איך מונעים מעסקים לפנות להלוואות בשוק האפור? שאלה זו נדונה בדיון שנערך היום (ב') בוועדת הכספים בנושא יצירת מתווה חילוץ לווים בשוק האפור והגברת מודעות למניעת לקיחת ההלוואות. זאת, בהמשך להצעה לסדר של חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, אחמד טיבי ומשה אבוטבול, שעניינה סיוע לאנשים שהסתבכו בהלוואות לא חוקיות בשל קשיים כלכליים שנגרמו עקב משבר הקורונה, וכן מניעת הסתבכות כזו מאנשים שעלולים להישאב למעגל זה.
במהלך הדיון אמרה ח"כ מיכל שיר כי "בתקופות הקורונה אנשים ועסקים קורסים, הם לא מקבלים סיוע בזמן, סגר שני, שלישי, ואנחנו רואים את הכותרות על העסקים שנסגרים. המדינה צריכה להסתכל על המאבק בהלוואות אלה כתוכנית שלמה, לא לתת עכשיו את הכסף וזהו. בכל העולם המערבי יש צוותים שעוסקים רק בזה - הסברה, אכיפה, תוכניות חילוץ למשקי-בית. בתקופת הקורונה יש עלייה של יותר מ-50% בהלוואות בשוק האפור.
"דיברו ב-2016 על קרן של 50 מיליון שקל ל-300 אלף איש מודרי אשראי. אנחנו כבר לא שם. קודם כל צריך להקים צוות במשרד האוצר שזה מה שהוא עוסק בו, מעבר לקרן שצריכה לקום, ולהתחיל בהסברה וייעוץ, בייעוץ משפטי, בחקיקה, בכלים לשופטים. כשמישהו שובר את מחסום הפחד והבושה, ולשופטים אין כלים, שוב משחקים לידיים של ארגוני הפשע שמשגשגים בתקופה הזו".
ח"כ אחמד טיבי הוסיף כי "המשבר הכלכלי החמור שנכנסו אליו הביא לפגיעה קשה בעסקים ובמשקי-בית ולחסור תזרים גדול. אנשים רבים אינם יכולים לקחת הלוואות, ואל הוואקום נכנס השוק השחור שהכפיל פי 4-5 את העבודה שלו וניצל את המצב לטובתו, שהיא אנטי טובת האזרח הפשוט. גם אנשים שעד המשבר התפרנסו בכבוד, פונים לקבל הלוואה בשוק השחור. הנושא רלוונטי במיוחד לחברה הערבית".
ח"כ משה אבוטבול אמר כי הפתרון צריך לעבור דרך הבנקים. "חייבים למצוא מנגנון בבנקים, לראות איך מזהים אנשים שנמצאים טרום נפילה. שיהיה בירור כלפי כאלה שנמצאים בחובות כרוניים, מהמדינה ומהבנקים צריך להקצות כספים כדי לעודד כל מיני סדנאות, ניתן להתנות מתן הלוואות בכמה שיעורים כאלה".
ח"כ ינון אזולאי ציין כי "יש אנשים שלא הצליחו לקבל את ההלוואה מהבנק, ולפעמים הבנק התייחס אליהם כמו שוק אפור עם גובה הריביות, ואז אותם אנשים נזרקו באמת לשוק האפור. זו סוגיה מרכזית במגזר הערבי, שם אנחנו רואים את האלימות. היום זה במגזר הערבי, ומחר זה בתל אביב, בבאר שבע ובאשדוד. המשטרה צריכה להיכנס לזה".
עוד הוסיף ח"כ אזולאי כי "דווקא ברגעים הקשים כשאנשים נקלעו למצוקה וצריכים את הבנק, הבנק בוחר להתעלם מהם. האטימות והריביות הגבוהות שלוקחים מהם מאלצות את האנשים לפנות לשוק האפור. לצערי גם המשטרה לא מספיק פועלת בעניין. כשיורים על כספומטים המשטרה יודעת לפעול ולעשות מעצרים. המשטרה צריכה להסתכל על האנשים האלה לפחות כמו כספומטים, ולפעול בכל הכוח העומד לרשותה על-מנת למגר את התופעה הזו שמחסלת את החברה שלנו".
אנשים חוששים להתלונן
קרן אור חזן מהמשרד לביטחון הפנים השיבה כי הנושא מוכר ובטיפול. "אנחנו מייחסים חשיבות רבה לסחיטה בכוח. אנשים פעמים רבות חוששים להתלונן. החוק קובע כאיסור פלילי, ויש גם איסור מינהלי, על הלוואה של מעל 15% מריבית בנק ישראל. הלוואה כזו גוררת עיצומים, והלוואה של 30% מעל ריבית בנק ישראל גוררת הליך מינהלי. אנו מקדישים לזה את מיטב הכוחות. חוק אשראי הוגן שנחקק בשנת 2017 קובע כי הלוואה שעולה ב15% מהריבית הבנקאית, היא ריבית שאסורה לפי החוק וגוררת עיצומים, ואילו הלוואה שעולה ב30% מריבית בנק ישראל גוררת עבירה פלילית".
