חקלאים | דעה

המשטרה כשלה בטיפול בפשיעה החקלאית הגואה

אוזלת-היד של משטרת ישראל בטיפול בפשיעה החקלאית המתגברת מעודדת את העבריינים להיות נועזים יותר ויותר, לגבות דמי חסות, להצית ולהשחית מבנים חקלאיים ולגנוב בעלי חיים • הגיע הזמן שהמדינה תעשה את המוטל עליה ותגן על הנפגעים המרכזיים - החקלאים

ניידות משטרה / צילום: אסף מרדכי
ניידות משטרה / צילום: אסף מרדכי

מספר מקרים שאירעו לאחרונה, בהם הצתת מכוורת, מחסנים ומשאיות בצפון הארץ, העלו לכותרות את סוגיית הפשיעה החקלאית בישראל. "הטרור החקלאי" - שכולל גניבה והשחתה של ציוד ותוצרת חקלאית, הצתה מכוונת של שטחים ומבנים חקלאיים, גניבת בעלי חיים, התנכלויות, הסגת גבול והתופעה הבולטת והחמורה ביותר של גביית דמי חסות ("פרוטקשן") - לא התחיל היום. עם זאת, נדמה כי לאחרונה אוזלת-ידה של המשטרה הגיעה לשיאים חדשים.

אמיר אוחנה, השר לביטחון הפנים - לא ייתכן שתהא זו בבחינת גזירת גורל. אתה אחראי לביטחונם האישי ולמקור פרנסתם של החקלאים. אם משטרת ישראל לא מסוגלת לטפל בכך, זה הזמן למצוא רשות המסוגלת לעשות זאת.

נדמה כי במשך שנים נדחקה הפשיעה החקלאית לשולי סדר העדיפויות של המשטרה, דבר שהפך את השטחים החקלאיים ל"שטחי הפקר", ואת החקלאים עצמם למטרה חשופה. ממדי התופעה, שהעצימו מאוד לאחרונה, גורמים לחקלאים לחיות באווירת פחד יומיומית מפני הפושעים, שלאור היעדר האכיפה והענישה הפכו בשנים האחרונות למתוחכמים ו"יעילים" מאי-פעם. המשטרה מודעת לנעשה, והגם שכך - רמת הפשיעה, כמו היקפה, רק הולכים וגדלים.

מדובר ב"מכת מדינה" ובתופעה שגורמת נזקים של מיליוני שקלים. מנתוני ארגון "השומר החדש" עולה כי בשנת 2019 התמודדו כ-70% מהחקלאים עם אירועי פשיעה, וכי הטרור החקלאי הוביל לכך שלמעלה מ-200 אלף טון תוצרת חקלאית ירדו בשנה זו לטמיון. בשנת 2020, כאשר המצוקה הכלכלית במשק הגיעה לשיאים חסרי תקדים לאור השלכות משבר הקורונה, והמשטרה הייתה עסוקה באכיפת הקורונה, גורמים עבריינים רבים ראו בפשיעה החקלאית פתרון ומזור למצוקה הכספית שלהם, וגרמו לכך שנתוני הפשיעה החקלאית האמירו משמעותית.

אגב, בניגוד למספר אירועי הפשיעה שעולה כל העת, מספר התלונות המוגשות למשטרה יורד . במסמך שהנפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת צוין כי בשנת 2011 נפתחו במשטרה 1,229 תיקים שעניינם פשיעה חקלאית - בעוד שבשנת 2015 נפתחו 811 תיקים בלבד. אין המדובר בהצלחת המשטרה; מרבית תיקי הפשיעה החקלאית נסגרים או נגנזים בתואנות כמו "עבריין לא נודע", "חוסר ענין לציבור" או "חוסר ראיות". החקלאים רואים זאת, מבינים שלמשטרה אין פתרונות - ולכן מתייאשים ואינם מגישים תלונה.

"במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון - שם יעבור גבולנו", אמר בעבר יוסף טרומפלדור. ואכן - חקלאות מקוימת בעיקר בפריפריה, בקצוות המדינה, באזורי העדיפות הלאומית של ישראל. פרט לתפקידם הלאומי באספקת המזון לאזרחי המדינה מוקפת האויבים, החקלאים הגנו ומגנים בגופם על המדינה.

למגינת הלב, פשיעה חקלאית או אחרת בפריפריה אטרקטיבית פחות לטיפול מצד המשטרה, וכך מוצאים עצמם חקלאי ישראל מוקפים ביותר ויותר פורעי חוק, שהאומץ והתיאבון שלהם לחולל פשיעה המשתלמת להם בדרך-כלל מגיעים כדי "הסדרה מקומית" באמצעות מתן דמי חסות ואמצעים אחרים מסוג זה. יתרה מכך; מדובר במגזר שחיוניותו למשק הישראלי ולביטחונה של מדינת ישראל עומד ביחס הפוך לכוחו האלקטוראלי, מה שמוביל לכך שהביטחון האישי והכלכלי שלהם מופקר לעין כל, ואין פוצה פה ומצפצף.

השר לביטחון הפנים, אל תיתן לחקלאות ישראל לקרוס במשמרת שלך . כמי שמייצרים חלק נכבד מהמזון שאנו צורכים, מדינת ישראל זקוקה לחקלאיה בימים אלה יותר מתמיד. גם כך עליהם להתמודד מדי יום עם פגעי מזג האוויר, גזירות רגולטוריות, אקלים משתנה, מחלות ומזיקים, יבוא מאסיבי נטול הצדקה של תוצרת חקלאית, מסים לא מוצדקים בדומה ל"מס מעסיקים" בשיעור של 10% משכר העבודה של עובדים זרים העוסקים בחקלאות שעלול להיכנס בקרוב מאוד לתוקף, ועוד.

אירועי הטרור החקלאי מהווים נדבך נוסף על גבם של החקלאים, שיש בו כדי לגרום לחקלאים רבים לנטוש את המקצוע ולחפש מקצוע בטוח ומשתלם יותר. המצב הנוכחי פוגע קשות גם בפרנסתן של אלפי משפחות.

הנושא נמצא לפתחך; אם המשטרה לא מסוגלת להתמודד עם טרור מסוג זה תוך הפקרת ביטחונם האישי והכלכלי של חקלאי ישראל, הגיעה העת לאתר גורם שיראה בחקלאי ישראל מגזר חשוב ושווה כשאר אזרחי ישראל הזכאים להגנה מפני טרור מסוג זה. 

הכותבת היא שותפה במשרד עורכי הדין דנינו-שי-משה ושות', יועצת משפטית של התאחדות חקלאי ישראל

צרו איתנו קשר *5988