לעולם חוסן: התוכנית השאפתנית של חברות התעופה האמירתיות ליציאה מהמשבר

לאיחוד האמירויות הערביות יש כל הסיבות לחוש קורבן של הנסיבות, כשדווקא לאחר שנים של השקעה וביסוס מעמדה כהאב תעופה עולמי, הגיעה הקורונה • אבל דווקא בתקופה הזו ניצלו חברות הטיסה המקומיות את המערכים המפותחים שלהן כדי להפוך ל"מקררים מעופפים" עבור החיסונים

אומנם אי-אפשר לדעת בוודאות, אבל ניתן להעריך בזהירות כי ברשימת היעדים ארוכי הטווח של הנהגת איחוד האמירויות הערביות, המילה "האב" (Hub) מופיעה מספר רב של פעמים. בהקשר הישראלי, חוזרת ועולה השאיפה המקומית להפוך להאב עולמי מוביל בתחומי היזמות והחדשנות. אך הרבה לפני שהאיחוד החל להשקיע בתחומים אלה, הוא השקיע מאמצים ומשאבים אדירים כדי לבסס את מעמדו כהאב עולמי בתחום התחבורה (או ליתר דיוק, התעופה האזרחית), וכמו במרבית היעדים שמציבה הנהגת האיחוד, היא גם עומדת בו, ובהצלחה יתרה.

במהלך השנים האחרונות הפכה איחוד האמירויות לאחד המרכזים החשובים בעולם התעופה האזרחי, עם מספרי נוסעים אדירים שהגיעו למדינה או עברו בה בדרכם למדינות אחרות. בשדה התעופה של דובאי בלבד עברו בשנת 2018 לא פחות מ-83 מיליון נוסעים בטיסות בינלאומיות - פי 9 מאוכלוסיית המדינה כולה, וזיכו את השדה בתואר "שדה התעופה העמוס ביותר בעולם לטיסות בינלאומיות". ועל אף שמדובר במדינה קטנה (בת 9.5 מיליון תושבים, גדולה רק בקצת מישראל), פועלות בה שתיים מחברות התעופה המובילות בעולם: Etihad Airways ו-Fly Emirates, אשר מעסיקות עשרות אלפי עובדים ומחזיקות במאות מטוסים.

המספרים האדירים והמתקנים הנוצצים סייעו לאיחוד האמירויות לפתח גם את תחום התיירות במדינה, אשר אחראי ללא פחות מ-12% מהתל"ג המקומי. מספר התיירים הזרים שהגיעו לאיחוד כמעט הכפיל את עצמו במהלך חמש שנים בלבד, ובשנת 2017 הגיעו למדינה 21 מיליון תיירים - למעלה מכפול ממספר התושבים!

כל זה, כאמור, היה לפני התפשטות וירוס הקורונה ברחבי העולם. מעטים הסקטורים העסקיים שנותרו חסינים להשפעות הווירוס, אך מעטים אפילו יותר אלו שספגו מכה קשה כמו תחום התעופה. עם צניחה של עשרות אחוזים במספר הנוסעים (שהגיעה ללמעלה מ-90% במהלך הרבעון השני של השנה) וירידה חדה בהכנסות וברווחים, גם החברות המובילות והגדולות בעולם נכנסו לקשיים משמעותיים, נאלצו לפטר עשרות אלפי עובדים, ולקצץ דרסטית בהוצאות. בכמה מקרים, חברות ענק נדרשו לפנות למשקיעים ולבנקים כדי שיספקו להם את ההון הדרוש להמשיך ולשרוד, בעוד המנהלים הבכירים מכריזים פעם אחר פעם כי הסקטור נדרש להתמודד עם המשבר הגדול ביותר מאז תחילת הטיסות המסחריות.

אך יש גם דרך אחרת. עם מנהיגות אמיצה וחשיבה יצירתית במיוחד, יש גם חברות שהצליחו לעשות את הבלתי אפשרי, ולמצוא הזדמנויות גם בתקופת המשבר הקשה. את הדוגמה הטובה ביותר לכך ניתן למצוא דווקא במדינה שספגה את אחת המכות הקשות ביותר בתחום: איחוד האמירויות.

