העדפת רכש כחול לבן: נתניהו הציב אולטימטום לאוצר ולתעשיינים

אולטימטום של נתניהו לאוצר? בתום דיון שנערך היום (ב') על ההצעה לשנות את חוק העדפת תוצרת כחול לבן במכרזים ציבוריים, שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו את האוצר ואת התעשיינים להגיע להסמכות, תוך שהוא מציב להם אולטימטום - יומיים -לקבלת ההחלטה. נתניהו הבהיר: אם לא תגיעו להסכמות תוך יומיים, אני אחליט בעצמי.

הדיון עסק בטיוטת הצעת מחליטים שהפיץ משרד ראש הממשלה הקובעת העדפת רכש כחול לבן. על פי ההצעה, ספק שיציע סחורה מתוצרת הארץ יוכל להשוות את מחיר הצעתו למחיר ההצעה שדורגה במקום הראשון במכרז, אם הזוכה מחו"ל. זאת, במקום המנגנון הקיים כיום לפיו יש להעדיף תוצרת מקומית אם הספק המקומי יקר בעד 15% מהספק בחו"ל.

ההצעה החדשה נדונה חרף התנגדותו של האוצר להצעה, ותחת לחץ משמעותי מצד ארגוני התעשייה והעסקים. אל התנגדות האוצר הצטרפה בימים האחרונים גם הממונה על התחרות אשר העבירה לנתניהו חוות הדעת לפיה הרחבת החוק להעדפת רכש כחול לבן פוגעת בתחרות, תייקר את הרכש הציבורי, תעלה את יוקר המחיה וכן תרתיע משקיעים זרים מלהגיע לישראל.

בדיון היום השתתפו ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו רונן פרי, שר האוצר ישראל כ"ץ, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, שר הבריאות ושר הפנים. מצד התעשיינים השתתפו בדיון ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, וכן סמנכ"ל קשרי הממשלה בהתאחדות, חגי אדרי.

התאחדות התעשיינים: תוספת של 80 אלף מקומות עבודה

על פי נתונים שהעבירה התאחדות התעשיינים לראש הממשלה לפני הדיון, העדפת רכש מקומי תורמת תרומה ניכרת לכלכלה המקומית, ובין היתר תורמת לגידול של עד כ-80 אלף מקומות עבודה חדשים ישירים ועקיפים במשלחי היד ניהול פרויקטים, הנדסה, רכש, בנייה ופיקוח המיוחסות לפרויקט התשתית בענפי האנרגיה (נפט, גז וכרייה). יש לציין שמרבית מקומות העבודה החדשים יהיו זמניים ויכללו גם משרות מלאכותיות כתוצאה מההשקעה הכלכלית.

תרומה נוספת היא עליה בהכנסות המדינה של עד כ-52.7 מיליארד דולר במצטבר לאורך חיי הפרויקט.

על פי אומדן של המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים צפויה תוספת של כ-35 אלף מועסקים ישירים ועקיפים, מהעדפת רכש מקומי במכרזים ממשלתיים.

לעמדת התאחדות התעשיינים בניגוד לשיח המתקיים, אין מדובר כמעט בהרחבת חובת ההעדפה של תוצרת הארץ, אלא בהקפדה על יישומה והתאמתה לעידן הנוכחי, שכן התקנות עצמן תוקנו בשנות ה-90 בהתאם לעולם הרכש שהיה נהוג בזמנו והשתנה רבות במרוצת השנים.

עוד הציגה ההתאחדות סקירה של המצב ברחבי העולם, ממנה עולה כי למרות קיומה של מערכת סחר בינלאומי מפותחת ולמרות קיומו של הסכם ה-GPA מדינות רבות נוקטות במדיניות העדפת תוצרת לאומית במערכת הרכש הציבורית שלהן בין אם באמצעות העדפה ישירה (חוקים פרטניים כפי שיפורט בסקירה הבינלאומית), ובין אם באמצעות אפליה סמויה וההעדפה עקיפה (תקני ייבוא וסעיפים מגבילים אחרים).

בנוסף, המצב במסחר הבינלאומי כיום הינו למעשה שמתוך 164 מדינות החברות בארגון ה-WTO רק 47 מדינות חתומות על ה-GPA, מתוכן 28 מדינות החברות באיחוד האירופי אשר בהן, למרות המחויבות ל-GPA, קיימת העדפה של תוצרת מקומית. וזאת, במרבית המקרים באמצעות עדיפות לא פורמלית. תעשיינים רבים מדווחים על חוסר יכולת לזכות במכרזים ציבוריים באירופה ללא שותפות עם מציע מקומי.

כך לדוגמה, בארה"ב סך הרכש הציבורי בשנת 2017 עמד על כ-1,809 מיליארד דולר המהווה כ- 9.3% מהתוצר. ביולי 2019, בתקופת ממשל טראמפ, הוחלט על הרחבת הרכש האמריקאי הלאומי של חוק זה כאשר המוצר הסופי צריך להיות מקומי ובנוסף כ-50% מעלויות המוצר הסופי צריך להיות אמריקאי.

