אופטימיות בהייטק? נטל ההוכחה עדיין על הסטארט-אפים

התפיסה הרווחת היא שחברות ההייטק נהנות ממשבר הקורונה בגלל האצה של תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית • עם זאת, לא בטוח שהמצב המקרו-כלכלי מקבל את המשקל הראוי לו בהערכות כלפי מצב התעשייה

חדשנות בהייטק הישראלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק
חדשנות בהייטק הישראלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מגפת הקורונה הפכה את השנה האחרונה לסוערת, גם בעבור החברות שמופיעות ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים הנוכחית, שמתפרסמת זו השנה ה-15. התיאורים של חודש מרץ האחרון - עולם משותק והלם של הלקוחות - חוזרים על עצמם בשינויי גרסאות קלים אצל רוב החברות. במידה רבה, החברות שנבחרו הן כאלו שהצליחו להתגבר על הקשיים שגרמה הקורונה, והשכילו לנצל את ההזדמנויות הנלוות לה.

בולטת מעל כולם חברת ביזאבו, שמפתחת פלטפורמה לניהול כנסים עסקיים, אשר נבחרה למקום הראשון. בחודש מרץ ראתה ביזאבו את הפעילות שלה צונחת, כשכנסים פיזיים מסביב לעולם החלו להתבטל. בתוך פחות משלושה שבועות היא פיתחה מוצר ראשוני לכנסים וירטואליים.

ההתמודדות של הנהלת החברה היא כנראה זאת שהביאה משקיעים רבים להצביע לה. הבחירה בה אינה טריוויאלית, שכן איש אינו יודע איך ייראה עולם הכנסים בעתיד, והאם ביזאבו תהיה בפוזיציה המתאימה כדי לא לפספס את ההזדמנות. בביזאבו בטוחים שכן, וכך גם משקיעי ההון סיכון שבחרו את הרשימה. הסיכון בביזאבו גדול כי השוק התערבל, אך בכך גם טמונה ההזדמנות - מה שמוביל לאופטימיות בתעשיית ההון סיכון, בישראל ובעולם.

אני רוצה להטיל ספק באופטימיות הזאת. קודם כל, ממה היא נובעת? התפיסה הרווחת היא שחברות ההייטק נהנות מהמשבר בגלל האצה של תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. אם ארגונים עושים מעבר לדיגיטל, הם יצטרכו יותר פתרונות סייבר, יוכלו לאסוף יותר דאטה ולנתח אותו, וגדל הסיכוי שיטמיעו פתרונות אוטומציה ויכולות בינה מלאכותית. יש בכך היגיון.

עם זאת, לא בטוח שהמצב המקרו-כלכלי מקבל את המשקל הראוי לו. הלקוחות הפוטנציאליים של אותן חברות הייטק, בעיקר עסקים אך גם צרכנים פרטיים, מתמודדים עם משבר כלכלי שפוגע ביכולת הקנייה שלהם. בנוסף, אותה פעילות דיגיטלית מואצת צפויה לדעוך כשהעולם יחזור לנהוג כסדרו, גם אם לא לנקודת ההתחלה.

במשבר ניתן להבחין גם בתופעה נוספת - האופטימיות נעה מהשוק הציבורי אל השוק הפרטי, בניגוד למה שהיה נהוג בשנים האחרונות. הסיבות לכך נובעות גם מהשפעות אקסוגניות, כמו הציפייה שהריבית תישאר אפסית עוד תקופה ארוכה, והסטת כספים מענפים שנפגעו מהמשבר לחברות הייטק. חברות פרטיות רואות את המכפילים בשוק ההון, ורצות להנפיק או לגייס בשווי גבוה. האם מתפתחת פה בועה? רמות השווי בהחלט נראות מנופחות, הן בשוק הציבורי והן בשוק הפרטי.

אם מתעלמים מרמות השווי הגבוהות, יותר חדי קרן זאת בשורה טובה לכלכלה הישראלית. כך גדל הסיכוי שהחברות האלו יישארו עצמאיות, ויעסיקו פה מאות ואלפי עובדים. אולם אל לנו להתבשם, כמו ביזאבו וחברות אחרות ברשימה, גם מחדי הקרן המנופחים - נטל ההוכחה עדיין עליהם. או בפרפראזה על דברי הנשיא לשעבר, שמעון פרס ז"ל, "הערכות שווי הן כמו בושם, אפשר להריח אותן אבל לא כדאי לשתות אותן". במלים אחרות, אופטימיות זה יפה - אבל צריך להראות תוצאות. הזדמנות, מיצוב בשוק וגם צוות טוב, לא תמיד מספיקים.

המספרים של הסטארט-אפים ב-2020: