הבורסה בתל אביב מציגה: החברות נוהרות, התשואות לא מתרוממות

משבר או לא משבר - מבול של הנפקות שלא נראה כמוהו מאז 2007 נחת על הבורסה בארץ • 21 חברות ביצעו הנפקות ראשונות שבהן גייסו סכום של 3.6 מיליארד שקל • עם זאת, למרות מאמצי השיווק והקמפיינים חברות הענק הישראליות העדיפו להישאר בארה"ב והמשקיעים בבורסה נשארו עם תשואות שליליות

קמפיין הבורסה צילום: יח"צ
קמפיין הבורסה צילום: יח"צ

מבול גיוסי ההון הראשוניים (IPO) שמבצעות חברות חדשות באמצעות הנפקת מניותיהן בבורסה בתל-אביב לא נפסק. בצל הקמפיין החריג והמדובר שמובילה הבורסה במטרה לפתות את מאנדיי שתגיע לרחוב אחוזת בית בתל אביב, מתחילת שנה כבר הגיעו לבורסה המקומית, בניהולו של איתי בן זאב, 21 חברות חדשות שגייסו כ-3.7 מיליארד שקל - מדובר במספרי שיא שלא נראו כמותם מאז 2007. אנחנו עוד נמצאים כמה שבועות לפני סוף השנה כשבקנה יש עוד הנפקות מתוכננות.  כבר היום נסחרות בבורסה כ-20 חברות יותר מבסוף 2019. 

הגיוסים מפצים על עזיבתה הבולטת השנה אם כי לא מפתיעה של ענקית הטעמים איי.אפ.אפ (פורטרום), שמלבדה הודיעו במהלך השנה עוד כמה חברות פחות גדולות על מחיקת מניותיהן מזירת המסחר המקומית.

לחברות החדשות אפשר לצרף עוד חברות שהגיעו לבורסה דרך רישום כפול, כשהן כבר היו ציבוריות אבל לא בישראל, וכן חברות שנכנסו דרך חברות ציבוריות שכבר היו קיימות והכניסו בהן תוכן עסקי חדש. מהיכן נובעת המגמה המרשימה והנמשכת הזו?

החברות המנפיקות בתל אביב נהנות מזה כמה חודשים מתנאי שוק תומכים, שכוללים את אימוץ שינוי שיטת ההנפקות (מדרך של מכרז לדרך של הצעה לא אחידה), ריבית נמוכה בשוק, ביקושים גבוהים להשקעות בתחומים שנהנו מעדנה בפעילות בעקבות משבר הקורונה ועוד. אבל זה לא הדבר היחיד שמעודד את המגמה, וגם אולי גם לא הדבר מרכזי. 

מספר-ההנפקות-הראשוניות-וסך-הגיוסים-במיליארדי-שקלים-בעשור-האחרון
 מספר-ההנפקות-הראשוניות-וסך-הגיוסים-במיליארדי-שקלים-בעשור-האחרון

הרגולטור משנה גישה: פחות דיווחים ופחות עומס

לפני שנים לא רבות רווחה התפיסה שלהיות חברה ציבורית משמעו גם לשאת בעלויות רגולטוריות ניכרות, שמכבידות על ניהול העסק, נוסף על הקושי שלעתים עולה מלהיות חשוף בפני הציבור. בשנים האחרונות מורגש מעבר לעולם תומך הנפקות.

זה קורה במידה רבה הודות לרשות ניירות ערך, שהובילה מהלך לא שגרתי של דה-רגולציה והורדת עומס על חברות. זה קורה, בין היתר, בגלל רצונה של יו"רית הרשות ענת גואטה להגדיל את שוק ההון המקומי, בדגש על חברות הייטק.

ההקלות הללו כוללות פטור מפרסום דוח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית בחברה, הכרה בהוצאות הנפקה לצרכי מס, הקלה באישור תנאי העסקה של בעלי שליטה (וקרוביו) ונושאי משרה, ביטול חובת דיווח רבעוני לתאגידים קטנים ואפשרות דיווח באנגלית. בין היתר הן מאפשרות לחברות לראות את הערך של המסחר בבורסה, שמצידה שילבה מהלכים פרו-עסקיים.

