הראל לוקר נבחר ליו”ר פז; הערכות: לא מתכוון לוותר על יו"ר תע"א

ביגר הודיע בסוף השבוע במפתיע כי יפרוש מהתפקיד בסוף השנה • כהונת הראל לוקר בתעשייה האווירית הועלתה מ-50% ל-75% משרה

יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר / צילום: איל יצהר
יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר / צילום: איל יצהר

לאחר שאברהם ביגר הפתיע בהודעתו מיום חמישי האחרון על פרישתו מתפקיד יו"ר קבוצת פז בתום השנה הנוכחית, הודיעה היום (א’) החברה כי הדירקטוריון בחר פה אחד בהראל לוקר כמי שיחליף אותו בתחילת 2021 כיו"ר חברת האנרגיה והקמעונות.

המינוי של לוקר היה צפוי, שכן רק דירקטור רגיל בפז יכול להיות יו"ר החברה, ובעוד שלוקר הביע עניין ומוכנות לתפקיד, הרי שהדירקטור הרגיל השני כלל לא כיוון אליו. הדירקטור הרגיל השני הוא אריק שטיינברג, שאף היה יו"ר זמני בחברה קודם למינוי ביגר כיו"ר פעיל של פז במשרה חלקית (50%). לוקר מכהן כיום כיו"ר התעשייה האווירית.

על פי הערכות בשוק, הוא אינו מתכוון להתפטר לטובת תפקידו בפז, לאור חלקיות המשרה כיו"ר בחברה. לא ניתן היה להשיג את תגובתו. ככל הידוע שיעור משרת היו"ר בתעשייה האווירית הוגדל מ-50% ל-75% בתקופת לוקר.

מנכ"ל ויו"ר חדשים בתחום

לוקר (55) הצטרף לפז בסוף אוגוסט האחרון. הוא יוביל את החברה לצד המנכ"ל שהביא ביגר - ניר שטרן, שכמו לוקר הגיע לפז מעולם עסקי אחר לגמרי, של התקשורת והסלולר. שטרן התחיל לכהן כמנכ"ל פז בתחילת 2020, לאחר שעזב את ניהול חברת סלקום, כשביגר שהוביל את מינויו והעדיפו על פני מועמדים אחרים, כולל מתוך החברה, וסמך על הידע שלו עצמו בתחום. ביגר, נזכיר, שימש בשנות ה-90 מנכ"ל פז.

לאחר הבחירה של לוקר אמר ביגר: "אני מודה להראל שלקח על עצמו את האתגר העצום". הוא ציין כי "לפז חשובה ההמשכיות העסקית, ואין מקום לוואקום מנהיגותי בעת הזו. להראל ניסיון עשיר ומוכח, הן בתחום הניהול העסקי והן בניהול הציבורי". לוקר מסר כי "מעטות החברות בארץ שעובדות פרק זמן כה ארוך מול הצרכן הישראלי, והמוניטין של פז הוא מעולה".

חיכוכים בדירקטוריון

בדירקטוריון פז  התגלעו באחרונה חיכוכים ומחלוקות בין החברים בנוגע למדיניות החברה בנושאים מהותיים שעל סדר יומה, ובראשם רצונו של ביגר לקדם היפרדות מבית הזיקוק של החברה. רצון זה נובע מהתפיסה של ביגר, שלפיה פז נמצאת בשלב שעליה להשתנות ו"לחשוב מחוץ לקופסה", כדי להתמודד עם שינויים שישפיעו עליה בשנים הבאות, עם תלות בהתפתחויות בצריכת ובמחירי הדלקים. ככל הנראה, ביגר חש שאין די חשיבה שכזו בקרב חברי הדירקטוריון.

פז סיימה את המחצית הראשונה של 2020 עם הפסד של 101 מיליון שקל, לעומת רווח של 134 מיליון שקל בתקופה המקבילה. זאת, בשל ירידה חדה במחירי הנפט, לצד צניחה בכמויות הדלקים שמכרה, שהביאו לשחיקה של כ-36% בהכנסות החברה בתקופה זו. מניית פז נסחרת בבורסה בשווי שוק של כ-3.2 מיליארד שקל, לאחר ירידה של כ-30% מתחילת השנה.