משכורות לפקחים, אי תשלום של גופים מזהמים: כך פועלת הקרן למניעת זיהום ים

בקרן למניעת זיהום ים, המנוהלת תחת המשרד להגנת הסביבה, הצטברה יתרה של כ-35 מיליון שקלים, המנוצלים בין היתר לתחומים שונים שאינם כלולים במטרות הקרן, דוגמת מימון שכרם של 21 מפקחים. מנגד, מדו"חות הקרן עולה כי חברת קצא"א לא שילמה אגרות במשך שנתיים, בעוד שאסדות הגז כלל לא מחוייבות בכך. כך עולה מהדיווח השנתי של הקרן לוועדת הפנים והסביבה של הכנסת. למרות הנדרש בחוק, הקרן לא דיווחה לוועדה כנדרש מאז שנת 2016, ועשתה זאת כעת לאחר דרישתה של יו"ר ועדת הפנים והסביבה, ח"כ מיקי חיימוביץ' (לדברי נציג המשרד להגנת הסביבה בדיון, הנושא "נפל בין הכיסאות").

"הקרן למניעת זיהום ים" הוקמה בישראל לפני כארבעה עשורים. זוהי קרן ייעודית תחת המשרד להגנת הסביבה, שנועדה למימון פעולות פיקוח ואכיפה הנוגעות למניעת זיהום ים, והיערכות לאומית למניעת זיהום ים משמנים ודלקים, דוגמת נפט וגז. שטח הים התיכון הוא רק 0.7% משטח כלל הימים בעולם, אך תנועת הדלק בים התיכון כוללת 30% מהנפח העולמי (360 מיליון טון בשנה), ועל כן הסיכון הגדול מצריך אמצעי היערכות מצד המדינות השוכנות לחופי הים התיכון.

כדי לממן את פעילותה, אל הקרן מועברות אגרות אותן משלמים נמלים בגין פריקת דלקים (למשל, על ידי חברת תש"ן), כספי היטלי הזרמה לים, קנסות שהוטלו על גופים המפרים את החוק בנושא ומטילים שפכים או פסולת לים, תקציב ממשלתי, כספי תרומות ועוד. כספי הקרן נועדו למניעה וטיפול בזיהום ים, וזו בלבד.

המשרד להגנת הסביבה לא גבה קנסות מגורמים מזהמי ים ב-2019

מהדיון שהתקיים אתמול (ג') בכנסת, עלה כי ב-2019 לא גבה המשרד להגנת הסביבה כלל קנסות מגורמים מזהמי ים, מקור הכנסה נכבד של הקרן. בנוסף, היטל ההזרמה לים פחת מאד בשנים האחרונות. אם בשנים 2013-2016 היה מקור ההכנסה העיקרי של הקרן, מאז 2017 הוא מקור הכנסה קטן והולך. מבחינה סביבתית, מדובר בבשורות טובות, שכן בוצת השפד"ן עליה שולם היטל - לא מוזרמת לים.

ואמנם, מאז נוספו אסדות ומתקני הפקת גז המזרימים לים תוצרים תחת היתר, אך בניגוד למסופי פריקה של גז ונפט, אלו אינם מעבירים כספי אגרות לקרן, בשל היעדר תקנות בנושא, ולאחר שהמחוקק לא הגדיר זאת בתקנות הנדרשות. מנגד, מתוקף תפקידה, הקרן מממנת דיגום של המתקנים, פיקוח ואכיפה מולם, ונערכת למצב של טיפול בשפך שמן כתוצאה מתקלה באסדות. על כך, אמרה יו"ר הוועדה ח"כ חיימוביץ', כי "האסדות הן מפעל מזהם לכל דבר ועניין והסיכון מזיהום הים מהאסדות הוא גדול מאוד. אחת הסכנות הכי גדולות לים, זה צינור הקונדנסט. אתם תצטרכו לטפל באותו חומר שחור ומזהם. די לראות איך החל האסון במפרץ מקסיקו. זה לא יתכן שמי שמרוויח מהאסדה הזו, לא ייקח חלק באותה קרן של זיהום הים. אתם בתור אלו שזה מקור הכנסה עבורכם, צריכים לעוט על זה".

הוועדה ביקשה בסיכום הדיון מהמשרד להגנת הסביבה להביא לאישורה בהקדם האפשרי תיקון לתקנות, כך שגם החברות המפעילות את אסדות הגז יכללו תחת הגופים שצריכים להעביר תשלום היטל לקרן למניעת זיהום ים.

עוד עולה מהדיון, כי גם החברות הגדולות הנדרשות לשלם אגרות לקרן, לא תמיד עושות זאת. למרות שרק לפני שלושה שבועות דלף נפט מצינור חברת קצא"א סמוך לחוף אשקלון, והביא באופן זמני להשבתת שני מתקני התפלה, משנת 2018, אז פג חוק הזיכיון הנוגע לקצא"א, תשלום החברה לקרן לא הוסדר. בשל לקונה חוקית, תשלום קצא"א לקרן הינו התנדבותי, וסוכם בהסדר מול הקרן. עד לנקודה זו, שילמה החברה לקרן מדי שנה 150 אלף דולר בצמוד למדד, לפי הסכם שהוסדר מולה. לפי נציג המשרד להגנת הסביבה, אי התשלום הוסדר והתשלומים ישתקפו בדוחות 2020.

