הסכסוך בין מייסדי מיזם הבלוקצ'יין Zen הגיע לבית המשפט בתל אביב

אמנון דפני תובע את שותפיו לשעבר דניאל פלד ואוהד עשור בסכום של 3 מיליון שקל, בטענה כי נישלו אותו מזכויותיו בחברת זנט יישומים מבוזרים, שהייתה אחראית על המיזם

סכסוך עסקי בין מייסדי מיזם הבלוקצ'יין הישראלי Zen, שהנפיק את מטבע הקריפטו Zencoin, הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב: בתביעה שהוגשה ביום חמישי האחרון, תובע אמנון דפני את דניאל פלד ואוהד עשור בסכום של 3 מיליון שקל, בטענה כי נישלו אותו מזכויותיו בחברת זנט יישומים מבוזרים. לצד שני הנתבעים, נתבע גם מיכאל עשור, אביו של אוהד עשור, הנמנה עם בעלי המניות בחברה. כתב התביעה הוגש על-ידי זנט ודפני באמצעות עו"ד גיא קינן.

עם עילות התביעה מונים התובעים, דפני וחברת זנט, כי בוצעו נגדם "הפרת חובת תום הלב", "תרמית וגזל", "עוולה של גזל סודות מסחריים, פרסום תיאור כוזב, גניבת עין והתערבות לא הוגנת", "הפרת הוראות חוק החברות", "הפרת חובה חקוקה", "עוולת הרשלנות", "עשיית עושר ולא במשפט" וכן "עוולת לשון הרע ושקר מפגיע". התובעים טוענים כי "כתוצאה מהמרמה שביצעו הנתבעים, נגרם לחברה נזק כבד. הנתבעים רוקנו אותה מכל נכסיה, היא הפסיקה כל פעילות ואיבדה את ההזדמנות העסקית שבפניה היא עמדה".

דפני, על-פי כתב התביעה, "היה אחד ממפתחי המטבע הדיגיטלי הישראלי Isracoin, ובעת הרלוונטית לתביעה היה אחד הפעילים המובילים בקהילת הביטקוין בישראל". לדברי התביעה, "מפגש אקראי בין אמנון לאוהד באפריל 2014 בכנס של קהילת הביטקוין בתל אביב, הוליד את שיתוף הפעולה העסקי ביניהם. מספר חודשים לאחר מכן, הצטרף דניאל למיזם המשותף".

פלד נתבע גם בחברת הבלוקצ'יין אורבס

זה אינו המקרה הראשון שבו דניאל פלד נתבע על-ידי שותפים לעסקי הקריפטו שלו. פלד נמנה עם מייסדי Orbs, שעד לא מזמן הייתה אחת מחברות הבלוקצ'יין הגדולות בישראל. ביולי האחרון, כפי שדיווחנו בגלובס, צמצמה אורבס את צוות עובדיה ב-40% ונותרה עם כ-30 עובדים בלבד. באוגוסט 2019, כפי שנחשף בגלובס, נתבעו פלד ואחיו, אוריאל פלד, יחד עם חברת אורבס שבה הם שותפים, על-ידי אלעד ארד, שותפם לשעבר, שטוען כי השניים נישלו אותו מחלקו בחברה המשותפת. אותה תביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לאחר הליך גישור ממושך, שנמשך כשנה וחצי והסתיים ללא הסכמות בין הצדדים.

בתביעה שהוגשה בשבוע שעבר, מציין התובע אמנון דפני כי "המיזם המשותף של אמנון, אוהד ודניאל עסק בפיתוח פלטפורמה המאפשרת ליחידים וגופים שונים להציע לצרכני מחשוב שונים, כדוגמת חברות מסחריות, מוסדות אקדמיים, מרכזי מחקר או אף יחידים, גישה למשאבים הבלתי מנוצלים של המחשבים של אותם מציעים, מעין "מחשב על" ציבורי (Zennet Public Computer), וזאת בתמורה לתשלום במטבע וירטואלי בשם Zen". לדבריו, "שלושת השותפים במיזם סיכמו ביניהם כי כל הפעילות, הרכוש והנכסים של המיזם יועברו בהמשך לחברה שתתאגד, שבה יחזיק כל אחד מהם בשיעור שווה של מניות בחברה".

לדברי התובע, "שלושת השותפים סיכמו ביניהם כי כל חלוקה שתבוצע, בין של דיבידנדים או כל הטבה אחרת, תיעשה באופן שוויוני בין שלושתם, ובכלל זה הסכימו כי החברה שתקום, תחלק לשלושת השותפים בחלקים שווים עד 2% מכלל המטבעות שתנפיק". עוד הוא מציין כי בחברה המשותפת, "לכל אחד מהשותפים תפקיד מוגדר. אוהד היה מנהל הטכנולוגיה ואחר כך מנכ"ל החברה… אמנון היה אחראי על ממשק המשתמש, השיווק, יחסי הציבור, גיוס כוח-אדם וגיוס משקיעים, ואילו דניאל היה אחראי בעיקר על הפן הרגולטורי והמשפטי של פעילות המיזם. השלושה פעלו כתשעה חודשים בשיתוף פעולה לשם הצלחת המיזם". התובע מציין כי "המיזם זכה להתעניינות גדולה. לראיה, כבר בשלב המקדמי של פעילות המיזם, מכר המיזם לחברים ומקורבים זכויות לרכישת Zencoin בסכום שווה ערך לכ-250 אלף דולר. מרבית הכספים שולמו בביטקוין לארנק הדיגיטלי של המיזם, ואמורים היו לשמש לכיסוי הוצאותיה של החברה".

עוד הוא מוסיף בכתב התביעה כי "ייסוד החברה ורישומה בישראל התעכב בשל ההתלבטות של אוהד כיצד לרשום את חלקו בחברה, וזאת לנוכח קשייו הכלכליים באותה תקופה… בסופו של יום, אביו מיכאל נרשם לבקשתו תחתיו כבעל מניות בחברה, והיה עושה דברו. עם הקמת החברה, עברה כל פעילות המיזם וכל נכסיו לחברה".

השותפים הסתכסכו ביניהם בתחילת 2015

לאחר הקמת החברה, לדברי התובע, "החברה תכננה לצאת למכירה מקדמית (Pre-Sale) של זכוית לרכישת Zencoin כבר בנובמבר 2014, לפי שווי חברה של כ-18.5 מיליון דולר. המכירה המקדמית תוכננה להתנהל באתר החברה בלבד, והמייסדים צפו מכירות במיליוני שקלים". בהמשך, לדבריו, מועד המכירה המקדמית נדחה ותוכנן להתקיים במהלך פברואר 2015. "לפי לוחות הזמנים שפרסמה אז החברה, היא תכננה לשחרר את התוכנה הפעילה במהלך הרבע השלישי של 2015", ציין בתביעתו.

ואולם, מכאן ואילך, כפי שמפרט דפני בכתב התביעה, פרץ סכסוך עסקי בינו לבין שני שותפיו בחברה. על רקע זה, לדברי התובע, "בחודש ינואר 2015, סמוך למועד המתוכנן של המכירה המוקדמת, בשעה שהתובע מצוי בעיצומם של מגעים עם משקיעים פוטנציאליים, השתלט אוהד על מחשב החברה ועל כל ערוצי התקשורת של החברה, ומנע מהתובע בצעד חד צדדי גישה אליהם. ביום 6 בינואר 2015 הודיע אוהד לאמנון, לאחר תיאום עם דניאל, כי השניים החליטו לסלק את אמנון מהחברה וכי אמנון איננו עוד חלק מהחברה, כאילו נתון בידם בלבד הכוח לכך".

כשלושה שבועות לאחר מכן, לדברי התובע, ב-27 בינואר 2015 שלח עשור מייל לעורך הדין של החברה, עו"ד גלאי שריר, עם העתק לעובדי החברה, והודיע כי הוא ופלד סיכמו על פירוק החברה. ואולם, לטענת דפני, "בפועל, אוהד, בשיתוף, בסיוע ובתמיכה של דניאל ומיכאל, הקימו בפברואר 2015 מיזם זהה חדש. הם גזלו לטובת המיזם החדש את כל הנכסים המוחשיים והלא מוחשיים של החברה, והעבירו את כל הפעילות והקניין של החברה למיזם החדש. הם הותירו את החברה ללא כלום, עם אי סדרים חשבונאיים ומשפטיים שלא נפתרו עד ליום זה".

לאחר מכן, על-פי כתב התביעה, בתחילת פברואר 2015 פרסם עשור "הודעות רשמיות" באתר החברה ובחשבונות המדיה החברתית והפורום שלה באתר Bitcoin Talk, שלפיהן Zennet אינה קיימת יותר, וכי היא "התאחדה עם Bitagoras, והמיזם החדש ייקרא מכאן והלאה בשם TAU-CHAIN AND AGORAS".

לטענת התובעים, "המיזם החדש הפרטי TAU-CHAIN AND AGORAS של הנתבעים החל מוכר מטבעות בשם Agoras (ואחר כך Agoras Token ושמות דומים אחרים). עד ליום זה, המכירות נעשות במסגרת מכירה מוקדמת. המיזם החדש היה המשך של המיזם של Zennet". לדבריו, מיזם חדש זה "עשה שימוש בטכנולוגיה (לרבות קוד המקור), בקניין הרוחני ובסודות המסחריים של התובעת (חברת זנט)" וכן "במסמכי ההתקשרות המשפטיים של החברה". עוד מציינת התביעה כי "על-פי הידוע מהפרסומים הפתוחים לציבור, הרי נכון למועד הגשת התביעה, מכר המיזם החדש (המתהדר בשם חדש - IDNI) מטבעות בתמורה ל-1,772.94 ביטקוין (שווה ערך כיום לכ-34 מיליון דולר)".