בגלל הקורונה: משרד האוצר מקפיא את השכר הממוצע במשק

משרד האוצר פרסם הערב (ה') את תזכיר חוק השכר הממוצע במטרה למנוע עלויות תקציביות קשות בעקבות עדכונו של השכר הממוצע במשק. העלייה הצפויה בשכר הממוצע במשק נובעת מהירידה במספר העובדים הפעילים ומכיוון שהעובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו - השתכרו לרוב משכורות נמוכות יותר מהשכר הממוצע במשק.

עדכון השכר הממוצע במשק בתקופה זו עלול ליצור עיוותים ועלויות תקציביות בעלות השלכות שיקשו על המשק להשתקם ממשבר הקורונה. החוק מציע להקפיא את העדכונים המהותיים האמורים להתרחש עם פרסום השכר הממוצע במשק על ידי המוסד לביטוח לאומי בחודש ינואר 2021, ביניהם עדכון שכר המינימום, הפרשות לביטוח הלאומי, פגיעה בעסקים הקטנים ועליה ביוקר המחייה בעקבות מספר תעריפים המוצמדים לשכר הממוצע (תעריף ארנונה, תעריף חשמל). בנוסף, תזכיר החוק בא למנוע מצב בו האוכלוסייה שאינה מושפעת מעליית השכר הממוצע לא רק שלא תהנה מעלייתו אלא תפגע מירידת כוח הקנייה.

כמו כן מציין תזכיר החוק כי עם חזרת העובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו לעבודה קיים צפי ששכר הממוצע ירד באופן חד, אם לא יוקפא בשנת 2021.

השכר הממוצע במשק זינק מתחילת משבר הקורונה מסיבות שאינן קשורות כלל לעלייה בשכר העובדים. הסיבה לזינוק בשכר היא כי הרוב המכריע של השכירים שנשלחו לחל"ת או פוטרו השתכרו שכר נמוך משמעותית מהשכר הממוצע - שזינק כתוצאה מכך שעובדים אלה נפלטו מחישוב הממוצע. כך למשל בחודש אפריל לבדו, שבו נשלחו כ-800 אלף שכירים לחל"ת - זינק השכר הממוצע במשק ב-17%. הבעיה היא שלעליית השכר המלאכותית הזו יש עלויות כבדות למשק ולתקציב המדינה.

עד כה היה ידוע כי עליית השכר הממוצע במשק צפויה לגרור בעקבותיה עלייה בשכרם של חברי הכנסת ושל נבחרי ציבור נוספים ששכרם הוצמד בחוק לשכר הממוצע במשק. ואולם, מתברר כי לעליית השכר הממוצע במשק השפעות מרחיקות לכת הרבה יותר. כך למשל גם שכר המינימום צמוד למעשה לשכר הממוצע במשק מכח חוק הקובע כי יעמוד על 47.5% מגובה השכר הממוצע. בנוסף, תקרת הפטור ממס להפרשות מעבידים לפנסיה, דמי ביטוח לאומי וכן קצבאות לנכים - צפויים אף הם לעלות בעקבות העלייה בשכר הממוצע.

להערכת האוצר, העלות הכוללת של עליית השכר הממוצע במשק לתקציב המדינה צפויה לנוע בין 7 ל-9 מיליארד שקלים לשנה - וזאת אם לא יחוקק החוק שתזכירו פורסם הערב.