61 מינויים זה הרבה או מעט? כל מה שצריך לדעת על הוועדה למינוי שופטים

בעקבות המינויים שאישרה הוועדה לבחירת שופטים נמתחה ביקורת על המספר הרב של השופטים שמונו • אלא שהתכנסות הוועדה היא סופו של תהליך מיון ארוך הכולל גם פגישות עם המועמדים

שר המשפטים אבי ניסנקורן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
שר המשפטים אבי ניסנקורן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

1. הדרמה בוועדה למינוי שופטים שהסתיימה בבחירת 61 שופטים, בצל החרמת הדיון על-ידי שלושה מחבריה, החלה למעשה בימים שקדמו לכינוס הוועדה. השרה מירי רגב וח"כ אוסנת מארק איימו כי לא יתייצבו לדיון. שתי נציגות הליכוד, שאליהן הצטרף ח"כ צביקה האוזר (דרך ארץ), סברו כי אם יודיעו על היעדרותן, הוועדה לא תתכנס, והן יוכלו להמשיך ולנסות להגיע להסכמות לגבי המועמדים שקידמו.

רגב ומארק רצו למנוע את מינויו של השופט עבאס עאסי למחוזי, והאוזר ביקש למנות לשופט את הפרקליט הבכיר שלומי אברמזון. על-פי גורמים, רגב ומארק ניסו למנוע את מינויו של עאסי בטענה כי הוא עוין את צה"ל ואת המשטרה.

התרגיל של השלושה לא צלח, והוועדה התכנסה למורת-רוחם. עאסי מונה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ואברמזון לא מונה לשיפוט.  

חברי הוועדה האחרים - שר המשפטים אבי ניסנקורן מכחול לבן, נשיאת העליון אסתר חיות, שופטי העליון ניל הנדל ועוזי פוגלמן ונציגי לשכת עורכי הדין אילנה סקר ומחמוד נעאמנה - לא נכנעו ללחץ שהופעל עליהם, הצטיידו מבעוד מועד בחוות-דעת משפטית למצב שנוצר, קיימו את הישיבה ומינו שופטים. זאת, לאחר שמזה כשנתיים לא בוצע כל מינוי. "רעשי הרקע והניסיונות לפגוע בעבודת הוועדה לטובת עסקנות פוליטית לא צלחו ולא יצלחו", אמר ניסנקורן עם סיום עבודת הוועדה. 

בין השופטים שמונו: שלושה פרקליטים מהפרקליטות הפלילית: קרן וקסלר ואור ממון, מנהלי מחלקה בפרקליטות מחוז מרכז, ויונתן (יוני) לבני ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, ששימש כתובע בתיק הרצת המניות נגד נוחי דנקנר. לאגף רישום המקרקעין במשרד המשפטים ייצוג מכובד ברשימת המינויים - עורכי הדין טלי להב, יעל ענתבי-שרון ויובל וסרקרוג, המפקחים על רישום מקרקעין בתל אביב, בירושלים ובנצרת, בהתאמה. 

גם לסנגוריה הציבורית יש ייצוג משמעותי. עשרה סנגורים, שניים מהם מהצוות הפנימי של הסנגוריה, מונו לשפיטה - בהם: עו"ד כריסטינה חילו אסעד, מנהלת מחלקת מעצרים במחוז מרכז - לשלום בתל אביב; עו"ד טל ענר, מנהל מחלקת תיקי בית המשפט העליון בסנגוריה הארצית - לשלום מרכז; ועו"ד עמית בר, סנגורו של עו"ד רונאל פישר - לבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז.  

היו מי שהרימו גבה על כך שהוועדה דנה ב־131 מועמדים רק במשך חמש שעות. אלא שלכינוס הוועדה קדמה עבודת הכנה. חברי הוועדה הכירו את המועמדים. התכנסות הוועדה היא סופו של תהליך הכנה ומיון ארוך וניסיון להגיע להסכמות בין חבריה. חודש לפני קיום הישיבה פורסמו שמות כל המועמדים. בשבועות שקדמו לכינוס הוועדה נערכו מפגשים עם המועמדים, כשבמפגש נכחו שלושה מחברי הוועדה, ומשך הפגישה עם כל מועמד נמשכה כרבע שעה.

2. המינויים שביצעה הוועדה לבחירת שופטים הם, בין היתר, תוצאה של שובה של הברית ההיסטורית בוועדה בין שופטי העליון לנציגי לשכת עורכי הדין. ברית זו התפרקה בעידן של איילת שקד כשרת המשפטים ואפי נוה כראש הלשכה. בתקופתם חברו שני נציגי הלשכה בוועדה לפוליטיקאים שבוועדה ויצרו גוש בעל רוב נגד שופטי העליון.

כפי שפורסם ב"גלובס", בוועדה הנוכחית נרקמה ברית לא רשמית "אנטי-ליכודית", שכללה את שלושת שופטי העליון, שני נציגי הלשכה והשר ניסנקורן. חזית זו לא כללה את השרה רגב, ח"כ מארק וח"כ האוזר, שהצטרף ברגע האחרון למחאתן של רגב ומארק. החזרה לברית הישנה והמוכרת שינתה את מאזן הכוחות בוועדה והחזירה את השליטה על המינויים לשופטי העליון.

3. רגב ומארק עתרו לבג"ץ בשל מינויי השופטים שביצעה הוועדה בהיעדרן. אולם עתירה כזו יוצרת מצב מורכב. זאת, מאחר שהיא תתקוף את שיקול-הדעת של הוועדה, שבה חברים גם נשיאת העליון ושני שופטי עליון.

מבחינה מהותית, סיכויי עתירה כזו להתקבל אינם גבוהים. זאת, כיוון שהוועדה פעלה בהתאם לפרשנות המשפטית של היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, שהיא הפרשנות העולה מלשון החוק. 

רגב, מארק והאוזר סברו כי הוועדה לא תתכנס בשל סעיף 4(ג) לחוק יסוד השפיטה, הקובע כי "הוועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה". אולם לפי חוות-הדעת של עו"ד רקובר, המתבססת על הוראות חוק נוספות, מדובר בדרישה המתייחסת למספר החברים המכהנים בוועדה, ולא בדרישה לרוב הנדרש לצורך אישור מינוי. רק אם שלושת חברי הכנסת המחרימים היו מתפטרים מהוועדה, היה קושי חוקי לכנסה. כך למשל, בשנת 2003 מונו השופטים מרים נאור ואשר גרוניס לעליון, לאחר ששלושה מחברי הוועדה לא השתתפו בהצבעה על מינויים כמחאה. 

4. הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנפיץ הנוכחי לא צפויה לשרוד זמן רב. כרגע קבוע דיון נוסף לוועדה ב-13 בדצמבר. הוועדה אמורה להמשיך ולדון בתקנים נוספים שהתפנו בבתי המשפט עקב מינוי שופטים לערכאות גבוהות יותר, מינוי רשמים בכירים לשופטי שלום ומינוי שופטי שלום למחוזי. בנוסף, על הוועדה למנות שופטים לתקנים החדשים שניתנו לבית המשפט הכלכלי בתל אביב, ובאופק ממתין על שולחנה גם מינוי שופטים לעליון. אלא שלאור הבחירות לכנסת המסתמנות במחצית הראשונה של 2021, נראה כי הוועדה בהרכבה הנוכחי לא תאריך ימים, ויחסי כוחות חדשים ייווצרו. 

צרו איתנו קשר *5988