מתווה ימי הבידוד: האם המדינה באמת הכניסה יד לכיס?

העובדים אולי קיבלו הסדר שבהחלט מיטיב עמם, אבל אף אחד לא מדבר על כך שהמעסיקים כבר שילמו מעל 4 מיליארד שקל עבור עלות ימי הבידוד עד כה, וגם לא על העצמאים שעובדים לבד ויושבים בבית

צחי בן עיון, חקלאי ממושב צוריאל, מגדל אפרסקים וקיווי. באוקטובר הוא נשלח לבידוד עם חלק מעובדיו לאחר שנחשף לחולה קורונה. העסק בבעלותו היה מושבת בהעדרו וההכנסות נעצרו.

ליאת שנער היא בעלת מפעל לוחות פלסטיק משפחתי קטן, המעסיק עשרה עובדים, העובדים זה לצד זה כבר שנים. כשהעובדים שלה נדרשו לשהות בבידוד היא לא התלבטה - העסק מימן עבור העובדים את ימי הבידוד. זאת, למרות שהיקף העבודה פחת. כדי להמשיך להפעיל את העסק, שנער עבדה עם אביה בן ה-75 על פס הייצור במקום העובדים.

שני המעסיקים הללו, ורבים אחרים, התבשרו בשבוע שעבר כי אחרי שמונה חודשי מחלוקת בין האוצר לארגוני המעסיקים והעובדים נמצא הפתרון לשאלה מי יישא בעלות ימי הבידוד: מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק הקובעת כי המדינה תישא ב-75% מעלות ימי הבידוד למעסיק בעסק קטן ו-50% למעסיקים אחרים. על פי החוק החדש, עובד שנמצא בבידוד לא יקבל שכר על יום הבידוד הראשון בלבד, המדינה תשפה את המעסיק על עלות היום השני לבידוד במלואו, ולאחר מכן על מחצית מעלות הבידוד לעסק "גדול" ו-75% לעסק "קטן". בגין הבידוד ינוכו עד 4 ימי מחלה ממכסתו הצבורה של העובד בלבד. זאת, לעומת ניכוי כל ימי המחלה של העובד לפי המצב שהיה נהוג עד כה, ומימון מלוא ימי המחלה על ידי המעסיק, ללא כל השתתפות של המדינה בנטל.

האם זה יפתור לבן עיון ושנער את הבעיה? האם הפתרון הזה הוא הפתרון האידיאלי עבור המעסיקים והעובדים והאם המדינה הכניסה את היד עמוק מספיק לכיס כדי לסייע לציבור? תלוי את מי שואלים.

בעוד ארגוני מעסיקים ועובדים שונים מברכים על ההסדר, יש מי שסבור שהוא לא מספיק טוב, בלשון המעטה, ושוכח ציבורים שלמים (למשל העצמאים שעובדים לבד ואף אחד לא מחזיר להם כסף על ידי הבידוד האבודים). אחרים חושבים שהיה צריך ליישם את ההסדר הקודם שהאוצר חתם עליו אך לא עבר את אישור ועדת העבודה והרווחה (אשר קבע חלוקה של 50% מהעלות בין המדינה למעסיקים, והפחתה מימי המחלה של העובד). ויש מי שטוען עדיין שהמדינה צריכה לשאת במלוא הנזק.

על רקע המחלוקת המתמשכת והבלבול הרב בנוגע למתווה שאושר, נענה היום בשעה 13:00, בשידור חי בפייסבוק ובאתר גלובס, על כל השאלות בנוגע למתווה מימון ימי הבידוד. בשידור ישתתפו שנער ובן עיון שיספרו על הקושי של העסקים שעובדיהם נשלחים לבידוד, וכן רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים בישראל, עו"ד רוית גרוס, מנכלית התאחדות המלאכה והתעשייה, עו"ד רועי כהן , נשיא ארגון להב (לשכת ארגוני העצמאים בישראל) ועו"ד גיל בר טל, מנכ"ל הסתדרות העובדים בישראל.

נזכיר כי הצעת החוק למימון עלות ימי הבידוד הוגשה ואושרה על רקע החלטת בג"ץ לבטל את תעודת המחלה שהוצאה על ידי משרד הבריאות עד שהגורמים הרלוונטיים יבחנו מיהו הגורם שראוי שיישא בנזק הכלכלי שנגרם מחובת הבידוד שהוטלה על עשרות אלפים רבים של ישראלים בתקופת משבר הקורונה. בג"ץ נימק את החלטתו בכך שהימצאות בבידוד מכוח הצו אינה מהווה "מחלה" כהגדרתה בחוק דמי מחלה.

ההערכות הן כי עד החודש מימנו המעסיקים ימי בידוד לעובדיהם בעלות של מעל 4 מיליארד שקלים. הם אלה שהביאו את הסוגיה לבג"ץ.

בג"ץ נתן למדינה חודשיים כדי לגבש הסדר שלא מטיל את מלוא עלות ימי הבידוד על העצמאים, ולאחר משא ומתן מול נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי ויו"ר ההסתדרות החדשה ארנון בן דוד הוצג ההסדר הראשון שלפיו ימי הבידוד עדיין ייחשבו לימי מחלה של העובדים, והעלות עבורם תתחלק בחלקים שווים בין המעסיקים למדינה.

ההסדר ספג ביקורת עזה מצד ארגוני המעסיקים שלא היו סביב שולחן הדיונים, וטענו שאסור להטיל את עלות ימי הבידוד על המעסיקים, וגם מצד ארגוני העובדים השונים (למעט ההסתדרות החדש) שטענו שאסור להטיל את עלות ימי הבידוד על העובדים, שמפסידים את ימי המחלה שלהם על פי ההסדר. ועדת העבודה והרווחה סירבה לאשר את ההסדר לאחר שאימתה את הביקורת וביקשה כי יגובש הסדר טוב יותר עבור העובדים והעסקים הקטנים - וכך הגענו להסדר האחרון, שלפיו המדינה תממן 75% מעלות ימי הבידוד לעסקים קטנים עד 20 עובדים, ולכל השאר 50%, ובדרך ינוכו רק 4 ימי מחלה לעובדים.

העובדים, יש לומר, קיבלו הסדר שבהחלט מיטיב עמם. לא יקחו מהם את כל ימי המחלה שלהם, והם נושאים ביום אחד בלבד ללא שכר. גם עבור המעסיקים הקטנים מדובר בבשורה. בכל זאת 75% מימון מהמדינה. אבל בהסדר הזה אף אחד לא מדבר על כך שהמעסיקים כבר שילמו מעל 4 מיליארד שקל עבור עלות ימי הבידוד עד כה, וגם לא על העצמאים שעובדים לבד ויושבים בבית בימי הבידוד ללא כל שכר או הכנסה.