דנמרק תפסיק חיפושי נפט כחלק מהפסקת השימוש בדלק מאובנים

מדובר באחד הצעדים הדרסטיים שעשתה מדינה בעולם על מנת להפחית את פליטות הפחמן שלה

פירוק של אסדה לחיפוש גז למיחזור בדנמרק / צילום: Reuters, Henning Bagger/Ritzau Scanpix
פירוק של אסדה לחיפוש גז למיחזור בדנמרק / צילום: Reuters, Henning Bagger/Ritzau Scanpix

דנמרק תפסיק באופן מיידי את כל חיפושי הנפט והגז שלה כחלק מתוכנית להיגמל מדלקים מבוססי מאובנים עד שנת 2050 - אחד הצעדים הדרסטיים שעושה מדינה המייצרת נפט על מנת להפחית בפליטות הפחמן.

הפרלמנט במדינה הסכים לבטל סבב למתן רישיונות קידוח בים הצפוני והודיע שהוצאת נפט וגז חייבת להיפסק עד אמצע המאה, אז מקווה דנמרק להיות ניטרלית מבחינת חתימת הפחמן שלה.

בעוד דנמרק היא יצרנית נפט קטנה בקנה מידע עולמי, הצעד הוא הצעד המשמעותי ביותר שנעשה על מנת לאסור על הוצאת דלקים מבוססי מאובנים, לאחר מחוות סמליות יותר ממדינות כמו צרפת וניו זילנד. הצעד מדגיש מעבר גלובלי מדלקים מבוססי מאובנים לאנרגית אחרות, כאשר מדינות וחברות מנסות להפחית בפליטות במטרה להגביל את ההתחממות הגלובלית.

כמה כלכלות גדולות, כולל גרמניה, בריטניה וצרפת, חתמו לאחרונה על חוקים שקובעים מטרות להגיע לניטרליות פחמן עד שנת 2050. גם סין ומדינות אסיאתיות אחרות הבטיחו הבטחות דומות.

בינתיים, ענקיות אנרגיה כמו BP וטוטאל ציינו שהן מקוות להפחית בתלותן בדלקים מבוססי מאובנים ולהשקיע יותר באנרגיה מתחדשת כמו רוח ואנרגיה סולארית.

תעשיית הנפט והגז בדנמרק הייתה 1.1% מהתל"ג

דנמרק נמצאת כבר זמן רב בעמדת הובלה בין המדינות המנסות להילחם בשינויי האקלים. המדינה הבטיחה לקצץ 70% מפליטות גזי חממה לעומת הרמה של שנות ה־90 עד שנת 2030 והיא חלוצה בשימוש באנרגיה המופקת מרוחות בים. דנמרק היא מקום מושבן של שתיים מהחברות הגדולות בתחום, אורסטד (Orsted), מפתחת השבשבות לשימוש באנרגיית רוח הגדולה בעולם, ו־Vestas Wind Systems, יצרנית של טורבינות.

"אנו רוצים להוביל במאבק נגד שינוי האקלים ואנו חושבים שאם אנחנו נעשה שינוי, אנחנו צריכים לעשות זאת על ידי מתן השראה לאחרים", אמר דן יורגנסן, השר הדני לאקלים, אנרגיה ואספקה.

הוא הוסיף שהמדינה תכננה להשתמש בשדות נפט וגז ישנים לאחסנת פחמן דו חמצני, ואמר שצעד כזה, יחד עם התוכנית לשלש את כמות האנרגיה שמפיקה דנמרק מרוחות ימיות עד שנת 2030, ייצור מקומות עבודה רבים.

"חלק מהאנשים והחברות שעשו כסף בהוצאת פחם מהאדמה יעשו כסף בהחזרתו לאדמה", אמר.

בעוד התפוקה שלה מתגמדת מול ארה"ב והמזרח התיכון, דנמרק היא יצרנית הנפט הגדולה ביותר באיחוד האירופי, שלא כולל את נורבגיה ובריטניה. סוכנות האנרגיה הדנית חוזה שהמדינה הצפונית תפיק רק מעט יותר מ־100 אלף חביות נפט ביום של נפט וגז בשנה הקרובה.

"זה מדגיש את הנקודה שאנחנו לא יכולים להתמודד עם שינוי האקלים פשוט דרך ביקוש", אמר אנדרו גרנט, ראש מחקר על אקלים, אנרגיה ותעשייה במכון המחקר מלונדון Carbon Tracker. "צריך להתמודד עם זה גם מצד ההיצע".

תעשיית הנפט והגז מייצגת 1.1% מהתל"ג של דנמרק בשנת 2019, כך לפי בנק דנסקה. ייצור הנפט נמצא בנסיגה, שהיא אופיינית לירידה כללית בייצור באזור הים הצפוני. בשנת 2004 הגיע ייצור הנפט של דנמרק לשיא ובשנת 2005 הגיע ייצור הגז שם לשיא, כך לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה.

שדות הנפט שבאופן מסורתי הרכיבו את סל הנפט הגולמי המוכר כ"ברנט ישן" - הרף לפיו רוב חביות הנפט הנסחרות בעולם מתומחרות - גם הם בנסיגה בשנים האחרונות.

ההכנסה לדנמרק מנפט וגז "היא תוספת נאה, אך לא אבן פינה של הכלכלה", אמר לארס אולסן, הכלכלן הראשי בבנק דנסקה.

הכלכלה הדנית התכווצה ב־4% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, אך היעדר החשיפה שלה באופן יחסי להכנסות מנפט משמעותו שהיא במצב יותר טוב לעומת מדינות נפט כמו ניגריה ועיראק, אשר נפילת המחירים שהביאה הקורונה לוחצת עליהן חזק.

הירידה בביקושים קרתה על אף שאופ"ק, ארגון המדינות המייצרות נפט, התאמץ לשמר את המחירים רוב השנה על ידי קיצוץ בייצור. ההסכם של האיחוד מיום חמישי להגביר את הייצור בינואר בכרבע מהכמות עליה סוכם מראש העלה את המחירים ביום שישי, כאשר נפט ברנט הגיע למחיר הגבוה ביותר שלו מאז תחילת מרץ.