הזוג אלוביץ' פנה לביהמ"ש בטענה לאכיפה בלתי שוויונית ולדרישת הגנה מן הצדק

בבקשתה טוענת איריס אלוביץ' כי משהחליטה הפרקליטות שלא להעמיד לדין את רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו ואת מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, הרי שכך היה לעשות גם בעניינה

שאול ואיריס אלוביץ' / צילום: שלומי יוסף
שאול ואיריס אלוביץ' / צילום: שלומי יוסף

היום (א') הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשות בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בטענה לאכיפה בלתי שוויונית ולדרישת הגנה מן הצדק.

בבקשתה טוענת איריס אלוביץ' כי משהחליטה הפרקליטות שלא להעמיד לדין את רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו ואת מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה, הרי שכך היה לעשות גם בעניינה.

בבקשה מובהר כי איריס אלוביץ' משוכנעת שהיא לא ביצעה עבירה פלילית, ושגם שרה נתניהו וישועה לא ביצעו עבירה. טענתה היא שככל שהפרקליטות הגיעה למסקנה כי אין מקום להעמדתם לדין של רעיית ראש הממשלה וישועה, אותה מסקנה חייבת הייתה לחול גם עליה.

לטענת באות-כוחה, עורכות הדין מיכל רוזן-עוזר ונעה פירר, שיקולי ההעמדה לדין הבלתי שוויוניים בעניינה הוסוו בכתב באישום, בכך שבאופן מלאכותי הוקטנה וצומצמה בכתב האישום מעורבותם של שרה נתניהו ושל ישועה, והועצמה מעורבותה של איריס אלוביץ', תוך השמטת עובדות שמוכיחות כי ההפך הוא הנכון.

עוד טוענות הסנגוריות של איריס אלוביץ' כי מי שקורא את כתב האישום יטעה לחשוב שהיא אשת עסקים כלשהי, זאת בעוד שהמאשימה "שכחה" שמערכת היחסים האמיתית בין שאול אלוביץ' לאיריס אלוביץ' אינה של  ייעוץ עסקי" אלא של זוגיות ארוכת-שנים, תומכת ואוהבת. כך הפכה בכתב האישום קדושת התא המשפחתי את עורה, ואשתו של שאול אלוביץ' מתוארת כיועצת עסקית וכמי ששיקוליה נעוצים בעולמות עסקיים רגולטוריים ואינטרסים מושחתים".

בבקשה מובהר כי בית המשפט אינו מתבקש להכריע בה כעת, משום שנוכח האופן בו נוסח כתב האישום ברור כי "תיקונו של מהלך זה יוכל להיעשות רק לאחר שמיעת ראיות״.

בבקשה המשותפת לזוג אלוביץ' העוסקת בטענה להגנה מן הצדק, טוענים פרקליטי הזוג, עוורכי הדין ז'ק חן, מיכל רוזן-עוזר, נעה פירר ויהל דאר, כי החקירה בתיק 4000, שלוותה בידי הפרקליטות, הייתה חדורה בלהיטות יתר שהובילה את העוסקים במלאכה ל"ראיית מנהרה". במהלכה הופעלו על חשודים אמצעים דורסניים שמקומם לא יכירם במדינת חוק.

בין היתר מציינים פרקליטיהם של הזוג אלוביץ' גם את השפלתם ואת ביזויים של הזוג בכלי התקשורת, את פרשת המסרונים של השופטת רונית פוזננסקי-כץ ומי שהיה אז נציג הפרקליטות עו"ד ערן שחם-שביט בשלב המעצרים, את מסע ההדלפות של חומרי החקירה ואת פרשת התפיסות והחילוטים האגרסיביים ללא צו אשר לימים הולידה את הלכת אלוביץ' בבית המשפט העליון.

גם בבקשתם זו להגנה מן הצדק, וכפי שמתיר החוק, מבקשים סנגוריהם של הזוג אלוביץ' מבית המשפט שלא להכריע כבר עתה, כי אם לאחר שמיעת הראיות, שבו יוכחו והדברים ויתחזקו. ״מקצת מהמתואר, לו יוכח במשפט, צריך להביא לביטול האישום. לא כל שכן שזו המסקנה המתחייבת לאחר שיוכחו כולם. ללא כל קשר לשאלת האשם (המוכחש) או חפותם של המבקשים - נוכח דברים אלה, הגשת כתב האישום וניהול ההליך הפלילי נגדם עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. גם מטעם זה דין האישום נגדם להתבטל״.

לטענת הסנגורים, כותרות העיתונים מלאו תמונות משפילות ומבזות שלהם מובלים בנחושתיים לאולמות דיוני המעצר.

מעצרם של בני הזוג אלוביץ' היה בתנאים קשים וארוך בצורה חריגה. הוא נוצל לא רק לצורך תכליתו החוקית, אלא גם באופן לא חוקי על-מנת להפעיל עליהם לחץ ולשבור את רוחם. "כך ברור, כשמן הצף על פני המים, מהתבטאויות החוקרים בפניהם, וכך בצורה חריגה התברר גם עם גילויה המקרי של פרשת המסרונים שהוחלפו בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה במעצרים וחבר הצח"מ עו"ד שחם-שביט, היועץ המשפטי של מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך".

עוד נטען כי חקירת חשודים ועדים בחדרי החקירות הייתה גם היא חריגה, לא הוגנת וקשה. לפרקים - לא חוקית באופן בולט. "חקירה שלוותה בהשפלות, איומים, צעקות ופגיעה גסה במרחב הייצוג שבין חשודים לעורכי דינם; חקירות שהתנהלו מבוקר עד ליל, על-מנת להתחדש בבוקר המחרת, כשהנחקרים כמעט ולא עצמו עין בשל טרטורם בין בתי מעצר באישון לילה; חקירות בהן נמנעה שינה ונמנע טיפול רפואי מעד המדינה, ונגרם נזק רפואי חמור לנאשם 2 (שאול אלוביץ', א"ג); חקירות שלוו בתרגילי חקירה לא חוקיים ולא אנושיים - כגון, הפגשת " מקורבת " שעוכבה שלא כדין בתואנות-שווא, עם עד מרכזי ואיום מפורש עליו שמדובר בהדגמה לאופן בו תפורק משפחתו; הפעלת בן כנגד אביו בתרגיל חקירה מכוער, לא אנושי ולא חוקי שנועד לפגוע במרחב הייצוג של האב, נאשם 2".

*** חזקת החפות: בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' נאשמים במתן שוחד. השניים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.