הבורסה הופכת לחברה: מהלכים פרסומיים וחסות לכדורגל   

המהלך נובע בין היתר מכך שהבורסה הפכה ממלכ"ר בשליטת הבנקים לחברה למטרות רווח - וגם ציבורית נסחרת. למשל, הבורסה יצאה בקמפיינים - למשל חסות לליגת העל בכדורגל או קמפיינים עם עדי אשכנזי, בעיקר בסרטוני וידיאו בדיגיטל. רק בסוף הקיץ עלה קמפיין בכיכובה שכיוון משקיעים חדשים אל פלטפורמת המסחר TASE-UP.

הקמפיין הנוכחי של הבורסה מתמקד בעידוד חברות טכנולוגיה ישראליות שמנפיקות בנאסד"ק לבצע רישום כפול - גם בבורסה בתל אביב. הבורסה יצאה בקמפיין עם פנייה ישירה לחברת Monday.Com, שעל פי פרסומים עומדת לצאת להנפקה. הקמפיין, באמצעות משרד הפרסום "סיטי מדיה",  כולל טיזר על גבי שילוט חוצות סמוך למשרדי החברה, שפונה אליה עם הצעה שהיא פראפראזה לשאלה המפורסמת "התינשאי לי", שהוחלפה ל"התינפקי לי". הקמפיין נוגע לאחת הבעיות הקשות של הבורסה - לשמור על חברות ישראליות גדולות (עוד על כך בהמשך).

מי מרוויח מזה? הרבה הנפקות, אבל אין תשואה כמו בחו"ל

מתחילת השנה ועד היום איבד מדד ת"א 125 כ-6% מערכו, כשמדד ת"א 35 ירד בכ-12% בתקופה זו. לעומת זאת, הנאסד"ק עלה בכ-38%, כשה-S&P500 התחזק בכ-13.5% והדאו ג'ונס טיפס ב"רק" בכ-5%. הפוטסי בלונדון שחווה את הברקזיט איבד 14% מתחילת השנה והדאקס הגרמניי ירד ב-1%. לפערים האדירים הללו יש מספר סיבות, כגון זה שאין בישראל תקציב, אבל, אחת הסיבות העיקריות היא החולשה היחסית של הבורסה המקומית בתחום החברות הטכנולוגיות - שנסקו בחדות בזמן משבר הקורונה (ובזכותו, וסחפו מעלה את המדדים.

הקורונה-לא-עצרה-את-ההנפקות
 הקורונה-לא-עצרה-את-ההנפקות

כך, למרות שזהו סקטור משמעותי במשק הישראלי, אם תרצו "הקטר של המשק", אין מספיק חברות טכנולוגיה גדולות שנסחרות פה (עוד על כך בהמשך). זה מתקשר גם לרצונו של בן-זאב להביא חברות טכנולוגיה עם צביון ישראלי מובילות לבורסה בישראל.

 מי הגיע לבורסה? מניות הטכנולוגיה הובילו את המגמה

בלב גל ההנפקות הנוכחי ניצבות שלל חברות טכנולוגיה, שנהנו מעדנה בעקבות התפרצות הקורונה, ומשינוי טעמי המשקיעים, שהסיטו את הדגש מענפי הנדל"ן והפיננסים הדומיננטיים בתל אביב. תחום זה גם נהנה מצעדי עידוד רגולטוריים, בין היתר של רשות החדשנות, שיצאה בתוכנית להבטחת הגנה על חלק מהפסדים אפשריים של גופים מוסדיים בהשקעות בחברות הענף, ומנגד המשבר העולמי ייצר לעיתים צמצום בהיקפי ההשקעות של גופים זרים בחברות הייטק ישראליות.

היקף גיוסי ההון שביצעו החברות החדשות מתחילת השנה מצטבר לכ-3.6 מיליארד שקל, וזאת כאשר פחות מ-10 חברות השלימו גיוס ראשוני בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים כל אחת, בעוד שהיתר גייסו סכומים בטווח המתחיל בכ-130 מיליון שקל ומגיע ליותר מחצי מיליארד שקל. בהתאם להיקפי הגיוס, כך גם שווי השוק של אותן חברות, המתחיל ברף התחתון בכמה עשרות מיליוני שקלים בודדים, ומגיע ברף העליון עד ל-1.7 מיליארד שקל "אחרי הכסף" - כלומר, אחרי הסכומים שגויסו.

איפה מנפיקים? מגמה עולמית של גיוסים בבורסה

יצויין כי מגמת הגיוסים המוגברת לא ייחודית לישראל. בארה"ב המדדים הבולטים הציגו התאוששות מרשימה מהקריסה שחוו מוקדם יותר השנה, שרמת השפל שלה נרשמה בחודש מרץ, עם התפרצות וירוס הקורונה ברחבי העולם. שם, הרמות הגבוהות אליהן שבו המדדים הבולטים, הנסחרים סביב רמות השיא או קרוב להן, וההתאוששות המהירה שהציגו הבורסות, לצד סביבת ריבית נמוכה ותמריצי הפד והממשל האמריקאי, תומכים גם הם בגיוסי הון אינטנסיביים שמבצעות החברות. 

מי נשאר בחוץ? חברות הטכנולוגיה הגדולות לא באו

אבל, בזמן שהבורסה בתל אביב הופכת ליעד אטרקטיבי לחברות טכנולוגיה ישראליות לא גדולות, היא עדיין מתקשה למשוך אליה את החברות הגדולות יותר, שהיא רוצה אצלה. ואת זה הקמפיין הנוכחי אמור לסייע לפתור, אפילו אם רק במידה חלקית. לבורסה עדיין יש שתי מטרות עיקריות בהקשר זה, שלא מולאו: שחברות ההייטק הגדולות בניו יורק יעשו רישום כפול וייסחרו גם פה, וגם שחברות שינפיקו שם בעתיד יבואו גם לתל אביב.

כך, מבין חברות הטכנולוגיה הישראליות הגדולות ביותר, רק נייס נסחרת בבורסה המקומית במסגרת הרישום הכפול, במקביל למסחר בנאסד"ק. לעומת זאת, חברות כמו צ'ק פוינט, Wix, סולאראדג' ואמדוקס - נסחרות רק בוול סטריט, ולא נראה שיש להן כוונות להתרחב גם למסחר בת"א. גם בשנתיים האחרונות חברות טכנולוגיה ישראליות שהגיעו לרף מסוים של מכירות ושווי, פנו ישירות למסחר בוול סטריט.

ב-2019 למשל הונפקו תופין העוסקת בתעשיית הסייבר, ופייבר שפיתחה זירת מסחר לעובדים פרילנסרים. ב-2020 הצטרפו בין היתר חברת הביטוח הדיגיטלי למונייד ו-JFrog המספקת פתרון לעדכוני תוכנה רציפים. נראה שעבור חברות מסוג זה, דילמה מרכזית בדרך להנפקה היא בחירה בין בורסת ניו יורק (NYSE) לבורסת נאסד"ק, ואילו הבורסה בת"א נדחקת לאחור. בשורה התחתונה, במבט קדימה שינוי כיוון לא נראה באופק, כשהנזילות בשוקי ההון רבה והמשקיעים המוסדיים - מקומיים וגם זרים - נמצאים פה עם כסף.

בצנרת יש מספר שיא של כמה עשרות חברות שכבר הגישו טיוטות תשקיף לקראת הנפקה אפשרית, מתוכן בולט חלקן של חברות מתחום ההייטק על ענפיו השונים - ביומד, טכנולוגיה, קלינטק ושותפויות מו"פ, ובאופק הרחוק יותר גם יש הנפקות ענק של חברות ממשלתיות ובראשן זו של התעשייה האווירית.

צרו איתנו קשר *5988