הממשלה אישרה את הרחבת העדפת תוצרת הארץ במכרזים של רכש ציבורי

ההצעה אושרה לאחר שהוסרה מטיוטת הצעת המחליטים הקודמת החובה של מערכת הבריאות לתת לספקים ישראלים אפשרות להשוות את הצעתם להצעת רוכשים זרים

ח"כ עמיר פרץ  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
ח"כ עמיר פרץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לאחר שמשרד האוצר הסיר את התנגדותו, הממשלה אישרה היום (א') את הצעת המחליטים להרחבת עידוד רכש ציבורי של תוצרת הארץ וחיזוק התעשייה הישראלית עקב השלכות נגיף הקורונה.

הצעת המחליטים, שהוביל משרד ראש הממשלה בהסכמת משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד הבריאות, נועדה לקדם רכש ציבורי תוצרת הארץ, העצמת התעשייה הישראלית ועידוד הצמיחה במשק על רקע משבר הקורונה הכלכלי.

ההצעה מסדירה את ההעדפה לתוצרת הארץ במכרזים מעורבים שכוללים רכש ציבורי של טובין (סחורה) ושירותים יחד; הסדרת חובת העדפת תוצרת הארץ במכרזי הרכש בשלטון המקומי (במכרזי הרשויות המקומיות, התאגידים המקומיים ובמכרזי החברה למשק וכלכלה) על ידי החלת מנגנון במסגרתו מציע של סחורה מתוצרת הארץ יוכל להשוות את מחיר הצעתו למחיר ההצעה שהייתה אמורה לזכות במכרז ללא מתן העדפה, אם המציע זר; וכן קיצור ימי אשראי לספקי מערכת הבריאות (העלות התקציבית המוערכת של צעד זה היא כ-200 מיליון שקל). 

ההצעה אושרה חרף התנגדות התאחדות התעשיינים, בראשות רון תומר, אשר טוען כי מדובר בהצעה שרוקנה מתוכן את רעיון העדפת תוצרת הארץ. זאת לאחר שהוסרה מטיוטת הצעת המחליטים הקודמת החובה של מערכת הבריאות לתת לספקים ישראלים אפשרות להשוות את הצעתם להצעת רוכשים זרים.

בינייםי

מדובר בטיוטת הצעת מחליטים חדשה, שגובשה בימים האחרונים, לאחר שלא הושגה הסכמה עם האוצר בנוגע לטיוטת ההצעה הקודמת. הנושא המרכזי שירד מהשולחן ואינו נכלל בטיוטת הצעת המחליטים החדשה הנו המנגנון שנועד להעמיק את העדפת תוצרת הארץ במכרזי רכש טובין ובמכרזים מעורבים של מערכת הבריאות. על פי הטיוטה החדשה הוראות החוק בנוגע להעדפת רכש כחול לבן במערכת הבריאות יוותרו כפי שהן ולא יורחבו.

עד כה האוצר הביע התנגדות להרחבת העדפת תוצרת כחול לבן באופן כללי, ובייחוד להרחבת ההעדפה במכרזי משרד הבריאות. אחת הטענות שעלו בדיונים, ואשר לה הסכימו נציגי ראש הממשלה בדיון, הייתה כי אסור להטיל על מערכת הבריאות חובות נוספות בשלב זה, בעיצומה של מגפה עולמית, וכי העדפת תוצרת כחול לבן מורחבת עלולה לפגוע ביכולת של ישראל לרכוש חיסונים לקורונה מחברות זרות, ציוד רפואי ועוד. בימים האחרונים, בעקבות מו"מ שהתקיים, גובשו הסכמות חדשות שמסירות את הדיון על המכרזים של מערכת הבריאות מהשולחן.

על פי ההצעה שאושרה, יושק קמפיין שעניינו עידוד הציבור לקניית מוצרים מהתעשייה המקומית ויקום צוות בראשות החשב הכללי במשרד האוצר ובהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה, אשר יערוך מעקב אחר יישום חובת העדפה של תוצרת הארץ במכרזי רכש ציבורי, לרבות באמצעות ניתוחים כלכליים בנוגע לעלויות ולתועלות של יישומה וידווח לממשלה אחת לשנה בעניין. הצוות יגיש דו"ח מסכם בתוך 90 ימים, לרבות תיקוני חקיקה, אם ידרשו.

בנוסף נקבע כי יערך תיקון בהחלטת הממשלה בעניין "חיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית". זאת על ידי הארכת התוקף של הסעיפים בהחלטה אשר עוסקים בהעלאת הפריון, הטמעת ייצור מתקדם והרחבת היקף כלי הסיוע של מינהל סחר חוץ המסייעים בהגדלת הביקושים בחו"ל, כך שיחולו עד לסוף שנת 2021.

עוד על פי ההצעה, יופחת המכס על מוצרים משלימים בתחום הטקסטיל בהוראת שעה עד לסוף שנת 2021 על מנת להפחית את עלויות הייצור ולהשוות את מצבם של היצרנים למצבם של היבואנים בתחום זה.

סעיף נוסף בהצעה קובע כי מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה יפעל לטובת סיוע לעסקים קטנים ובינוניים לקידום הסחר המקוון, וכן בהתאמות נדרשות לעסק בשל נגיף הקורונה, והכל בהתאם לנהלי הסוכנות. לצרוך יישום סעיף זה, יקצה משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה סכום בהיקף של 75 מיליון שקל, מתוך התקציב שאושר במסגרת חוק יסוד משק המדינה.

לדברי שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ, "מדובר בהצעה הטובה ביותר שהתעשייה הישראלית יכלה לקבל בתקופה מורכבת ומאתגרת זו. הצעת המחליטים תביא ליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים ותשמש מנוף לצמיחת הכלכלה בזמן הקורונה, ובשלב החזרה לשגרה".

השר פרץ הוסיף כי "החודשים האחרונים לימדו אותנו שנגיף הקורונה הוא לא רק נגיף בריאותי, אלא נגיף חברתי וכלכלי. בשונה מהצד הבריאותי - שהוא גזירת גורל, הנזקים החברתיים כלכליים הם אינם גזירת גורל. משבר הקורונה פגע קשות בעסקים מקומיים רבים, שנאלצו להשבית את פעילותם למשך חודשים רבים. הצעת המחליטים שאושרה היום, תגדיל משמעותית את הביקוש לתוצרת מקומית, שתיתן אוויר לנשימה לאותם יצרנים מקומיים לשרוד תקופה קשה זו".

נעמה קאופמן-פס, המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה ציינה כי "לאחר חודשים של עבודת מטה ממשלתית, גובשה החלטת ממשלה מכוננת שמשמעה כי ממשלת ישראל תומכת בהעדפת תוצרת הארץ, מקדמת את הנושא ורואה בו כלי ליצירת מקומות עבודה ולקידום תעסוקה מקומית. בעלת הזו, של משבר כלכלי וציבורי נרחב, כלי זה ישמש להגדלת הצמיחה ולצמצום האבטלה".

"האוצר הצליח להעביר החלטה ריקה"

לדברי יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, "אחרי תקופה של 8 חודשי קיפאון, התוכנית הזו היא בשורה של שינוי ומעבר מתוכניות של הכלה וצמצום נזקים בעת מיתון, לתוכניות האצה- באמצעות העלאה בביקוש על ידי צריכה ציבורית, במקביל לעידוד צריכה פרטית, באופן שיאפשר לעסקים להתאושש ולחזור לתהליך של צמיחה. שנת 2021 תהיה שנה של צמיחה על רקע הציפיות להגעת החיסון ואני רוצה להודות לרה"מ ולצוותו ולשר האוצר ואנשי משרדו אשר קיבלו את הצעתנו ואיפשרו את שינוי המגמה ואת ההיערכות המשקית והעסקית במעבר מתקופה של בלימה וניסיון להארכת חיים - לתהליך של השקעות בתעשייה ובעסקים, הגברת הביקושים והשפעה על ייצוא".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, תקף בחריפות את החלטת הממשלה: "המקוצצת והצרה, ואינה נותנת כל העדפה לתוצרת הארץ ברכש ציבורי, אלא משמרת מצב קיים", לטענתו. לדבריו, "משרד האוצר הצליח להעביר החלטה ריקה. המשמעות היא שכספי המסים שאנחנו משלמים ימשיכו לייצר מקומות תעסוקה מעבר לים, בעוד בישראל יש מאות אלפים שאינם יכולים לסיים את החודש. הממשלה שוב הוכיחה ניתוק מהציבור הישראלי, אשר סבור שכל הרכש הציבורי צריך להיות מופנה למשק הישראלי - ללא ועדות, ללא חריגים וללא מעקפים. לצערנו ההחלטה שהתקבלה רחוקה מזה ותוקפה יפוג ככל הנראה עם פירוק הממשלה. ההתאחדות לא תסכים לפשרות ריקות, ותמשיך לפעול בכל הכוח כדי לייצר העדפה אמתית, בכל גופי הרכש הציבוריים ובכל שיטות המכרז באמצעות שינוי מהיר של החוק והתקנות".

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי אמר בתגובה לאישור הממשלה: "אנחנו מברכים על אישור ההצעה שמקדמת את התעשייה הישראלית בימים קשים אלו. זהו צעד חשוב בכיוון הנכון. כעת יש לטפל בפיתוח השוק הישראלי והרחבת ההשתתפות של עסקים קטנים ובינוניים ברכש הציבורי. רק יצירת מגוון רחב יגדיל את היצע הספקים, יגביר את התחרות, יוזיל עלויות, ויביא לשיפור המוצרים והשירותים במשק הישראלי".