החשב הכללי | ניתוח

האתגרים לחשב החדש: היעדר תקציב ומימון הגירעון

החשב הכללי הנכנס יהלי רוטנברג יצטרך לשמור על דירוג האשראי הגבוה ועל ההתנהלות הפיננסית • על שולחנו מונחים מספר אתגרים עיקריים; הבוער ביותר הוא ניהול תקציב המשכי ותקציבי הקורונה

הממשלה אישרה את מינויו של רו"ח יהלי רוטנברג לחשב הכללי במשרד האוצר. האישור מגיע בדקה ה-90,  על רקע שורת פעולות ועסקאות רכש דחופות הממתינות לאישורו. וכן כיוון שללא חשב כללי מכהן לא היה ברור כיצד יחולקו תקציבי חודש דצמבר למימון פעילות הממשלה ותוכנית גיוסי החוב של הממשלה לחודש הקרוב.

במסגרת ההסכמות בין השותפות בקואליציה רוטנברג נבחר לתפקיד כבר ב-9 באוקטובר, במקומו של החשב הכללי הקודם רוני חזקיהו. אך אישור מינויו בממשלה התאפשר רק כעת, על רקע הפצרותיו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בסוף השבוע כתב מנדלבליט לשר האוצר ישראל כ"ץ כי "לא ניתן להותיר את תפקיד החשב הכללי לא מאוייש".

פעולות שרק חשב כללי מוסמך לאשר

מנדבליט ציין שורת עסקאות "בעלות חשיבות לאומית ודחיפות רבה", שממתינות לאישור החשב הכללי ובהן עסקאות למימון בדיקות קורונה, לאספקת דלק לכלי הרכב של משטרת ישראל, להפעלת מוקד 118 במשרד הרווחה ולהמשך הפעלת קרנות האשראי בערבות מדינה לעסקים שנקלעו למשבר. מנדלבליט ציין כי החשב הכללי הוא היחיד המוסמך לאשר פטור ממכרז לעסקאות רכש בהיקף העולה על 2.5 מיליון שקל בעילות מסוימות.

אבל תפקיד החשב הכללי הוא הרבה מעבר לכך ועל שולחנו של רוטנברג מונחים מספר אתגרים עיקריים. הבוער ביותר הוא ניהול תקציב המשכי ותקציבי הקורונה. בהיעדר תקציב מדינה מאשר החשב הכללי בכל חודש חלוקה של הקצאה בגובה אחד חלקי 12 של מסגרת התקציב האחרון למשרדי הממשלה השונים. רוטנברג יחתום על הקצאת המכסה החודשית בין המשרדים וכן ינהל את חלוקת תקציבי הקורונה. שם יפקח כי המדינה אינה מערבבת ומתקצבת דרכם הוצאות שוטפות שאינן קשורות.

יידרש לכל הניסיון והקשרים שצבר

האתגר המרכזי השני הוא מימון הגירעון הדו-ספרתי. צורכי הגיוס של הממשלה יגיעו בשנה הקרובה לכ-250 מיליארד שקל (חוב חדש, מחזור חוב ישן וריביות). רוטנברג הוא הכתובת המרכזית בעבודה מול חברות דירוג האשראי הבינלאומיות שמפגינות עד כה אורך רוח לנוכח השיתוק הפוליטי והעובדה שישראל מתנהלת מעל שנה ללא תקציב. בהקשר הזה הוא יידרש לכל הניסיון והקשרים שצבר בתפקידיו הקודמים על מנת לשכנע את האנליסטים ואת השווקים שהממשלה מתנהלת באחריות ותפעל להקטין את הגירעון ולצמצם את יחס החוב ביציאה מהמשבר. בשבוע שעבר הזהיר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי ישראל צפויה לחצות את הקו המסוכן של 80% חוב (באחוזי תוצר) בשנת 2023.

רוטנברג גם יידרש להתמודד עם יוזמות שונות שעלולות לפגוע בניהול הפיננסי של המדינה וכן למלא את תפקיד שומר הסף מול רשימת דרישות ותביעות מצד ראש הממשלה והשרים. בנוסף הוא גם האיש שאחראי על קידום פרוייקטים מחוללי צמיחה בשיטת PPP ובהם הקמת מערכות הסעת ההמונים בירושלים, גוש דן ובפריפריה.

ת"ז יהלי רוטנברג

בן 46, רואה החשבון השלישי מבין החשבים הכלליים ובין הבודדים שגדלו באגף החשב הכללי באוצר ● בשלוש השנים האחרונות היה סמנכ״ל הכספים של בזק ומנהל הכספים הראשי של הקבוצה ● הוא עבד באגף החשב הכללי במשך כ-13 שנה, בכל הדרגות, ותפקידו האחרון היה ראש חטיבת המימון והאשראי ● הוא רו"ח מוסמך, בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן