הקואליציה דוהרת לבחירות, אבל הקיצוץ בשכר השרים והח"כים נבלם, והגירעון יגדל ב-9 מיליארד שקל

יוזמות של האוצר להפחתות והקפאות שכר לנבחרי ציבור עומדות לרדת לטמיון • אחת טורפדה בידי השר אלקין, חברו של כ"ץ למפלגה, והובילה לעימות חריף בין השניים • היוזמה השנייה נראית קלושה מרגע לרגע לאור המצב הפוליטי

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ
ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

ההכרזות של שר האוצר ישראל כ"ץ מלפני כמה שבועות, בעניין קיצוצי שכר, נשמעו בומבסטיות: נבחרי הציבור ייתנו דוגמה אישית, ועובדי המגזר הציבורי ייכנסו מתחת לאלונקה. בשטח ההצהרות הללו היו רחוקות מהיעדים השאפתניים שקבע שר האוצר, וכעת מתברר שגם ההתקדמות שהושגה בתחום זה עלולה לרדת לטימיון.

הסיבה: הקדמת הבחירות ומהלכי טרפוד של פוליטיקאים, ובהם שר המים וההשכלה הגבוהה זאב אלקין, חבר מפלגתו של כ"ץ.

אם לא די בכך, חוששים כעת באוצר כי התפרקות הממשלה תכשיל גם את הניסיון לעצור את עליית השכר הממוצע במשק - מהלך שעלול לנפח במיליארדים נוספים את הגירעון הענק ולייצר תוספות שכר בלתי צפויות לעשרות אלפי עובדי מדינה ועובדים בעלי שכר גבוה שלא נפגעו במשבר כלל.

המהלך של אלקין: להפחית לכולם או לאף אחד

המהלך המפתיע של השבוע שייך ללא ספק לשר המים וההשכלה הגבוהה זאב אלקין, שהצליח כנראה לקבור את היוזמה להפחתת שכרם של מקבלי השכר הגבוה ביותר במגזר הציבורי. מה שהתחיל כיוזמה של שר האוצר כ"ץ להפחתת שכרם של הח"כים, השרים וסגני השרים - הורחב בממשלה לכל מי שמוגדרים "נושאי משרה". בקבוצה הזו נכללים גם שופטים ודיינים, ראשי הרשויות בשלטון המקומי וסגניהם, נגיד בנק ישראל והמשנה שלו, ומבקר המדינה.

ב-21 בספטמבר החליטה הממשלה כי שכרם של כל אלה יופחת ב-10% עד סוף 2021. להערכת האוצר, הורדת השכר הייתה אמורה לחסוך הוצאה של כ-70 מיליון שקל, מעבר לערך ההצהרתי של המהלך.

מה קרה בפועל? בתחילת השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק להפחתת שכרם של נושאי המשרה, אלא שאז הודיע השר אלקין כי הוא מתנגד ליוזמה והגיש ערר שיחייב את הממשלה לדון בה מחדש. מהודעת הערר ששלח עולה, כי אלקין לא מייחס כל חשיבות לצעד הזה, לא כספית וגם לא ערכית. "צמצום הפחתת שכר אך ורק לנושאי משרה הופכת את החוק לחסר משמעות ואין שום סיבה שלא להרחיב אותו (את החוק) על כלל עובדי המדינה המקבלים שכר מעבר לשכר ח"כ", כתב אלקין בערר שנשלח למזכיר הממשלה צחי ברוורמן.

זאב אלקין / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
 זאב אלקין / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

באוצר אומרים כי המהלך של אלקין נועד לקבור את הצעת החוק. הרחבת הפחתת השכר לכלל עובדי המדינה בחקיקה כדרישת אלקין, היא צעד בלתי מעשי, פוליטית ומשפטית כאחד. השר אלקין לעומת זאת מספק גרסה שונה לחלוטין להשתלשלות הדברים, ומאשים את בכירי האוצר בדאגה לשכרם וכיסם. לדבריו, שותפו לליכוד כ"ץ "מגן על היועמ"שים ובכירי האוצר", בכך שהוא מביא לאישור הכנסת הצעת חוק רזה יותר מכפי שהוסכם עליה בממשלה".

עוד אמר אלקין, כי "כשכ"ץ הגיע עם היוזמה הזו לממשלה, נערך דיון ואני, יחד עם שרים נוספים, אמרנו לו שהצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה אין בה שום תרומה ממשית לאוצר המדינה והיא הצהרתית בלבד".

עוד טען אלקין כי, מדובר ב"שערוריה" וכי "מי שמכינים את החוק הם בכירי האוצר והיועצים המשפטיים, שזה חוק שרלוונטי לגביהם והם פועלים בניגוד מוחלט לסיכום עם ראש הממשלה. למעשה הפקידות הבכירה פוגעת ביכולת לייצר החלטות ממשלה בניגוד להנחיית ראש הממשלה".

וכ"ץ? הוא לא נשאר חייב, ומסר לגלובס בתגובה: "להפתעתי, אחרי שהתגברתי על התנגדות שר המשפטים וכחול לבן שעיכבו את החוק, הופתעתי לראות כי שר המים אלקין הגיש ערעור בטענות שונות כדי להמשיך ולעכב את ישום החוק. הפניתי אתתשומת ליבו של רה״מ להתנהגות הבלתי מקובלת, ובכוונתי לטפל בנושא במלוא החומרה".

נכון שבמהלך משבר 2002-2003 איים שר האוצר בנימין נתניהו ליזום מהלך של הורדת שכר בחקיקה, אולם הדרישה שימשה רק קלף מיקוח במו"מ שהתנהל אז מול יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ, מו"מ שהסתיים בהסכמת ההסתדרות להפחתת שכר זמנית.
כ"ץ ניסה לעשות מהלך דומה גם הפעם, כשהכריז שיביא לממשלה הצעת חוק להפחתת שכר במגזר הציבורי - אם ההסתדרות לא תיענה לדרישתו להורדת שכר בהסכם. ההכרזה של כ"ץ באה לאחר שהאוצר כבר עמד לסכם עם ההסתדרות על הפחתת שכר מוגבלת. בסופו של דבר נסוג כ"ץ מהאיום ליזום הפחתת שכר בחקיקה, וגם הניסיון להגיע להפחתת שכר במו"מ לא צלח.

בהסתדרות זעמו על ההקשחה בעמדות האוצר. יו"ר ההסתדרות בר-דוד הכריז בתגובה על סכסוך עבודה וכינה את כ"ץ "בריון". הנתק בין השניים החריף, לאחר שבשבוע שעבר נפגש בר-דוד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא בנוכחותו של כ"ץ באקט שהתפרש כזלזול בכ"ץ.

עליית השכר הממוצע: עלות של מיליארדי שקלים

ואולם בנושא השני - והבוער יותר מבחינת האוצר - מפגין בר-דוד עד כה גישה אחראית שמסייעת לאוצר. השכר הממוצע במשק צפוי לזנק השנה בשיעור של כ-12%, מסיבות שאינן קשורות כלל לעליית שכרם של העובדים אלא כתוצאה מכך שמאות אלפי שכירים, בעיקר בעלי השכר הנמוך, איבדו את עבודתם במהלך משבר הקורונה.

באוצר מעריכים, כי זינוק של 12% בשכר הממוצע במשק יעלה לאוצר המדינה בין 7 ל-9 מיליארד שקל לשנה, בשל השפעת השכר הממוצע על שורה ארוכה של הסדרי שכר, מסים וקצבאות. שתי ההשפעות המרכזיות צפויות להיות עליית שכר המינימום וירידה בהכנסות ממסים.

להערכת האוצר, עליית שכר המינימום תעלה למדינה בין 2 ל-3 מיליארד שקל (לא כולל הוצאות נוספות למעסיקים במגזר הפרטי), וסכום דומה ייגרע מהכנסות המדינה ממסים (למשל בשל העלאת תקרת הפטור ממס להפרשות מעסיקים לפנסיה שעומדת על פעמיים השכר הממוצע במשק).

בשבוע שעבר פרסם האוצר תזכיר חוק שיאפשר למנוע את העלייה הצפויה בשכר המינימום באמצעות הקפאת השכר, לצורך חישוב ההצמדות, למשך שנה. ההסתדרות "מעלימה עין" בינתיים מהמהלך, למרות שהוא עשוי להיטיב עם עשרות אלפי עובדי מדינה שבשל הסכמי שכר מיושנים זכאים להשלמה לשכר מינימום - זאת למרות ששכרם הממוצע עומד על 13 אלף שקל לחודש.

תזכיר חוק ההקפאה יונח ככל הנראה על שולחן הממשלה השבוע במטרה שהממשלה תאשר אותו בישיבתה הקרובה. אולם גם אם יינתן אישור הממשלה, צפוי האוצר לנהל מירוץ נגד הזמן בניסיון לאשר את הצעת החוק לפני פיזור הכנסת. 

מחיר הבחירות - החוקים הכלכליים שעלולים לרדת מסדר היום

הקפאת השכר הממוצע במשק
המכשול:
הכאוס הפוליטי ימנע את העברת החוק
החיסכון התקציבי המוערך: 7-9 מיליארד שקל

הפחתת שכר עובדי המגזר הציבורי יחול על כ־800 אלף שכירים
המכשול:
המו"מ בין האוצר להסתדרות נקלע למבוי סתום
החיסכון התקציבי המוערך: 2-3 מיליארד שקל

הפחתת שכר הבכירים במגזר הציבורי בשיעור של 10%
המכשול:
ערר שהגיש השר זאב אלקין
החיסכון התקציבי המוערך: 70 מיליון שקל

צרו איתנו קשר *5988