רופאי הילדים: נעמוד בשורה הראשונה של המתחסנים

קבוצת העבודה בנושא חיסוני הקורונה של האיגוד לרפואת ילדים והחוג למחלות זיהומיות בילדים, פרסמה היום (ב') מסמך שאלות ותשובות בנושא חיסוני הקורונה. על בסיס המידע הקיים היום לגבי החיסון, מעריכים הרופאים את הסיכון בו כנמוך מזה של המגפה, ומצהירים - אנחנו נתחסן. מסמך זה פורסם במקביל למכתב שפורסם על ידי הסדרות הרופאים, במסגרתה דרשה ההסתדרות לראות את מלוא המידע שאספו החברות פייזר ומודרנה לגבי החיסונים שלהן, בטרם יחליטו האם להמליץ לרופאים להתחסן. בינתיים, בבית החולים שיבא כבר נשלח מכתב לרופאים ובור קריאה לרופאים להתחסן בחיסון הצפוי להיות זמין להם "בשבועות הקרובים", אך המייל כלל גם שאלה לגבי ההיענות לחיסון, ככל הנראה כדי לדעת כיצד להיערך.

החל ממחר (ג') ועד יום שישי אמורה ה-FDA, רשות המזון והתרופות בארה"ב לדון בכל המידע הרפואי הקיים לגבי החיסון, ובסוף התהליך אם לא יהיו הפתעות, הוא צפוי לאשר אותו בשישי, וההתחסנות בארה"ב תחל כבר בשבת. אישור כזה צפוי להקל על משרד הבריאות הישראלי לאשר גם הוא את החיסון. גם בישראל אמורות לנחות מנות ראשונות של החיסון ממש בימים הקרובים. החיסון של מודרנה ידון ב-FDA בעוד שבוע, ויגיע לישראל החל מתחילת ינואר.

קבוצת העבודה של רופאי הילדים כתבה כי: "אנו צופים היום בעלייה משמעותית ברמת התחלואה בכל העולם, בארה"ב למשל הצטרפו כמיליון חולים חדשים בחמשת הימים האחרונים, מספר שנדרשו מאה ימים להגיע אליו בתחילת הפנדמיה שם.ייתכן ותחלואה תספק הגנה זמנית ואולי מעבר לזה מהדבקות חוזר, אך אין מספיק מידע בנושא. המחיר הבריאותי והכלכלי של הנתיב הזה הוא עצום וקשה מנשוא .הנתונים שהוצגו עד כה, ויפורסמו כבר בימים הקרובים לקהל הרחב, מוכיחים יעילות ובטיחות מצויינים. לפיכך, אנו נעמוד בשורה הראשונה של המתחסנים מיד כשיגיעו".

בין המתחייבים: פרופ' צחי גרוסמן - יו"ר האיגוד לרפואת ילדים,וחברי קבוצת העבודה בנושא חיסוני קורונה של האיגוד לרפואת ילדים והחוג למחלות זיהומיות בילדים: יו"ר - ד"ר מיכל שטיין, חברים - פרופ' שי אשכנזי, פרופ' דודי גרינברג, פרופ' אילן דלאל, ד"ר גילת ליבני, ד"ר גיל צ'פניק, פרופ' חן שטיין-זמיר.

בימים הקרובים יהיה ניתן להכיר טוב יותר את תופעות הלוואי

במסמך השאלות והתשובות שפרסמו הדגישו החוקרים כי טכנולוגיית ה-RNA לחיסון למעשה אינה חדשה והיא נוסתה בחיסונים אחרים לפני החיסון לקורונה, אף שאף חיסון כזה עדיין לא נמצא בשימוש מסחרי נרחב. הם מדגישים כי ה-RNA שבחיסון אינו נכנס לגרעין התא, ואין לו שום אפשרות לעבור אינטגרציה לתוך הגנום. בנוסף, בגוף האנושי אין דרך להפוך RNA ל-DNA.

החוקרים מציינים כי ה-RNA הוא מעין כתב הוראה זמני ומתכלה ליצור של חלבון זהה לחלבון הספייק של הקורונה. ה-RNA מתכלה במהירות, חלבון הספייק שאינו מזיק בפני עצמו מסתובב בגוף, ויוצר נוגדנים נגדו שעם הזמן מכלים את מעט התאים שנדבקו בו, אך זוכרים אותו לפעמים הבאות. הדבר היחיד שנשאר בגוף הוא הנוגדנים ותאי נוספים של מערכת החיסון שזוכרים את הספייק.

החוקרים מציינים כי בימים הקרובים יתפרסמו כל תוצאות הניסויים של החברות, וניתן יהיה להכיר טוב יותר את תופעות הלוואי שאותרו בניסויים. הם מוסיפים כי עד כה לא נרשמו תופעות לוואי חמורות. אם היו כאלה, אזי ועדות בדיקה חיסוניות היו אמורות לדווח עליהן, כפי שאכן קרה למשל בניסוי של אסטרהזנקה, שהופסק וחודש לאחר שנמצא שתופעת הלוואי שאותרה אינה קשורה לחיסון.

הרופאים מוסיפים כי גם בעבר כאשר חיסונים יצרו תופעות לוואי חמורות, ברוב המוחלט של המקרים הן היו מיידיות, והיינו אמורים כבר לראות אותן עד היום. הם לא שוללים כל אפשרות לסיכון, אך להערכתם הוא נדיר ביותר, ובוודאי לעומת הסיכון שבמחלה, אפילו עבור צעירים.