40 זה ה-30 החדש: עם משכורות כאלה, מי רוצה להגיע לגיל פרישה?

בגיל 39 מוביל זלאטן איברהימוביץ' את מילאן לצמרת הטבלה האיטלקית, והוא לא לבד • בזכות הרפואה והמשכורות המפוצצות, הכוכבים מצליחים לשחק ברמות הגבוהות גם הרבה אחרי גיל 30

זלאטן איברהימוביץ‘. שכר של שבעה מיליון אירו בעונה / צילום: Reuters, Ciro De Luca
זלאטן איברהימוביץ‘. שכר של שבעה מיליון אירו בעונה / צילום: Reuters, Ciro De Luca

זלאטן איברהימוביץ' כבש במחזור האחרון צמד והוליך את מילאן לניצחון בליגה האיטלקית על נאפולי, ולמקום הראשון בטבלה. בגיל 39 מוביל זלאטן את הליגה עם 10 שערים משישה משחקים. כוכב רומא לשעבר, פרנצ'סקו טוטי, התבדח ואמר במסיבת עיתונאים ש"זלאטן יכול לשחק עד גיל 50". מיד אחריו בטבלת המבקיעים מדורג כריסטיאנו רונאלדו (שמונה כיבושים), נער שמתקרב ליומולדת 36.

איברהימוביץ', שמאז נחת באיטליה אחרי כמה עונות בארה"ב כבש 20 שערים ב-24 משחקים, אמר לאחרונה שפרישה היא בכלל לא על הפרק. "אני חייב להרגיש חי. בכל מקרה, אני אמשיך כל עוד אוכל לשחק. או כמו שמינו (מינו ראיולה, הסוכן שלו) אומר ‘תסחט את התפוז כמה שאתה רק יכול'". יותר מזה, לאחרונה הוא התבטא כי הוא שוקל לבטל את הפרישה שלו מנבחרת שבדיה לאור הכושר שבו הוא נמצא.

זה לא מתרחש רק בכדורגל כמובן. לברון ג'יימס דומיננטי ב-NBA בגיל 35 והוביל את הלייקרס בחודש שעבר לאליפות כשהוא משחק בממוצע בעונה האחרונה כמעט 35 דקות לערב; רפאל נדאל השווה בחודש שעבר את מאזן הזכיות בטורנירי גראנד סלאם של רוג'ר פדרר עם הניצחון ברולאן גארוס. הוא עשה את זה בגיל 34, כאשר בדרך לתואר הוא לא מפסיד אפילו מערכה אחת (מאזן 21-0 במערכות).

לברון ג'יימס (35). הוביל את קבוצתו לזכייה ב-NBA
צילום: רויטרס Gary A
 לברון ג'יימס (35). הוביל את קבוצתו לזכייה ב-NBA צילום: רויטרס Gary A

פדרר, נדאל ונובאק דיוקוביץ' זכו ביחד ב-15 תארי גראנד סלאם בעשור הרביעי של חייהם. מי בכלל יכול לזכור שביורן בורג, אייקון נצחי, זכה בטורניר הגדול האחרון שלו, הרולאן גארוס, בגיל 26, ושנה אחר כך כבר פרש ממשחק. סרינה וויליאמס שלטה בטניס העולמי כמעט עד גיל 40, והמשיכה לעשות זאת ולזכות בטורנירים גם אחרי שכבר הפכה לאם.

ברמה המקומית זהו כמובן ערן זהבי, שבגיל 33 חתם על חוזה בפ.ס.וו איינדהובן עם סטטיסטיקה שמראה כי הוא נמצא בשיא הפריחה שלו מבחינה מקצועית.

ערן זהבי (33). פרק חדש בהולנד
צילום: רויטרס Ronen Zvulun
 ערן זהבי (33). פרק חדש בהולנד צילום: רויטרס Ronen Zvulun

זה לא חדש. נגמרו הימים שספורטאים פורשים ממשחק או דועכים קצת אחרי גיל שלושים. זה קורה למרות העובדה שלוח השנה הפך להיות אכזרי הרבה יותר - יש הרבה יותר מפעלים, וימי המנוחה בין משחקים התקצרו משמעותית. דייגו מראדונה שהלך השבוע לעולמו הוביל את ארגנטינה ב-1986 לזכייה בגביע העולם ושיחק באותה עונה (1985/86) 41 משחקים בלבד. זה לא דומה למאמצים הפיזיולוגיים שנדרשים מהשחקנים היום - ליונל מסי בעונת המונדיאל האחרונה (2017/18) רשם 63 משחקים.

במלים אחרות: למראדונה בתקופת השיא שלו הייתה מנוחה של כמעט 9 ימים בין כל משחק. מסי, שלושים שנים, אחר כך נח בערך 5.7 ימים בין משחק למשחק.