הכנסות הקרן צנחו בכ-70% בשנים האחרונות

בדיון התברר גם שאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הקרן - היטל ההזרמה לים, מוטל על מפעלים בלבד, ולא על עיריות. זאת, בזמן שמדי שנה הנגר העירוני המזוהם מוזרם לים. לדברי יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ', "שנים עירית תל אביב מזרימה את כל הנגר משוק הכרמל, כולל עכברושים ופגרי עופות לים, ואפילו לא משלמת על זה היטל?". נזכיר כי כמדי חורף, גם השנה הוזרם ביוב ונגר לים, בעוד הרחצה הפכה מסוכנת, ונאסרה על התושבים. רני עמיר, מנהל היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, הסביר כי: "נגר עילי מזוהם זה נושא כבד שעדיין לא נפתר. לנגר שזורם דרך נקזים, המחוקק לא נתן תשובה". יחד עם זאת, לפי עמיר, בכוונת המשרד להגנת הסביבה לבחון תיקוני חקיקה מתאימים כך שגם רשויות מקומיות ידרשו לקבל היתר הזרמה לים בדומה לגופים המזרימים שפכים לים.

בשנים האחרונות, צנחו הכנסות הקרן בכ-70%. זוהי ירידה דרסטית, אך מדו"ח הקרן עולה כי הסכומים הגבוהים ביותר בקרן, מוקדשים למימון משכורות. מתוך 35 מיליון השקלים המצטברים בקרן בשנה, יותר מ-12 מיליון מתוכם מממנים משכורות. בין היתר, משולם דרך הקרן שכרם של 21 מפקחים, שהינם למעשה עובדי המשרד להגנת הסביבה, וכן מפקחים על נושאים שונים שאינם כלולים במטרות הקרן. יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ' אמרה על נושא "מצאתם דרך איך לממן עובדים של המשרד להגנת הסביבה. המשכורות כי המפקחים חייבים להיות מתוקצבים על ישי המשרד להגנת הסביבה, ולא מכספי הקרן, שבה בשנה הבאה אולי כבר לא יהיה כסף".

מה אם הקרן תהפוך לגרעונית

חשוב לומר כי לפקחים בתחום הגנת הסביבה תפקיד קריטי. עבודתם, אינה מיותרת, אלא הכרחית, כשהם ניצבים בחזית ההגנה על הטבע. ואמנם, בוועדה עלתה התהייה מדוע צריכה הקרן לממן את שכר העובדים, ולא המשרד להגנת הסביבה, ודאי כאשר הקרן יכולה להיכנס לגירעון. תומר רוזנר, יועמ"ש הוועדה, שאל; "מה יקרה מקורות הקרן ימשיכו להצטמק והיא תהיה גרעונית? יפטרו את המפקחים? היחידה הימית עוסקת במגוון נושאים. חלקם קשור למטרות הקרן, אבל חלקם בכלל לא, כמו שחיקת חול, בניה על החוף. זה לא קשור לזיהום הים. הקרן לא יכולה לממן פעילות שאינה קשורה למטרות הקרן. זה ראוי לבדיקה מעמיקה. אולי תממן גם שכר דירה של הבניין ברחוב כנפי נשרים, שם יושבים המפקחים?". עמיר אמר על כך: "משפטית אין בעיה. אבל אכן, היקף הפעילות שלנו גדל בסדרי גודל כאלה שאנחנו חייבים לקבל תקציב".

לפי יובל ארבל מעמותת 'צלול', "הקרן הזו הולכת להיות גרעונית. על המצב הקיים, בו כשני שליש מתקציב הקרן מממן פעילות שוטפת של היחידה הארצית להגנת הסביבה, להשתנות לאלתר. לא ייתכן לשלם משכורות מהקרן הזו. יש לייעד את כספי הקרן להשלמת ההערכות והמוכנות לטיפול באירוע שפך לים (התלמ"ת) שהתקבלה בשנת 2008 וטרם הושלמה עד היום וכן לאשר את חוק התלמ"ת כך שיבטיח את יישום התוכנית. בנוסף, יש לייקר את היטל ההזרמה כתמריץ להפחתת זיהום". בעקבות זאת, בוחנת עמותת "צלול" עתירה לבגצ בנושא. בנוסף, דורשת העמותה למנות נציג מארגוני הסביבה להנהלת הקרן כמשקיף, כדי להבטיח את האינטרס הציבורי.

עוד עלה בדיון כי פרויקט "חוף נקי", ממומן על ידי קרן הניקיון, ובמקביל גם הקרן למניעת זיהום ים. בשנת 2019, הקדישה הקרן יותר מ-5 מיליון שקלים לנושא. בנוסף, מממנת הקרן פעילות של היחידה להגנת הסביבה הימית, למרות שזו אמורה להיות מתוקצבת באופן שוטף על ידי המשרד להגנת הסביבה. היחידה לא עוסקת רק במטרות מניעת זיהום ים, אלא גם לנושאים דוגמת שחיקת חול ובנייה בחופים. זאת, למרות שעל פי הגדרה, על הקרן לממן את הנושאים להם נועדה בלבד. יתר על כן, הקרן גם מממנת הקרן יעוץ משפטי, זאת למרות שלמשרד להגנת הסביבה יש יעוץ משפטי פנימי. לפי עמיר, "לפעמים יש חוות יעד ייחודיות. הלשכה המשפטית שלנו עמוסה, ולפעמים מוציאים עבודות גם החוצה".