקח עוד סיכונים ועוד הלוואות, הופך לטייקון ואז, מגיע רגע הקריסה כאשר עמה אובדת התהילה וממון רב מכספו של הציבור.

הקורונה דלדלה את חסכונותינו, קרנות הפנסיה חטפו מהלומה ממגפת הקורונה - המכה שלא יכולנו לחזות. אבל צמיחתו של טייקון וכישלונו על חשבון הציבור, אינם "כוח עליון" אלא דפוס מוכר ושיטתי במחוזותינו. דפוס שמשום מה אנחנו והגופים המלווים, נוטים לשכוח. בימים אלו, כשעתידו וכספו של הציבור תלוי על הבלימה ראוי היה לדרוש מהגופים האחראים על ניהול חסכונותינו - ניהול סיכוני טייקונים.

בואו לא נתבלבל, הגופים המוסדיים יודעים לנהל סיכוני אשראי באופן מדויק. שהרי אלו אותם הגופים שיודעים בעזרת מודלים מתקדמים להעריך את הסיכון במתן הלוואה של חצי מיליון שקל לרוכש דירה ממוצעת. האם אין להם את הכלים גם לנהל סיכוניו של טייקון המבקש הלוואה של מיליארד שקל מכספי החסכונות שלנו?

דוח העושר חשף תמונה מדאיגה, לפיה המיליארדרים הישראלים נפגעו באופן קשה במשבר הקורונה מהשלכותיו על השווקים הפיננסיים, ועושרם צנח בעשרות אחוזים. עשרת הישראליים שנכללים בדוח העושר איבדו (על הנייר) בחודש יוני האחרון בלבד סכום של 2.7 מיליארד דולר מעושרם הכולל.

לא ירחק היום ויהיה מי מאלו שיבקש שוב את תמיכת הגופים למימון השקעות מסוכנות נוספות, בדרך להשבת ההון האבוד. לקראת אלו, טוב יהיה לכולנו אם ידקדקו המלווים בניהול סיכון הטייקון - בטרם שוב, יממן הציבור את הקריסה. 

הכותב הוא דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקרייה האקדמית אונו