סרינה וויליאמס (39). שלטה עד לאחרונה בענף הטניס 
צילום: רויטרס CHRISTIAN HARTMANN
 סרינה וויליאמס (39). שלטה עד לאחרונה בענף הטניס צילום: רויטרס CHRISTIAN HARTMANN

"פציעות העומס ירדו ב-90%"

הרפואה התקדמה ומשאירה שחקנים יותר שנים על המגרש. במחקר מקיף שנערך על ידי אוניברסיטת ויגו בספרד נמצא כי בעונה הראשונה של ליגת האלופות ב-1992/93 עמד הגיל הממוצע של השחקנים על 24.9, ובעונת 2017/18 הוא עלה ל-26.5.

העיתונאי סיימון קופר, שביקר במעבדת המחקר של מילאן האיטלקית, הזכיר כי הקבוצה הייתה חלוצה בענייני הרפואה והמעקב אחרי עומסים כאשר ייצרה את המעבדה המפורסמת, "המילאן לאב". המעבדה הצליחה לנטר את העומסים אצל שחקנים ובכך למנוע פציעות. כך הצליחה הקבוצה להעמיד שחקנים כמו פאולו מאלדיני על הרגליים בגיל 40, ולזכות בליגת האלופות כאשר רוב הסגל שלה באותה עונה הוא מעל גיל 31.
ז'אן פייר מסרמן, ראש המעבדה של מילאן, סיפר באותה הזדמנות לקופר כי "הנוכחות של פציעות עומס ירדה ב-90% בתוך חמש שנים", וכי "היום הגיל המקסימלי לשחק כדורגל ברמות הגבוהות הוא 40, מה שהיה בעבר 34".

הפיתוי הכלכלי גדול מדי

לשחקנים עצמם יש היום תמריץ כלכלי שלא למהר להיפרד מהמשחק. הפיתוי הוא פשוט עצום. המשכורות המשולמות נמצאות בעלייה מתמדת, וחלק מהשחקנים משתכנעים אחרי קריירה אירופית מפוארת ללכת למקומות עם פחות הילה ושמצריכים פחות תחרותיות ודרישות פיזיות, כמו קטאר, סין או ארה"ב ומושכים עוד שנה-שנתיים של קריירה. כל עונה כזאת שווה מיליוני דולרים והטבות. צ'אבי, כוכב ברצלונה, עזב את המועדון בגיל 35 לטובת אל-סאד מקטאר. על פי דיווחים הוא זכה לשכר שנתי של 10 מיליון אירו - יותר מהשכר האחרון שלו בברצלונה.

עד כמה התמריץ של השכר והפרסים הכספיים גדול בהשוואה לעבר? אם לוקחים למשל טניסאי שדורג במקום ה-100 בעולם - הרי שלפני 15 שנה הוא הרוויח 133 אלף דולר. ב-2019, העונה האחרונה שלפני הקורונה, המדורג 100 בטבלת הפרסים הכספיים כבר הרוויח 633 אלף דולר. רק עבור הכניסה לטורניר היו.אס אופן מקבלים השחקנים היום 61 אלף דולר - בדיוק פי שישה ממה ששולם לטניסאים בטורניר לפני שני עשורים.

ב-NBA הרצון לשמור על הגחלת ולהחזיק את הקריירה ככל האפשר גם מובן - יש כיום בליגה 108 שחקנים שהרוויחו בעונה האחרונה שכר שנתי של יותר מ-10 מיליון דולר. לפני שני עשורים בדיוק רק 20 שחקנים הצליחו להגיע לרף השכר הזה. שכר המינימום לשחקן בעל ותק של 10 שנים עומד כיום על 2.5 מיליון דולר.

מבחינת התמריץ הכלכלי - חלק מזה קשור גם לנותני החסות שמבטיחים לספורטאי שכל עוד הוא יישאר על המגרש וימשיך לייצר נוכחות, כך גם הכסף שמשולם לו ימשיך להיות גבוה. התמריץ המסחרי אצל חלק גדול מהספורטאים עולה אפילו על השכר שהם מרוויחים: לפי "פורבס", עשרת הספורטאים המרוויחים בעולם הרוויחו בשנה האחרונה מחוץ למגרש (מהסכמים מסחריים) סכום כולל של 407 מיליון דולר, לעומת 412 מיליון דולר שהרוויחו משכר ומהשתתפות בתחרויות.

אצל חלק מהם ההבדלים הם עצומים - רוג'ר פדרר הרוויח בשנה האחרונה מטניס 6.3 מיליון דולר ועוד 100 מיליון דולר מהסכמים מסחריים. אף נותן חסות לא ימשיך לשלם את הסכומים האלו אם הספורטאי יחליט שנגמר לו הסוס והוא רוצה לשבת בבית. 

צרו איתנו קשר *5988