על רקע מחלוקות וחיכוכים בדירקטוריון: אברהם ביגר מתפטר במפתיע מתפקיד יו"ר פז

הראל לוקר הוא בעל הסיכויים הגבוהים להתמנות ליו"ר במקומו • במכתבו לדירקטורים כתב ביגר: "אני יודע שאני לא המנהל הנוח מכולם, לעתים אני רץ מהר מדי ומשתף פחות מדי, אך לא היססתי לעשות מה שצריך על מנת להציל את פז"

אברהם ביגר, יו"ר דירקטוריון פז, בועידת שוק ההון של גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס
אברהם ביגר, יו"ר דירקטוריון פז, בועידת שוק ההון של גלובס / צילום: איל יצהר, גלובס

על רקע מתיחות שהתעוררה בדירקטוריון חברת האנרגיה והקמעונאות פז, בין היו"ר אברהם ביגר לבין חברים אחרים, בדגש על הדח"צים, הודיע במפתיע היו"ר ביגר על כוונתו להתפטר מהתפקיד בסוף השנה הנוכחית.

באשר למחליפו המיועד - מאחר שרק דירקטור רגיל בפז יכול להיות יו"ר החברה, הרי שעל פי הערכות בשוק הראל לוקר הוא בעל הסיכויים הגבוהים להתמנות לראשות הדירקטוריון. לוקר הצטרף לפז בסוף אוגוסט האחרון, ובמקביל הוא מכהן כיו"ר התעשייה האווירית. אם וככל שימונה, הוא יוביל את החברה לצד המנכ"ל שהביא ביגר - ניר שטרן, אשר הגיע לפז מעולם עסקי אחר לגמרי, של התקשורת והסלולר. שטרן החל לכהן כמנכ"ל פז בתחילת השנה, לאחר שעזב את ניהול חברת סלקום.

גורם בסביבת החברה טען היום ביחס לנסיבות עזיבתו של ביגר את פז, זו הפעם השנייה בקריירה שלו בחברה - כי "היה חוסר נוחות גדול בקרב רבים מחברי הדירקטוריון בגין הפנייה מאחורי הגב של הדירקטוריון ושל החברה לרשות החברות, בניסיון לשנות את הסדר השליטה בפז. חוסר הנוחות התגבר כשהתפרסם בתשקיף לקראת הגיוס של חברת האנרגיה ג'נסל כי על שמו של ביגר נרשמו אופציות בתור דירקטור, אחרי שהתחייב מול הדירקטוריון שלא לקבל שום תמורה כלכלית מג'נסל".

ביגר הסביר כי הרישום של האופציות בוצע מטעמים טכניים בלבד, ואלה לא שייכות לו, כך שאין בטענות אלה ממש לתפיסתו.

בדירקטוריון החברה גם התגלעו חיכוכים ומחלוקות בין החברים בנוגע למדיניות פז בנושאים מהותיים שעל סדר יומה, ובראשם רצונו של ביגר לקדם היפרדות מבית הזיקוק של החברה. רצון זה נובע מהתפיסה של ביגר, לפיה פז נמצאת בשלב שעליה להשתנות ו"לחשוב מחוץ לקופסה" על מנת להתמודד עם שינויים שישפיעו עליה בשנים הבאות, עם תלות בהתפתחויות בצריכת ובמחירי הדלקים. ככל הנראה ביגר חש שאין די חשיבה שכזו בקרב חברי הדירקטוריון.

במכתב ההתפטרות ששלח לחברי הדירקטוריון, כתב ביגר בין היתר כי "מוניתי לתפקידי במרץ 2019. הובלתי שינוי והחלפה של רבים מחברי ההנהלה, בהם מינוי מנכ"ל הקבוצה המצוין ניר שטרן. ההנהלה הנוכחית היא צעירה, מוכשרת ונמרצת". כן לדבריו, "פז התעוררה בשנתיים האחרונות... החברה היום אקטיבית, מתמודדת עם השאלות הקשות, ויש לה דרך מסודרת להשביח את ערכה".

עוד הוסיף, במה שמרמז על תפיסתו כי על החברה להמשיך ולבצע שינויים מהותיים באופייה, כי "במקביל לכך הובלנו שורת מהלכים, בהם גיבוש אסטרטגיה חדשה לחברה; הפנמה של הצורך להיפרד מבית הזיקוק (דבר המצוי בשלב מתקדם, כידוע לכם); הסדרה ופריסת המימון של החברה בצורה נוחה יותר; יציאה למהלך גדול של השבחת הנדל"ן ועוד. בה בעת ביצענו מספר עסקאות אסטרטגיות, בהן השקעה בחדשנות, כגון בחברות evedge וג'נסל, וכן רכישת רשת סופר יודה. מהלכים נוספים שלא ניתן לפרטם נמצאים בתהליכי העבודה".

במכתב ההתפטרות שלו ביגר אף התייחס במרומז ליחסים המורכבים בתוך הדירקטוריון: "אני נאמן לדרכי. אני יודע שאני לא המנהל הנוח מכולם. אני יודע שלעתים אני רץ מהר מדי ומשתף פחות מדי, אך לא היססתי לעשות את מה שצריך על-מנת להציל את פז", כתב.

"מי שצריך להיות האיש החזק בכל ארגון, הוא המנכ"ל"

לדברי גורמים מעורים, ביגר הוא יו"ר דומיננטי ופעיל מאוד, ויש הסבורים שאף מעבר לנדרש מיו"ר בחברה ללא גרעין שליטה. פז, אגב, הפכה חברה ללא גרעין שליטה לאחר שבעל השליטה האחרון בה, צדיק בינו, העדיף "לוותר" עליה במסגרת יישום חוק הריכוזיות ולשמור על שליטתו בבנק הבינלאומי.

ביגר שימש כמנכ"ל פז בשנים 1993-1997, וב"סיבוב השני" מונה לתפקיד היו"ר הפעיל  (50% משרה) במרץ 2019 על-ידי הגופים המוסדיים שרצו לאזן את המנכ"ל הקודם, הוותיק והדומיננטי, יונה פוגל, שנפרד מפז זמן קצר לאחר מכן, אחרי כהונה ארוכה מאוד.

בוועידת שוק ההון של "גלובס" ביולי השנה, ביגר פרס את תפיסתו לגבי עולם האנרגיה והזיקוק בשנים הקרובות, ואמר כי "יש תופעות מאוד ברורות, למשל עולם הרכבים שמונעים בדלקים פוסיליים הולך ומצטמצם. מתי זה יקרה בצורה דרמטית ברמה העולמית? אני לא יודע להגיד, אבל בטח לא בשנים הקרובות. ההחלטות בתחום הזה הרי גם מושפעות מנושאי ההגנה על איכות הסביבה. אנחנו בפז בוחנים את עצמנו בהשקעות בסכומים לא גדולים בעולמות של ייצור אנרגיה אלטרנטיבית, כמו באמצעות מימן".

עוד הוא התייחס באותו כנס לתפיסתו לפיה "מי שצריך להיות האיש הכי חזק בכל ארגון, הוא המנכ"ל".

פז סיימה את המחצית הראשונה של שנת 2020 עם הפסד נקי של 101 מיליון שקל, לעומת רווח של 134 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זאת בשל ירידה חדה במחירי הנפט בעולם, לצד צניחה בכמויות הדלקים שמכרה, שהביאו לשחיקה של כ-36% בהכנסות החברה בתקופה זו, לעומת התקופה המקבילה, לסך של כ-4.2 מיליארד שקל. פז נסחרת היום בבורסה בשווי של כ-3.24 מיליארד שקל, לאחר ירידה של כ-30% במניה מתחילת השנה.