חיסונים במקום נוסעים

לאיחוד האמירויות הערביות יש לכאורה את כל הסיבות לחוש קורבן של הנסיבות, כשדווקא לאחר שנים של השקעה וביסוס מעמדה כהאב תעופה עולמי, הגיעה הקורונה, איפסה את מספרי התיירים ופגעה קשות בשתיים מהחברות המובילות והגדולות במדינה. אך בהנהגת האיחוד לא אוהבים להתמקד בקושי ובאתגרים, אלא בדרכי ההתמודדות: כך, במקום לחפש אחר מקורות מימון שיסייעו להן לצלוח את התקופה הקשה, בחברות הטיסה המקומיות חיפשו אחר הזדמנויות עסקיות חדשות, שיאפשרו להן לשוב ולפעול בהקדם, ואפילו לצמוח.

כבר בשלב מאוד מוקדם בחיפוש אחר ההזדמנות הגדולה, הבינו חברות התעופה האמירתיות כי ייקח עוד זמן רב עד שיראו את מספרי הטסים שלהם היו רגילות לפני הקורונה. לכן, התחילו לחשוב על שימושים אפשריים נוספים לתשתית העסקית הענפה שהקימו עם השנים, וכוללת מאות מטוסים, מרכזי שילוח ומעטפת לוגיסטית משוכללת במיוחד. את ההזדמנות הן מצאו אצל חברות הביו-פארמה המובילות בעולם.

בשבועות האחרונים מנהלים ואנשי עסקים ברחבי העולם חוגגים את תוצאות הניסויים המוצלחות שפרסמו כמה מהחברות המפתחות חיסונים נגד וירוס ה-Covid-19. אך במקום להצטרף לחגיגה, חברות התעופה האמירתיות הבינו כי האתגר עוד רחוק מלהסתיים, וכי על אף ההישג המדעי חסר התקדים, זוהי רק תחילת הדרך. כעת, מגיע תורו של האתגר הלוגיסטי, אשר צפוי להיות קשה ומסובך לא פחות (ויש שיאמרו אפילו יותר) מזה המדעי: כיצד לשנע מיליארדי מנות חיסון לכל רחבי העולם, ועוד בתנאי קירור מחמירים שנעים בין 0 מעלות צלסיוס (במקרה הטוב ועל פי ההערכות) לבין מינוס 70 מעלות צלסיוס, כפי שנדרש עבור החיסון שפיתחה חברת פייזר.

כאן נכנסת לתמונה החשיבה היצירתית וארוכת הטווח של מנהיגי הסקטור העסקי האמירתי. מספר הנוסעים הצטמצם משמעותית? מטוסי ענק עומדים ריקים? אין בעיה: במקום להתמקד בקושי ולבקש עזרה, הם החליטו לשנות כיוון, לפחות לעתיד הקרוב, ובמקום להטיס בני אדם, להתחיל להטיס חיסונים לכל רחבי העולם.

כאמור, מדובר במהלך מאתגר במיוחד, אשר מצריך עבודה והתאמות רבים כדי להפוך את מטוסי החברה ל"מקררים מעופפים" אשר יוכלו לשנע חיסונים בטמפרטורות נמוכות במיוחד במשך שעות טיסה ארוכות. אך כל זה לא הבהיל את החברות המקומיות, שכבר לפני מספר שבועות החלו לעבוד בשיתוף פעולה עם חברת פייזר (יצרנית התרופות הראשונה שהגישה בקשה ל-FDA לאישור החיסון שפיתחה) כדי להכשיר את מטוסי החברות למשימה. בנוסף לחברות התעופה, גם הנהגת האיחוד השקיעה מאמצים ומשאבים רבים כדי לספק את המעטפת הלוגיסטית הנדרשת למהלך, והודיעה על הקמת מרכז לוגיסטי ענק בשדה התעופה של אבו דאבי, אשר יאפשר קבלת מאות מיליוני חיסונים, אחסון בהקפאה, ניטור הטמפרטורה כל העת ושילוח למדינות בכל רחבי המזרח התיכון ואפריקה.

המהלך של חברות התעופה האמירתיות שופך אור על דרכי החשיבה של מנהלי ומנהיגי הסקטור העסקי באיחוד: במקום להתמקד בקשיים ומשברים ולחפש אחר פתרונות קלים ליציאה מהם, הם מעדיפים להפשיל שרוולים, לעבוד קשה ולמצוא הזדמנויות, גם בתקופה של משבר חסר תקדים. הלך הרוח הזה מאפיין גם את הסקטורים העסקיים האחרים במדינה, וטוב יעשו היזמים הישראלים אם במקום לחפש אחר קיצורי דרך ופתרונות קלים בהגיעם לאיחוד האמירויות, יאמצו גם הם את הגישה המקומית וימצאו דרכים פורצות דרך לייצר ערך, גם בתקופה של משבר היסטורי. 

הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה