בשל משבר הקורונה, מעמד הביניים התכווץ בכ-15.5%, ורק רבע ממשקי הבית נמצאים במצב כלכלי טוב. מחצית מהאוכלוסייה (50.7%) נפגעה כלכלית כתוצאה מהמשבר. לאורך החודשים בהם מתמודד הציבור עם משבר הקורונה, 422 אלף משקי בית נקלעו למצוקה כלכלית, כ-270 אלף משפחות הידרדרו לעוני, ו-143 אלף משפחות התווספו לאלו החיות באי ביטחון תזונתי. רבע מהציבור (24%) מעיד כי נזקק לעזרת המדינה, אך לא קיבל אותה. כך עולה מנתוני דוח העוני האלטרנטיבי של עמותת "לתת", המתפרסם הבוקר.
דוח לתת מעיד על מצוקה כלכלית חסרת תקדים בציבור הישראלי. שיעור משקי הבית במצוקה כלכלית עלה ל-38.6% בזמן המשבר, בהשוואה ל-24.1% טרום המשבר. שיעור העוני בישראל זינק, בהערכה זהירה ושמרנית, מהיקף של חמישית מהמשפחות (20.1%, 582,000) לכמעט שליש (29.3%, 850,000). כלומר, הצטרפות של 268,000 משפחות למעגל העוני. לצד התכווצותו של מעמד הביניים בשישית, כשלישי ממנו ירדו לפחות רמה במדרג הכלכלי. 37.8% ממעמד הביניים הנמוך ירד למעמד נמוך, או אל מתחת לקו העוני.
המגפה הבריאותית התפתחה במהרה למשבר חברתי-כלכלי בהיקפים גדולים. כמחצית מהאוכלוסייה מעידה על פגיעה כלכלית חמורה בעקבות המשבר, בהשוואה ל-19.6% שהעידו על פגיעה בריאותית חמורה. רק רבע מהאוכלוסייה במצב כלכלי טוב, בהשוואה ל-45% טרם פרוץ המשבר. שיעור משקי הבית המדווחים על מצוקה כלכלית חמורה, גדל פי שלושה, והצורך בסיוע זינק ב-70%. זאת, בזמן שכרבע מהאוכלוסייה שנזקקה לסיוע, לא קיבלה אותו.
בצל הקורונה, העניים בישראל הפכו עניים יותר. 80% מהמשפחות העובדות שחיו בעוני טרום הקורונה, נפגעו תעסוקתית כתוצאה מהמשבר הכלכלי. השכבות המוחלשות נפגעו מאוד; 62% מנתמכי הסיוע מעידים שמצבם הכלכלי נפגע במידה רבה או רבה מאוד בעקבות המשבר. שיעור המשפחות שחיו בעוני טרום המשבר וויתרו על רכישת מוצרי מזון חיוניים גדל כמעט פי-3 ועמד על 26%, ו-55.6% מהנתמכים מעידים כי בזמן הקורונה התווסף להם חוב, כמעט כפול מהאוכלוסייה הכללית (29.8%).
שיעור המשפחות שלא שילמו חובות או צברו חובות חדשים גדל יותר מפי 2, ועומד על 66%. גם אי שוויון הזדמנויות בחינוך מתחדד לאור המשבר; 73.9% מנתמכי הסיוע העידו שאין ברשותם מחשבים ללמידה מרחוק, ל-70% מהמשפחות הנתמכות אין אפשרות לרכוש ציוד בסיסי לבית הספר.
האוכלוסייה הפגיעה ביותר לקורונה - הקשישים, נפגעת לא רק בריאותית. 86% מהקשישים נתמכי הסיוע חוו תחושת בדידות במהלך המשבר, 21.6% מהקשישים הנתמכים חששו בתקופת משבר הקורונה למות בביתם ושאיש לא ידע מכך.
ניכרת עוצמת פגיעת משבר הקורונה בחלקים נרחבים בציבור הישראלי
במסגרת מחקר השפעות הקורונה על המצוקה הכלכלית והעוני, מכון ERI וארגון לתת ערכו מחקר בקרב האוכלוסייה הכללית, בנתונים שנאספו בחודש אוקטובר ומתבססים על מדגם מייצג של 1350 נדגמים בני 18 ומעלה. משבר הקורונה עדיין בעיצומו ומוקדם לאמוד את מלוא השפעותיו על הכלכלה והחברה בישראל, אולם כבר עכשיו ניכרת עוצמת פגיעתו בחלקים נרחבים בציבור הישראלי. הדוח של לתת מתפרסם זו השנה ה-18, וסוקר לראשונה את משמעויות הקורונה עבור החברה הישראלית בפרספקטיבה של כעשרה חודשים.
עוד מהנתונים עולה כי שיעור משקי הבית אשר נאלצו לבצע ויתורים משמעותיים, עלה באופן ניכר בהשוואה לטרום המשבר: שיעור משקי הבית שנאלצו לוותר על מזון שולש, ועמד בזמן המשבר על 10.7%. שיעור משקי הבית שוויתרו על טיפול רפואי או תרופתי הוכפל ושיעורם עמד בזמן המשבר על 11.4%. רק רבע (28.1%) מהמדורדרים למצוקה כלכלית מעריכים שמצבם הכלכלי ישתפר בשנה הקרובה, ו-45% מהמשפחות שמצבן התדרדר, חוו פגיעה בקרב שני המפרנסים.
המשפחות היהודיות מהוות 77% מכלל המדרדרים למצוקה כלכלית, בהשוואה ל-58% מאלו שסבלו ממצוקה כלכלית טרום המשבר. 30% מהמדרדרים למצוקה כלכלית הינם בעלי תואר ראשון, בהשוואה ל-16% בלבד בקרב הסובלים ממצוקה כלכלית טרום המשבר.
בעמותת לתת מזהירים מפני משבר אי ביטחון תזונתי. לפי ההערכה, המבוססת על סקר שהתבצע בספטמבר, 656 משפחות חיות באי ביטחון תזונתי, מעל חמישית מהמשפחות בישראל. מתוכן, 286 מצויות באי ביטחון תזונתי חמור. 799 ילדים נמצאים באי ביטחון תזונתי, יותר ממחציתם חיים באי ביטחון חמור. בהשוואה לסקר ביטחון תזונתי של המוסד לביטוח לאומי (האחרון פורסם ב-2018, בהתייחס ל-2016), נוספו כ-143,000 משפחות החיות באי ביטחון תזונתי, מתוכן כ-34,000 החיות באי ביטחון תזונתי חמור.
"יותר אנשים התדרדרו לעוני מאשר חלו"
ערן וינטרוב, מנכ"ל עמותת לתת, מביע דאגה רבה בשל הנתונים. לדבריו, מדובר בנתונים חסרי תקדים, בהם לא נתקלה העמותה אף לא לאחר המשבר הכלכלי הגדול של 2008. "התכווצות של מעמד הביניים בשישית היא משהו שלא קרה בהיסטוריה שלנו. יותר אנשים התדרדרו לעוני מאשר חלו, וזה גם קורה מאוד מהר", הוא אומר. "אנחנו מצפים שתהליכים כאלו ייקחו יותר זמן, ואנחנו רואים עד כמה המצב הזה שביר. אנשים שאיבדו את מקור ההכנסה העיקרי שלהם, עלולים להתדרדר מהר מאוד לעוני. ציפינו לראות את התוצאות האלו ב-2021, אבל אנחנו רואים שזה קורה עכשיו. זה מבהיל, וזה מראה משהו על ההתמודדות של המשק והממשלה עם המשבר הזה".
גם בהימצא חיסון, ההתאוששות הכלכלית צפויה להיות איטית בהרבה מזו הבריאותית. בלתת חוששים שהתרחבות המשבר הכלכלי תוביל משפחות רבות להידרדר למצב של עוני כרוני. לדברי וינטרוב, "כרגע, הממשלה בכלל לא רואה את המשבר הזה. אם המשפחות האלו יתדרדרו לעוני כרוני, אנחנו עומדים להיות בבעיה ארוכת שנים. גם ככה נכנסנו למשבר הזה במצב לא טוב. זה שהמעמד הבינוני מצטמצם בתוך שנה, זה לא סממן של חברה חזקה. אנחנו הולכים לשיעורים מאוד גבוהים של עוני".
הנפגעים העיקריים מהמשבר הם העצמאיים
לדוח "לתת" מצטרף פרסום חדש של הביטוח הלאומי, הבודק את השפעת משבר הקורונה על המצב החברתי כלכלי. לפי ממצאי הביטוח הלאומי, הנפגעים העיקריים מהמשבר הם העצמאיים, אשר שיעור העוני בקרבם גדל בצורה חדה - בכ-20%. בקרב שכירים, הגידול בתחולת העוני נמוך משמעותית, ועומד על כ-5%, וכך גם הגידול בשיעור העוני בקרב צעירים עד גיל 29.
לפי הביטוח הלאומי, שיעור העוני הכללי עלה למרות תוכניות הסיוע של הממשלה בכ-4.2% ובסדר גודל דומה בכל קבוצות האוכלוסייה, אם כי העלייה מעט גדולה יותר בקרב יהודים ובפרט ותיקים, בהשוואה לעולים, ערבים וחרדים. לפי הנתונים, ככל שהאנשים פעילים יותר, צעירים יותר ונוטים להיות עצמאים או פרילנסרים, הפגיעה הכלכלית בהם משמעותית יותר. 7% מאלו שהיו בשכבת הביניים הנמוכה ואחוז מאלו שהיו בשכבת הביניים טרום המשבר נקלעו למצב של עוני לאחר המשבר למרות הסיוע הממשלתי, 4% משכבת הביניים חוו ירידה חדה בהכנסות אך לא הידרדרו לעוני, וכך גם 10% משכבת הביניים הגבוהה ו-5% משכבת העשירים שירדו במעמד הכלכלי.
פרופ' אורי חפץ, מומחה להתנהגות צרכנים ומשקי בית מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ובית הספר לעסקים באוניברסיטת קורנל, לא הופתע מהנתונים. רק באוגוסט האחרון, הוא יצא יחד עם פרופ' נעמי פלדמן לשאול את הציבור על מצבו הכלכלי. 60% מהנסקרים העידו שהכנסתם ירדה בעקבות המשבר, לעומת 51% בדוח לתת. "לעומת ה-50% שמספרים בסקרים שלא נפגעו, יש קבוצות אוכלוסייה שמצבן ממש לא טוב. קוראים לזה אי שיוויון", אומר חפץ.
לפי חפץ, התמונה המצרפית של המשק מפתיעה לטובה, שכן ישנה מגמת התאוששות לה הכלכלנים לא ציפו לפני כמה חודשים. ואמנם, אותה התאוששות אינה נחלתם של כלל משקי הבית. "המגפה הזו היכתה וממשיכה להכות בחוסר שוויון משווע. הביטוח הלאומי מעריך שבענף שירותי אירוח ואוכל, שבו השכר הממוצע בשנה שעברה היה 5,000 שקל, הייתה בשלב מסוים ירידה בתעסוקה של מעל 40%. לעומת זאת, בענף מידע ותקשורת, עם שכר ממוצע של מעל 22,000, הירידה בתעסוקה היתה ״רק״ 15%.
"15% זה לא טוב, אבל תראי איזה אי שוויון: יש ענף שבממוצע מרוויחים בו רבע מבענף אחר גם בימים טובים, ודווקא בו הסיכוי לאבד את העבודה כתוצאה מהמשבר הנוכחי היה פי שלוש יותר גבוהה. הפערים מתרחבים מאוד, ודוח העוני מזכיר את זה לכולנו".
למרות שהמדינה עצמה מופקדת על איסוף נתונים ויצירת תמונת מצב עדכנית של המשק, חפץ מדגיש את חשיבות הדוח האלטרנטיבי, המספק מידע שאיננו נגיש למדינה. לדבריו, "הדוח נותן לנו עוד זווית על המצב. קל לנו יותר להשיג נתונים עדכניים שנותנים תמונת מצב מצרפית של המשק כולו - סך ההכנסות המדווחות, סך ההוצאות עד דברים מסויימים (מכוניות, משכנתאות), סך גביית מסים. יותר קשה להשיג מידע על התפלגויות, מה קורה בתחתית. אפילו כשיש לי מידע כזה, ואני יודע מה הממוצעים בעשירונים התחתונים, לפעמים קשה לתרגם את המספרים לתכלס, מה קורה ביומיום של האנשים, כמה חיים בחוסר, לכמה אין ביטחון תזונתי, כמה ממש הולכים לבית הספר רעבים (כשיש בית ספר), לכמה אין מחשבים או תשתית תקשורתית ללמידה מרחוק".
ואכן, הדוח מצביע על אי שוויון הזדמנויות בחינוך. גם בגזרה הזו, הקורונה העמיקה פערים קיימים עד מאוד. "צריך לדבר על זה, צריך לצעוק על זה, צריך להזכיר. הבעיה של למידה מרחוק, שפוגעת בכולם אבל בעיקר בחלשים, זו בעיה קשה בכל העולם", אומר חפץ. "ראיתי עכשיו נתונים מארה״ב, זה לא נראה שם טוב, זה לא משהו שייחודי לנו. וזה זורע את זרעי אי השוויון של העתיד, כי יש ילדים שמלכתחילה אנחנו יודעים שיסבלו ממחסור הזדמנויות בעתיד, ועכשיו עוד יותר".
הנשיא ריבלין: "דו"ח קשה, כואב, מהקשים שקראתי ועמדו לנגד עיני"
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, קיבל לידיו הבוקר את הדוח בבית הנשיא, והגיב בדאגה רבה לממצאים. לדבריו, "דו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2020, הוא דו"ח קשה, כואב, מהקשים שקראתי ועמדו לנגד עיני. הדו"ח מראה כיצד משבר הקורונה הפך ממשבר בריאותי למשבר כלכלי וחברתי רחב ועמוק. מאחורי המספרים בדוח, יש שמות, בני אדם, אבא, אימא, ילד, ילדה, חיילת משוחררת, סטודנט צעיר, שהם ללא גב כלכלי, ללא תמיכה, בחשש מתמיד, חלקם רעבים".
הנשיא הודה בדבריו לעמותות השונות בישראל, המעניקות סיוע לאזרחים מדי יום, ואמר כי "הנתונים מצביעים על חוסר אמון של הציבור הישראלי במוסדות המדינה ובממשלת ישראל וביכולת שלה לטפל במשבר ולתת מענה לאתגרים הנובעים ממנו, וזאת לצד הסתמכות גוברת והולכת על עמותות, ארגוני מגזר שלישי, פילנתרופיה, שנזקקים למלא את מקומה של המדינה, בתקופה קשה זו. האחריות עלינו, אנחנו מביטים נכוחה במציאות וחייבים להביא את השינוי. בתכניות רווחה, בביטחון תזונתי, בעשיה למען כלל השכבות בחברה הישראלית כאן ועכשיו. זה מבחן שחובה עלינו לעמוד בו".
כתבות
ני"ע
