תלונות נשים מהעבר ואישור הממשלה: הקשיים של עמית איסמן בדרך למינוי לפרקליט המדינה

חמשת חברי ועדת האיתור לפרקליט המדינה בחרו פה-אחד בעו"ד עמית איסמן, כיום פרקליט מחוז חיפה, כמועמד המתאים ביותר לתפקיד. אולם הדרך של עו"ד איסמן לראש הפרקליטות עודנה ארוכה. זאת, בין היתר, בשל התבטאויות מיניות של איסמן מהעבר כלפי עובדות שהיו כפופות לו, שהביאו לביקורת ציבורית נגד המינוי.

בישראל, כמו בישראל, המלצה של ועדת איתור על מועמד לתפקיד בכיר כמעט אף פעם לא מהווה סוף פסוק. עו"ד איסמן זכה במינוי, בין היתר, בזכות העובדה שהיה המועמד המועדף על היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שכיהן כיו"ר ועידת האיתור; אלא שהמינוי של עו"ד איסמן טעון אישור של הממשלה. שר המשפטים, אבי ניסנקורן, אומנם הודיע כי יבקש להביא את המינוי לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב. אולם הממשלה, כידוע, נשלטת בידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאויבו הגדול הוא מנדלבליט, שהעמידו לדין פלילי. לכן, הבחירה בעו"ד איסמן, דומה לבחירה של נערים בעמית שלהם, תלמיד כריזמטי ומוכשר, ליו"ר מועצת התלמידים בבית הספר. זאת, בזמן שצוות המנהלים של בית הספר לא רוצה בו לתפקיד.

● הבחירה באיסמן היא "בוקס בבטן" לנשים | יעל מרים סיני, דעה

האם הממשלה בכל זאת תאשר את המינוי? זה יקרה רק אם שר המשפטים, אבי ניסנקורן, ויו"ר כחול לבן ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, יגיעו להבנות עם נתניהו ואנשיו ברמה הפוליטית - אולי בדמות מינוי תמורת מינוי. באקלים הפוליטי של הימים האחרונים לא נראה שזה עומד לקרות. 

יותר מרמז למה שעלול לקרות ניתן היה לראות מרגע שפורסם כי ועדת האיתור ממליצה על עו"ד איסמן לתפקיד. דקות אחרי הפרסום הוציא חבר הכנסת הנמרץ מהליכוד, שלמה קרעי, תגובה שלפיה: "לא משנה מי המועמד שמנדלבליט יציע לכהן כפרקליט המדינה, על גוש הימין בממשלה להצביע נגד, שוב ושוב ושוב, הצבעה אוטומטית נגד". ח"כ קרעי הבהיר כי מבחינתו, "אסור למנות פרקליט מדינה שנבחר על-ידי או בשירות ניסנקורן ומנדלבליט". 

חלף עוד קצת זמן ובנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, החל לצייץ בטוויטר נגד המינוי. נתניהו הבן שיתף פרסומים אודות פרשת האמירות המיניות הבעייתיות של איסמן וכתב בהתייחסו לצמרת הפרקליטות: "איך הם כולם כאלה אחד אחד עם קופת שרצים בשביל להחזיק זה את זה בגרון". השאלה היא האם הקול הוא קול יאיר והידיים ידי בנימין ועושי דברו. בקרוב נדע.

הקשיים בהתערבותו של בג"ץ

מנדלבליט וכל מי שתומך בבחירתו של עו"ד איסמן מקווים שגם אם הממשלה תבקש לסכל את המינוי, בג"ץ ימנע ממנה לעשות זאת. בימים אלה כבר נדונה בבג"ץ עתירה שמבקשת לחייב את הממשלה לחדול מהקפאת מינויי הבכירים בשירות המדינה, ובהם פרקליט מדינה. 

היועמ"ש בעצמו העביר בימים האחרונים חוות דעת, שלפיה "הקפאת מינויי הבכירים בשירות המדינה מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים, אשר הולכים ומתעצמים". מנדלבליט הוסיף והתריע כי יתקשה מאוד להגן בבג"ץ על התנהלות הממשלה שאיננה מקדמת את מינויי הבכירים. בדבריו אלו חשב היועמ"ש בעיקר על מינוי איסמן לפרקליט המדינה.

אם מדובר היה במועמד בולט אחר שהתמודד על תפקיד פרקליט המדינה - כגון המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שלמה (מומי) למברגר או עו"ד עפר ברטל, או אחד משני השופטים שהיו מועמדים, מיכל אגמון-גונן וירון לוי - ניתן היה להניח שבג"ץ אכן יעשה את העבודה עבור ועדת האיתור ויכפה על הממשלה את המינוי.

אולם במקרה של עו"ד איסמן הדבר יהיה יותר מסובך. איסמן הוא פרקליט מאוד מוערך שזוכה לתמיכה גורפת של שופטים, פרקליטים וסנגורים שמכירים אותו מזה שנים. ברשימת הממליצים עליו נמצאים, בין היתר, שופטי העליון בהווה ובדימוס, עדנה ארבל, יורם דנציגר ויוסף אלרון, היועמ"ש לשעבר, עו"ד יהודה וינשטיין, המשנים ליועמ"ש, עורכי הדין רז נזרי ועמית מררי, ובכירים נוספים.

אולם בג"ץ, אם יידרש, יתקשה לכפות את המינוי על הממשלה. זאת, לאור הביקורת הגוברת על עו"ד איסמן בשל התבטאויות מיניות בעייתיות שלו בעבר הרחוק. התבטאויות אלו אומנם בוררו, אבל לשיטת המבקרים והמבקרות הן הותירו כתם על שמו וצריכות להביא לביטול המינוי.

פסק הדין הרלוונטי לעניינו של עו"ד איסמן הוא זה שניתן ב-2012. בפסק דין זה כפה בג"ץ על שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, להביא לאישור הממשלה את החלטת ועדת האיתור להמליץ על משה אשר לתפקיד ראש רשות המסים. השופט אליעזר ריבלין פסק באותו מקרה, בין היתר, כי המדינה לא חלקה על הכלל כי סטייה מהמלצת ועדת איתור מחייבת "הסבר מיוחד".

אולם המקרה של עו"ד איסמן שונה, כי דבק בו רבב. אם הממשלה תסרב לקבלת את המלצת ועדת האיתור, בנימוק שמינוי איסמן פוגע בזכויות נשים או משפיל אותן, בג"ץ יתקשה לקבוע כי לא מדובר ב"הסבר מיוחד" המצדיק סטייה מההמלצה.

התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה

הביקורת על הבחירה בעו"ד איסמן נוגעת בעיקרה לשתי התבטאויות בוטות שלו שנאמרו לפני 6 ו-12 שנה לנשים שעבדו בכפיפות לו. ההתבטאות הראשונה נאמרה בסביבות 2008 על-ידי איסמן, אז מנהל מחלקה בפרקליטות, למתמחה ששהתה איתו. זאת, בעת התייעצות לגבי תיק שנדון בפרקליטות. 

איסמן דיבר עם פרקליטה על תיק של עבירות מין, ובשלב מסוים הסתובב אל המתמחה שנכחה בחדר ושאל אותה אם יש לה בארון תחתוני חוטיני מנומרים. כשזו השיבה בשלילה, פנה איסמן לפרקליטה ואמר לה: "את רואה, זו בחורה נורמלית. היא לא מחזיקה דברים כאלה בארון". זאת, לכאורה בניגוד למתלוננת בתיק עבירת מין שהם דנו בו.

התבטאות בעייתית שנייה של איסמן הופנתה כלפי פרקליטה בעת שהוא היה פרקליט מחוז חיפה. לפי עדותה של הפרקליטה, היא התייעצה עם איסמן בנוגע לתיק שהסנגוריה לחצה עליה לסיים בהסדר טיעון, ואז הוא אמר לה: "את לא גבר, אין לך ביצים, נכון? כי כשאת גבר ומועכים לך את הביצים, אז יש תחושה של כאב אבל יש גם תחושה של עונג, וזה מה שהסנגורית עשתה לנו".

נגד עו"ד איסמן נוהלה חקירה בקשר להתבטאויותיו. במאי 2018, בסיום החקירה, קבעה נציבות שירות המדינה כי אין בהתבטאויות שיוחסו לאיסמן משום מעשים המהווים הטרדה מינית. באשר לשתיים מההתבטאויות שיוחסו לו, קבעה הנציבות כי האמירות "עולות לכדי התנהגות שאינה הולמת" והמליצה לקיים שימוע בנוגע להתבטאויות אלו בפני מנכ"לית משרד המשפטים דאז, אמי פלמור. פלמור קבעה כי ההתבטאויות מהוות התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, ובעקבות כך רשמה לעו"ד איסמן התראה בהליך משמעתי פנימי. כעת יצאה פלמור להגנתו של עו"ד איסמן, ואמרה שהוא בחירה מעולה וראוי למלא את תפקיד פרקליט המדינה.

ועדת האיתור לפרקליט המדינה שבחרה באיסמן, לא התעלמה מהפרשה וכתבה בהחלטתה כי "הוועדה השתכנעה כי אמירות אלו, אשר נאמרו לפני שנים רבות, אינן מאפיינות את עבודתו ואת התנהלותו של עו"ד איסמן".

עוד נאמר כי "הוועדה רשמה בפניה כי עו"ד איסמן הביע צער עמוק על הדברים ולקח אחריות על מעשיו, לרבות בפני הוועדה עצמה, וכן התרשמה באופן בלתי אמצעי, מכך שהפיק את הלקחים הנדרשים. עו"ד איסמן הבהיר באופן מפורש כי הוא פועל מתוקף תפקידו לשמור על שיח מקצועי מכבד בפרקליטות המדינה ומחוצה לה, וכי בכוונתו להמשיך ולפעול כך". הוועדה ציינה כי היא "סבורה שבמכלול נסיבות העניין, שתי אמירות אלו, שנאמרו כאמור לפני שנים רבות, אינן עולות כדי פגם ערכי-נורמטיבי המונע ממנו מלכהן בתפקיד פרקליט המדינה".

"תרבות ארגונית משפילה ומקטינה"

הביקורת שנמתחה, בעיקר מכיוון ארגוני הנשים, על מינויו של איסמן הייתה אומנם צפויה. אולם אי-אפשר להקל בה ראש. שדולת הנשים מסרה כי מינויו של איסמן לתפקיד כל-כך נכבד של פרקליט המדינה, והניסיון לגמד את האמירות המיניות הבוטות שלו כדי להכשיר את הבחירה, הוא ניסיון פסול. 

גם יו"ר נעמת, חגית פאר, קראה לשר המשפטים ניסנקורן להקפיא את הליך מינויו של איסמן. במכתב שהעבירה לשר כתבה פאר כי "למותר לציין כי מהפרסומים בעניין עלו טענות לכאורה, כי התלונות לא נבדקו באופן יסודי דיו. דבר שהוא חמור בכלל וחמור שבעתיים כשמדובר במי שנושא תפקיד ברשויות אכיפת החוק". 

זאת ועוד, לדברי פאר, "בימים אלה של משבר הקורונה והקשיים המיוחדים אותם חוות נשים, ובכלל זה עלייה בשיעור עבירות אלימות ועבירות מין נגד נשים, יש חשיבות יתירה למנות לתפקיד כה חשוב וכה רגיש זה אדם המביא עימו תרבות ארגונית מכבדת נשים ולא מקטינה ומשפילה אותן". 

נימוקי ועדת האיתור: "יכולת ניהול מעולה, יושרה ואמינות"

בוועדת האיתור לפרקליט המדינה חברים היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט; נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ; מנכ"לית משרד המשפטים הזמנית, עו"ד סיגל יעקבי; פרופ' אורן אייל-גזל; ועו"ד רחל תורן.

בהחלטת הוועדה להמליץ על עו"ד איסמן לפרקליט מדינה נאמר כי "עו"ד איסמן הוא בעל ניסיון רב שנים בפרקליטות המדינה, ובשנים האחרונות מילא תפקידים בכירים ביותר בארגון - כפרקליט מחוז חיפה (פלילי), כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים (בפועל) וכמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים (בפועל).

"עו"ד איסמן זכה להמלצות מצוינות מצד בכירי מערכת המשפט... כל הממליצים עמדו על מעלותיו המקצועיות והאישיות של עו"ד איסמן, והדגישו כי מדובר לשיטתם במועמד ראוי ביותר לתפקיד פרקליט המדינה".

לפי ההחלטה, "בהופעתו המרשימה בפני הוועדה, ניכרה היכרותו המעמיקה של עו"ד איסמן עם מערכת אכיפת החוק ועם המערכת הממשלתית בכללותה. עו"ד איסמן הציג משנה סדורה ומפורטת להתמודדות עם האתגרים הניצבים היום בפני מערכת אכיפת החוק, הן במישור המקצועי והן במישור הניהולי".

בנוסף, כתבה הוועדה כי התרשמה שביכולתו להוביל מהלכים ארגוניים משמעותיים שתכליתם חיזוק אמון הציבור בפרקליטות המדינה ובמערכת אכיפת החוק בכללותה. "עו"ד איסמן הציג חזון של שקיפות ציבורית ופתיחות לביקורת. לאורך שנותיו, הוכיח עו"ד איסמן יכולת משפטית גבוהה ביותר וכישורים משפטיים יוצאי דופן, יכולת ניהול מעולה, יושרה ואמינות, יכולת עמידה בלחצים, והפגין עמוד שדרה מקצועי וערכי אל מול אתגרים כבדי-משקל", נכתב בהחלטת הוועדה.

עו"ד עמית איסמן 

בן 53, מתגורר בחיפה ● נשוי ואב לשלושה ● פרקליט מחוז חיפה. ועדת האיתור ממליצה על מינויו לפרקליט המדינה ● צמח בפרקליטות ומילא לאורך השנים שלל תפקידים. היה משנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים (בפועל) ומשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים (בפועל) ● בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני בקרימינולוגיה. בוגר בית הספר "ליאו בק" בחיפה. שירת בצה"ל בחיל הרפואה.