אלי טובול, סגן מנהל רשות שוק ההון, ציין בדיון כי "כרגע מי שנותן אשראי כדרך עיסוק חייב להיות בעל רישיון. ברוב המכריע של המקרים אנחנו מדברים על אוכלוסייה חוץ-בנקאית. אנחנו עושים עבודה מרובה בשותפות עם גורמי אכיפת החוק במטרה לנקות את השוק מגורמים עבריינים או המופעלים על-ידי גורמים שכאלה. בתחילת התהליך עמדו לפנינו 2,500 מבקשי רישיון למתן הלוואות, מתוכם סומנו כ-1,000 כבעלי פוטנציאל לדחייה, וכיום 400 גופים נדחו ולא הורשו להעניק הלוואה".
במהלך הדיון התפתח דין ודברים בין נציגי האוצר לבין נציגי הממשלה בעניין פיתוח הקרן למסורבי האשראי. במהלך הדיון עלה כי עוד בשנת 2016 התחייב משרד האוצר להקים קרן בגובה 50 מיליון שקל להלוואות למודרי אשראי, וכי למרות שהליכי החקיקה החלו בשנת 2017, זו טרם יצאה לדרכה.
נועה וידר, ראש ענף ביטוח ממשלתי באגף החשב הכללי באוצר, ציינה כי "מאפריל 2019 אנחנו עוסקים בפיתוח קרן למודרי אשראי. פורסם מכרז בספטמבר האחרון, והבנקים לא רצו להשתתף בו. לא עצרנו בעשייה בעניין ופרסמנו בשבוע שעבר בקשה לקבלת מידע מגופים חוץ-בנקאיים שאנחנו מאמינים שהם כן מתאימים למכרז. הכוונה שלנו היא להקים קרן לטובת מודרי האשראי, וסכום של 50 מיליון שקל מתקציב משרד האוצר הוקצה לטובת העניין".
ח"כ מיכל שיר ביקרה את האוצר על הדברים ותהתה: "אם המכרז כזה מצוין, מדוע הבנקים לא הסכימו לקחת בו חלק? הקורונה איתנו מחודש מרץ, ורק מחודש ספטמבר משרד האוצר החל לפעול לטובת העניין - זה חלם. 4 שנים שאתם מעוניינים לפתוח את הקרן, והיא עדיין היא לא הוקמה".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הוסיף כי "50 מיליון שקל הוקצבו לצורך הקרן בשנת 2016, אך כעת אנחנו בעיצומו של משבר הקורונה, ומספר מבקשי ההלוואה גדל. כיצד אתם ערוכים לשינוי זה?".
משה ביטון, רפרנט אשראי באגף החשכ"ל באוצר, השיב כי "הקרן לא חלה על תקופת הקורונה. לסיוע בתקופת הקורונה יש אמצעים אחרים שהמדינה העמידה, לא בוצעה הגדלה בסכום בשל המשבר הקיים".
על כך השיב ח"כ גפני: "די לאטימות. אני מבקש להגדיל את סכום הקרן ולעדכן אותה בכפוף למצב הקורונה, ובכך להציל אנשים שצריכים הלוואות ופונים לשוק השחור כמוצא אחרון. אי-אפשר להישען על 50 מיליון שקל שהוקצבו בימים רגילים".
מיכאל בן דהן, רפרנט פיננסים באגף התקציבים באוצר, הוסיף כי באגף התקציבים עובדים עם החשכ"ל "בשיתוף-פעולה צמוד" לעניין העלאת הסכומים. "אני רוצה להדגיש שהקרן בשלב הפיילוט, אנחנו לא יודעים איך זה ישפיע על היצע הדירוגים לאוכלוסיות חלשות, לכן אנחנו חושבים ש-50 מיליון שקל זה הסכום שיובטח. אם אני מעמיד סכום כזה בערבות של 50%, ניתן לתת 100 מיליון שקל. אנחנו חושבים שהסכומים האלה מתאימים כל עוד אנחנו לא יודעים את התמונה".
הלוואות בשוק אפור והתאבדויות
במהלך הדיון פרצה לאולם סטלה וינשטיין, מפורום מכוני הכושר, לאחר שדיון אליו הגיעה בוועדת הקורונה נדחה בעקבות אי-התייצבות נציגי האוצר, ולאחר שהוצאה מהאולם, קיבלה בסוף הדיון בהוראת יו"ר הוועדה את זכות הדיבור ואמרה: "אני אישית מכירה לפחות 7 בעלי מכוני כושר שפנו לשוק האפור ונמצאים בסחרחורת, כולל איומים על חייהם. אני מכירה שלוש בעלות סטודיו שהתאבדו. לא היינו זכאים עד לפעימה הקטנה לפיצויים, שולי הרווח של הענף הוא באזור 10%-15%, לא יכולנו להפסיד באופן קבוע, ולכן פשטנו את הרגל. גם כעת, כאשר אנחנו זכאים למשהו, זה לא מספיק לכסות את ההוצאות".
בסיכום הדיון פנה יו"ר הוועדה גפני לנציגי האוצר ואמר: "ועדת הכספים מבקשת להגדיל את סכום הקרן ולהעמיד את הסכום על כ-200 מיליון שקל. אנחנו מדברים על אנשים שאין להם מה לאכול, והם מסכנים את חייהם, אז יכול להיות ש-50 מיליון שקל שנמצאים כעת בקרן מודרי האשראי יספיקו, ויכול להיות שלא. לכן אני רוצה לדעת מה אנחנו יכולים לעשות. אני מבקש תשובה בתוך שבוע ממשרד האוצר - בכמה כסף אתם מתכננים להגדיל את הקרן הקיימת כיום ואיזה הסברה אתם עושים בעניין".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
