למי שייך הביטוי "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה"?

מה הקשר בין הזמר המנוח מאיר אריאל, לבין הכינוי המצרי למלכים, "פרעה", ולמומחה הלשון, ד"ר אבשלום קור? שלושתם קשורים לתביעה יצרית שנדונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

הזמר והיוצר מאיר אריאל הלך לעולמו ביולי 1999 בגיל 57. אריאל היה איש בעל דמיון עשיר, אמן המלים, ורבים מהשירים שלו הפכו לנכסי צאן ברזל. ספק אם אפילו אריאל יכול היה לדמיין שיותר מ-20 שנה אחרי מותו, יתנהל קרב משפטי עיקש על זכויות היוצרים באחד המשפטים שמזוהים אותו יותר מכולם: "עברנו את פרעה, נעבור כבר את זה".

אבל, כאמור, זה בדיוק מה שקורה בימים אלה בביהמ"ש המחוזי בת"א. חברת "עננה" העוסקת בהוצאה לאור של יצירות מוסיקליות, ושירז אריאל, בתו של מאיר, תובעות פיצוי בגובה של 100 אלף שקל משותפות הנדל"ן, "אינטר ישראל (א.י.) יועצי נדל"ן". זאת, בטענה כי "אינטר ישראל" הפרה את זכויות היוצרים שלהן כשעשתה שימוש במילים "עברנו את פרעה נעבור גם את זה" בתור סלוגן שיווקי במסגרת פרסומת מסחרית שהופצה באמצעי תקשורת ומדיה ונועדה לקדם את שירותיה.

שמירה על המוניטין

תחילת הפרשה באפריל האחרון אז נודע לתובעות כי "אינטר ישראל" השיקה פרסומת מסחרית לקידום שירותיה תוך שימוש במלות השיר המפורסם של אריאל. לפי הנטען, החברה הנתבעת פרסמה צילום של מבנים בצורת פירמידות ומעל הלוגו של החברה הופיע הכיתוב הבא: "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה. גם בימים המאתגרים הללו, אנו מחזקים אתכם, עומדים לרשותכם, ומאחלים חג אביב שמח וחזרה מהירה לשגרה ולחירות".

באמצעות משרד עוה"ד יגאל ארנון ושות', טוענות עננה ושירז אריאל כי הן בעלות זכויות היוצרים ביצירה, וכי הפרסומת מהווה הפרה של זכויותיהם שצריכה לזכות אותן בפיצוי של 100 אלף שקל. "את המילים לשיר חיבר מאיר אריאל ז"ל, והוא הפך לימים לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר. על רקע זה, ולנוכח שיקולים שונים וביניהם שמירה על מוניטין השיר ושל יוצרו, הרי שככול שניתן אישור להשתמש במילים באופן מסחרי, הוא ניתן, אם בכלל, בקפידה ובמשורה לגורמים נבחרים בלבד לשימושים נבחרים בלבד ובתמורה לתשלום כספי משמעותי", טוענות התובעות.

שותפות הנדל"ן "אינטר ישראל" מכחישה בתוקף את הנטען נגדה בתביעה וטוענת באמצעות עוה"ד נדב יריב ועומר יניב כי הביטוי "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה" אינו יצירה מקורית של התובעות או מי מטעמן והן אינן בעלות זכות היוצרים בו.

לטענת השותפות, מאיר אריאל שמע את המשפט מאחד הסוחרים בשוק הכרמל והחליט להפוך אותו לשיר. יתר על כן, לדברי החברה הנתבעת, למעשה לביטוי "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה" יש מקורות עתיקים יותר לא רק בתרבות הישראלית אלא גם בשפת היידיש והוא ידוע כאמירה שגורה בשפה זו.

עוד טוענת השותפות הנתבעת כי בספר שנכתב על מאיר אריאל הודתה התובעת, שירז אריאל, כי אביה שמע את הביטוי בשוק הכרמל. לפי הנטען, בספר שכתב ניסים קלדרון על אריאל מופיע ציטוט לפיו: "בימי השבעה על מותו התלבטו חבריו איזו שורה משלו לחוקק על מצבתו. שלום חנוך הציע את 'נעבור את פרעה, נעבור גם את זה'. שירז נזכרה שאביה אמר לה שהמשפט הוא לא מקורי שלו, אלא אמירה ששמע בשוק הכרמל בתל אביב".

חיזוק מאבשלום קור

לחיזוק טענות ההגנה שלה הביאה "אינטר ישראל" את אחד מגדולי המומחים של השפה העברית, ד"ר אבשלום קור. במכתב שכתב קור ושצורף לכתב ההגנה נאמר כי: "האמירה 'עברנו את פרעה - נעבור גם את זה' הייתה שגורה בפי אבי הדגול, שלמה קור ז"ל, מימי ילדותו בריגה, בירת לטביה".

לדברי אבשלום קור, "אבי נהג להשמיעה באוזניי גם ביידיש: 'מיר האבען איבערגעלעבט פרעה מיר וועלען דאס אייך איבערלבן'. לפני שנים רבות שילבתי את האמרה בשידורי היומי בגלי צה"ל לקראת הפסח. ומאז שַבתי ושילבתי את הפינה בשידורי פעמים אחדות".

עוד טוענת החברה הנתבעת כי מבלי לגרוע משאר טענותיה, הביטוי "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה", הוא מטבע לשון שגור והינו נחלת הכלל. לטענתה, "משכך, לא זו בלבד שההגנה עליו אינה משרתת את תכלית דיני זכויות היוצרים ואין הוא ראוי להגנת הדין הישראלי, אלא שלמעשה הענקת מונופול לתובעות על מטבע לשון קצר ושגור זה, הטומן בחובו את הזכות למנוע שימוש בביטוי ואת הזכות לפיצוי כלפי כולי עלמא, גוברת באבסורד של ממש".