חייבים להיאבק נגד הטלת חיסיון על הפרוטוקולים של דיוני ועדת הקורונה

לא ברור מאיזו סיבה החליטה הממשלה להטיל חיסיון על דיוני קבינט הקורונה - האם היא פוחדת שהנגיף ידע מה אנחנו מתכננים? • ההסתרה מורידה את אמון הציבור במערכת, ומחזקת את החשש שההחלטות שמתקבלות נועדות בעיקר להטיב עם השרים ומקורביהם

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת
בנימין נתניהו ובני גנץ / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת

מדי שבוע מתכנס קבינט הקורונה, מכריע ומקבל החלטות הרות גורל באשר לנו, אזרחי המדינה - אך הפרוטוקולים של הדיונים האלה חסויים למשך 30 שנה. איזו סיבה הגיונית יש להסתיר את הדיונים האלה מהציבור? למה להטיל עליהם איפול וחיסיון? ממי צריך להסתיר את התוכניות שלנו, מהנגיף? שהקורונה לא תדע מה אנחנו מתכננים?! האם מדובר בסודות מדינה שפרסומן יפגע בביטחון ישראל?

אז זהו, שלא. יש רק סיבה אחת להסתיר את דיוני קבינט הקורונה והיא שהשרים שיושבים בדיוני הקבינט חוששים מהרגע שבו אנחנו - אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל - נדע איך מתקבלות ההחלטות.

איזה שר דאג לחברים שלו? מי ניסה לסגור קומבינה? מי נמנם בזמן הישיבה, ומי היה מוכן להכניס את כל המדינה לסגר רק כדי לעצור הפגנות?

האנשים האלה עובדים אצלנו האזרחים, והמידע על אופן קבלת ההחלטות שלהם, שעולות מיליארדים מהכסף שלנו ומסכנות את החיים ומפירות את הזכויות שלנו - שייך לנו.

אותו חסיון על דיוני קבינט הקורונה, הוביל לכך שלאורך כל "משבר הקורונה" שאנחנו עוד בעיצומו, נמנעה מהציבור בישראל האפשרות לבקר באופן אפקטיבי את האופן בו מתקבלות ההחלטות בקבינט הקורונה, כל זאת כשברקע נשמעות טענות רבות בדבר קידום מדיניות ממשלתית לא עניינית המנוגדת לדעת הדרג המקצועי.

לקביעה זו השלכות חמורות על המשטר הדמוקרטי בישראל. הטלת האיפול על דיוני הקבינט היא בלתי מידתית ובלתי סבירה, ומביאה לפגיעה קשה בזכות הציבור לדעת.

לא רק מקומם - מדובר בסכנה אמיתית

בהקשר של קבינט הקורונה, ההסתרה לא רק מקוממת ופוגעת בדמוקרטיה, היא גם מסוכנת. זה לא "רק" עצם הפגיעה בזכות הציבור לדעת. לדעת שהממשלה שפועלת בשמו אכן מבצעת את עבודתה לפי שיקולים ענייניים, שהיא תמיד שוקלת את האינטרס הציבורי ולא את האינטרס האישי-פוליטי.

האלמנט המסוכן של ההסתרה הוא אבדן אמון הציבור בהנחיות באשר למגפת הקורונה. האזרחים, שמוסתר מהם המידע מאבדים את האמון בהחלטות הקבינט, אינם נוהגים לפי ההנחיות שמתקבלות בו וכך נוצרים מצבים מסכני חיים.

הפרוטוקולים של קבינט הקורונה לא צריכים להיות חסויים ל-30 שנה, ואפילו לא ל-30 יום. צריך לחשוף אותם עכשיו, אבל לא רק אותם. כל החלטות ועדות שרים שמתקבלות, לא יכולות "לנחות" על הציבור במשטר דמוקרטי. כך נגזלת מהציבור האפשרות לבקר את החלטות הממשלה , דבר שמעוות את המשמעות הדמוקרטית של החלטות אלה. זכות הציבור לדעת צריכה לגבור על החיסיון שהממשלה נהנית ממנו כרגע, מתוקף סעיף 35 בחוק יסוד: הממשלה.

סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי שיקבע אילו מבין ישיבות הממשלה, או ישיבות ועדות השרים שלה, יהיו חשופות לעיני הציבור ואלו יישארו תחת מעטה של חשאיות במשך 30 שנה - היא הממשלה עצמה. במקרים בהם נדרש חסיון לצורכי בטחון הדבר מובן וברור. שאלת השאלות היא מה באשר לשאר ענייני המדינה הנוגעים לכל אזרח ואזרחית במדינה.

פגיעה כזו בזכות הציבור לדעת ובתקופה מסכנת חיים שכזו, הביאה אותנו במכון "זולת" לגבש נייר מדיניות אופרטיבי ובו הצעה לתיקון חוק היסוד עליו מתבססת ההחלטה על איסור פרסום דיוני הקבינט.

התיקון שאנחנו מציעים לחוק יסוד: הממשלה, מבקש להפוך את ברירת המחדל: ועדת שרים שאינה עוסקת בנושאי חוץ וביטחון, שמעוניינת למנוע את פרסום הפרוטוקולים שלה תצטרך להביא את החלטתה להצבעה בכנסת ותקבל לכך אישור רק ברוב של 61 חברי כנסת.

כלומר, מראש כל ועדות השרים צריכות להיות חשופות בפני הציבור מתוקף זכות הציבור לדעת ובכדי לבקר את הממשלה על החלטותיה. רוצה הממשלה להטיל חסיון על דיונים כאלו ואחרים? עליה לפנות לכנסת במיוחד על מנת לקבל ממנה אישור לכך ברוב של 61 ח"כים.

הביקורת הציבורית שיש כיום על חסיון הפרוטוקולים של קבינט הקורונה לא צריכה להתקיים. הדיון הציבורי שצריך שיתקיים לאחר תיקון החוק , יצטרך להיות על הטלת חיסיון כלשהו והממשלה תצטרך לתת לבקשה שלה לחסיון הסבר טוב ומשכנע- בדיוק ההפך ממה שקורה היום - מאבק לפרסום מה שצריך להיות מראש פומבי. 

הכותבת היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם