המשמעויות הדרמטיות של פרישת מני מזוז על הרכב בית המשפט העליון, ולמה זה תלוי בנתניהו

פרישתו המוקדמת של השופט מני מזוז מבית המשפט העליון היא בעלת משמעויות דרמטיות על הרכבו בשנים הבאות. מזוז הודיע כי יפרוש באפריל 2021, ארבע שנים לפני תום כהונתו, ובכך יצטרף לחברו, המשנה לנשיאת העליון חנן מלצר, שיצא גם הוא לגמלאות בחודש זה. באפריל 2022 יפרוש השופט ניל הנדל, וחודש אחריו השופט ג'ורג קרא.

באוקטובר 2023 תפרושנה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות וחברתה השופטת ענת ברון. משמעות העניין היא לא פחות מדרמטית. לא פחות מ-6 שופטים ימונו בשנתיים הקרובות. כל בר דעת מבין שהממשלה הזו תתפרק בהקדם, ובכל מקרה חבריה לא יגיעו להסכמות אודות מינוי שופטים לעליון. החוק קובע כי לצורך מינוי לבית המשפט העליון נדרש רוב של 7, ובכך נסתם הגולל על האפשרות שהממשלה המקרטעת הנוכחית תמנה מינוי כלשהו לעליון. אם כן, הממשלה הבאה, גם אם תשרוד שנתיים בלבד - תמנה 6 שופטים לעליון. אם הממשלה תחזיק מעמד 3 שנים, היא תמנה 7 שופטים, כי באוקטובר 2024 יפרוש גם השופט עוזי פוגלמן, שיספיק לכהן במשך שנה כנשיא בית המשפט העליון במקום אסתר חיות.

מדובר בהחלפה של הגווארדיה הישנה של בית המשפט העליון. אף לא אחת מ-7 השופטים מזוהה עם הפלג השמרני בעליון, ואילו חלקם מזוהה עם הפלג האקטיביסטי ביותר בעליון: קרא, פוגלמן וברון. יש לציין כי אם הממשלה תמלא את ימיה, היא תמנה גם את השופט השמיני, כי השופט יוסף אלרון צפוי לפרוש בספטמבר 2025.

אם, כפי שצופים הסקרים, יהיו למפלגות הימין בבחירות הקרובות, לא כולל ישראל ביתנו, קרוב ל-70 מנדטים - נראה כי אנחנו על סיפה של דרמה של ממש. הוועדה תוכל להחליף את שדרת השיפוט במועמדים שמרנים שיצטרפו לשופטים השמרנים שמונו בתקופת שקד: אלכס שטיין, דוד מינץ, יעל וילנר ויוסף אלרון. נשיא בית המשפט העליון בשנת 2028 יהיה השופט השמרן נעם סולברג, שיכהן לתקופה של 4 שנים.

בפני הימין תהיה הזדמנות, נדירה ביותר, אולי חד פעמית ממש, להחזיר את הגלגל אחורה ולבטל את המהפכה החוקתית של אהרן ברק. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר הערב הצהרה לוחמנית בעניין מערכת המשפט. לדבריו, "תמיד אנחנו נקלעים עם איזה מיעוט בקואליציה שלא מוכן לעשות את הרפורמות המתבקשות במערכת ולכן יש אובדן אמון של הציבור במערכות אכיפת החוק. אבל יותר ויותר אנשים מבינים. אנחנו נחושים, אנחנו מלוכדים ואנחנו צריכים לעשות את השינוי".

יש לקחת בעירבון את הבטחות נתניהו, זאת בין היתר כי בעבר לא רק שנתניהו לא ביצע שום רפורמה במערכת המשפט אלא התגאה בכך שהוא טירפד כל רפורמה. ואני לא מדבר על ציטוטים מלפני 20 שנה או 10 שנים, אלא ציטוטים ממערכות הבחירות האחרונות שהתרגשו עלינו בשנה החולפת.

לפני הבחירות לכנסת ה-22 הצהיר נתניהו כי "במשך 13 שנות רה"מ נתניהו, לא היתה שום פגיעה בסטטוס קוו בענייני דת ומדינה ולא בענייני מערכת המשפט". לפני הבחירות לכנסת ה-23 הצהיר נתניהו כי "הידיעה בערוץ 12 כאילו קמפיין הליכוד יעסוק במערכת המשפט לא נכונה. רה"מ נתניהו מעריך מאד את בתי המשפט וממילא קמפיין כזה כלל לא על הפרק". בנובמבר 2019 הצהיר נתניהו כי "השופטים שלנו ובתי המשפט שלנו נהנים משם כביר, ובצדק. לי אין שום ביקורת". נראה אם כן, שכמו כל דבר בשנים האחרונות, גם הרפורמה בבית המשפט העליון תלויה בראש ובראשונה בשאלה מה ירצה נתניהו.