סך הרכש הציבורי בקרב מדינות האיחוד האירופאי עמד על כ- 2.3 טריליון אירו המהווה כ-19% מהתוצר, מתוכם כ-512 מיליארד אירו (כ- 22% מסך הרכש הממשלתי) עובר את סף הרכישה שלגביו חלים הנחיות ה-GPA.

עוד עולה מהמסמך, כי על אף המדיניות הרשמית באירופה תוצאות המכרזים באירופה מעידות על אפליה מבנית, המושרשת בתרבות מערכת הרכש האירופאי יוצרת שיעור העדפה גבוה לתוצרת לאומית על פני תוצרת זרה.

העדפה מקומית גם בסין וברוסיה

לגבי סין, נכתב במסמך של ההתאחדות, כי בסוף שנת 2016, נחקק חוק BUY CHINA, המקדם העדפת ציוד מקומי סיני. מדיניות זו נתמכת על ידי פעולות של משרדים ממשלה שונים וממשיכה להתרחב. המדיניות נעה בין תמיכה במו"פ ועד לרשויות הבריאות הממשלתיות המקומיות המעודדות רכישת ציוד מקומי. בנוסף, מדיניות תוצרת סין 2025 מציבה יעד ברור לנתחי שוק של מכשירים רפואיים מקומיים.

ברוסיה, החל מיולי 2014, הוצגו מגבלות על חברות זרות להשתתף ברכישות ציבוריות של מכשירים רפואיים, סוגים של טקסטיל והנעלה, מכונות וציוד, תרופות, הגבלה על סוגי מזון מסוימים שמקורם במדינות זרות לצרכי המדינה והרשויות המקומיות, רהיטים ועוד. בשנת 2020 הורחב צו זה לרכישת מוצרים נוספים.

על כך נכתב במסמך ההתאחדות, כי "עולה כי קיימת הצדקה להקפיד וליישם את חוקי העדפת תוצרת הארץ תוך הרחבה קלה במטרה להגדיל את הביקוש למוצרי "כחול לבן" ולחזק את היצרנים המקומיים, להגדיל את הפעילות הכלכלית, להרחיב את הכנסות המדינה ממסים ישירים ומתשלומים עקיפים, הוספת מקומות עבודה, שמירת הידע ופיתוחו בגבולות המדינה, הגברת הייצוא וצמצום ממדי האבטלה, בדומה לרוב מדינות העולם המגנות על תוצרתן המקומית".

רוב המשתתפים בדיון תמכו בהרחבת העדפת תוצרת הארץ

במהלך הדיון הביעו רוב המשתתפים תמיכה בהרחבת העדפת תוצרת הארץ, למעט משרד האוצר שהציג עמדה לפיה מדובר במהלך שגוי שייקר ויסרבל מכרזים. שר האוצר ישראל כ"ץ אמר בין היתר, כי אינו יכול לצאת ציבורית נגד תיעדוף עסקים ישראלים, אבל זו תהיה טעות, זה יעלה את יוקר המחיה ויעלה הרבה כסף למדינה.

פרופ' אבי שמחון אמר כי בימי שגרה, בזמנים רגילים, הוא נגד תיעדוף תוצרת הארץ, אבל אלו לא זמנים רגילים, התקופה דורשת היערכות מיוחדת ובתקופת הקורונה רצוי ללכת לכיוון של העדפת תוצרת כחול לבן.

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר: "אדוני ראש הממשלה, הציבור מסתכל עליכם בתקופה קשה זו, ומצפה מהממשלה שלו לייצר לו מקומות עבודה, להגדיל את הצמיחה ולהניע מחדש את הכלכלה המקומית. זאת אפשר לעשות רק על ידי העדפה ברורה של עסקים ישראלים על פני עסקים מחו"ל.
"נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נותן העדפה ברורה לתעשייה האמריקאית כדי לחזק את הכלכלה וליצור מקומות עבודה לאמריקאים, אנגלה מרקל קנצלרית גרמניה נותנת העדפה ממשלתית ברורה לתעשייה הגרמנית כדי לחזק אותה, גם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון נותן העדפה ממשלתית ברורה לתעשייה המקומית כדי לחזק את אנגליה וליצור לאנגלים מקומות עבודה, וכך צריך להיות גם בישראל - הממשלה הישראלית צריכה לדאוג למקומות עבודה לישראלים.
"בשנים האחרונות בשם התחרות מדינת ישראל העבירה עוד ועוד תעשיות לסין וטורקיה - ויש לשים לזה סוף. אם אנחנו רוצים חוסן כלכלי צריך פה תעשייה חזקה, ורק כך נוכל לפרוץ החוצה ולצאת מהמשבר הכלכלי".