כשהרמון פגשה את בורגוב: תובנות ניהוליות מ"גמביט המלכה"

כמו רבים וטובים, גם אני נשאבתי לאחרונה למיני סדרה עטורת השבחים Queen's Gambit מבית היוצר של נטפליקס. למי שלא הספיק עדיין לראות (רוצו מהר לעשות זאת): אליזבת' (בת') הרמון, גיבורת הסדרה, הגיעה בגיל צעיר לבית יתומים שמרני וקודר.
שם, במרתף, פגשה את אב הבית, ודרכו נגלה לה עולם חדש ומסעיר של משחק השחמט. גאונותה נחשפה מהר מאוד ובעזרתם של כדורי ההרגעה שאליהם התמכרה, פרצה את גבולות האפשר וסללה דרכה לאליפות ארה"ב.

בלי לעשות ספוילר, על הסדרה המשובחת הזאת נכתב רבות ועוד יש הרבה מה לומר על נחישות, הצבת יעדים, חשיבה אסטרטגית וכוחו של הרצון. כמו גם על התמכרויות, יחסים, אהבות וכל מה שביניהם. אבל אני רוצה להתמקד דווקא בשיעור חשוב שלמדתי בשני הפרקים האחרונים של הסדרה.

וגר זאב עם כלב

לאורך הסדרה בולטת בדידותה של בת' הרמון. היא עשתה את הדרך המרשימה לאליפות בכוחות עצמה, כשהיא מציבה לעצמה יעד נועז - להגיע לאליפות העולם ולהביס את היריב האולטימטיבי, רב האמן הרוסי בורגוב.

שעות ארוכות של אימונים, למידה מדוקדקת של כל ספרות קיימת והתנסות אינסופית בתחרויות היו חלק מהדרך. היא יצרה לעצמה טביעת אצבע מבדלת, ובדרך אספה יריבים שהביסה בבושת פנים. היא התאמנה לבד, שיחקה לבד וביססה את יתרונה התחרותי.

רגע לקראת מימוש החלום, בערב שלפני התחרות הגורלית עם בורגוב, חלפה במקרה ליד חדרו. הדלת הפתוחה גילתה מחזה שהדהים אותה וגם את הצופים. בחדר הצטופפו כל המתחרים הרוסים האחרים וסייעו לבורגוב לתכנן את מהלכי המשחק המיועד מולה.

איך ייתכן שהיריבים של בורגוב מתכנסים יחד כדי לסייע לו? בני וואטס, שהוא גם מתחרה שלה, וגם יועצה ובן לוויתה הסביר לה בפשטות: "אנחנו האמריקאים אינדיבידואליסטים, לרוסים יש מטרה משותפת גדולה יותר מהמטרה של ניצחון אישי".

בסופו של דבר, בפרק הסיום, מצליח וואטס לכנס את כל יריביה/חבריה האמריקאים וביחד לסייע לה מרחוק לנצח במשחק הגמר מורט העצבים. הם אומנם אינדיבידואליסטים, אבל הם גם אמריקאים שרוצים "להראות לרוסים", ורוצים לעזור לבת' הרמון, כי באמצעות הניצחון שלה, גם הם מנצחים.

מוסר ההשכל כאן הוא הרבה מעבר למסר הברור של כוח הקבוצה ושיתוף הפעולה בה, אלא האופן שבו גופים שבאופן טבעי מתחרים בינהם, חוברים יחד כדי ליצור יתרון תחרותי משותף.

בעולם העסקי, למצב כזה יש שם: Co-opetition, שילוב של Cooperation ו-Competition (שום ניסיון לתרגם את זה לעברית לא שווה שאכתוב אותו פה). ההגדרה במילון אוקספורד היא: "שיתוף פעולה בין מתחרים בשאיפה להשיג תוצאות משותפות בעלות ערך הדדי".

בעולם המורכב שבו אנו חיים, כשכמות הידע גדלה בקצב אקספוננציאלי והשינויים תכופים, אין דרך לשרוד מבלי לחפש דרכים לא שגרתיות לעשות זאת. יכולותיו של כל ארגון מוגבלות לכמות המשאבים העומדים לרשותו. מגוון הכישורים ותחומי המומחיות הנדרשים ליצירת פתרונות חדשניים הופך את הקואופטישן לאסטרטגיה בת קיימא.

לשותפים בה היא מאפשרת להישאר תחרותיים גם בענפים המשתנים במהירות.
התפיסה שרואה את העולם כמרחב אינסופי של אפשרויות - אקוסיסטם שבו אחד ועוד אחד שווים הרבה יותר מסך המספרים - מאפשרת לארגונים לא רק לשרוד אלא גם לצמוח. זוהי אסטרטגיית צמיחה, שמקנה לשותפים בה את היתרון התחרותי המשולב ואת היכולת לפרוץ לשווקים חדשים, למוצרים חדשניים ולהזדמנויות עסקיות, שלבדם לא יכלו להשיג.

קואופטישן שוברת את הכללים המקובלים. במקום תחרות שמהווה משחק סכום אפס, שבה אחד מנצח והשני מפסיד, היא יוצרת שותפות (Collaboration), רשת ערך שבה כל הצדדים מרוויחים, אבל המרוויח המרכזי הוא הלקוח.

מאפל ומיקרוסופט, ועד טויוטה ופורד

הטכנולוגיה שאפשרה לסמסונג לפתח את מסך ה-LED השטוח, פותחה בשיתוף עם סוני.

אפל ומיקרוסופט חברו כדי לפתח מערכת הפעלה למכשירי הטלפון הניידים.

טויוטה ופורד פיתחו יחד מערכות הנעה היברידיות לרכבי שטח ורכבי ספורט גדולים.

האוניברסיטאות הרווארד ו-MIT הקימו ארגון משותף שמספק קורסים חינמיים ללמידה מרחוק.

Star Alliance היא רשת ערך של חברות תעופה מתחרות, שמטרתה לחסוך בעלויות התפעוליות ולשפר את השירות.

פלטפורמת הסטרימינג של נטפליקס משתמשת בשירותי אחסון הענן של אמזון, בזמן שחברת התוכן אמזון פריים היא מתחרה ישירה שלה.

הפרויקט המורכב של סלילת כביש 6 חיברה את אפריקה ישראל, שיכון בינוי וחברת צ'יק הקנדית.

בנקים משתפים פעולה בחיוב כרטיסי האשראי על מנת להיטיב עם הלקוחות.

רשתות הסלולר מפעילות יחד אנטנות כדי להרחיב את יכולות הכיסוי ולמזער השפעות מסוכנות של קרינה.

לא שהשילוב הזה נטול קושי: האיזון העדין שבין תחרות לשיתוף פעולה עלול להיות נפיץ, והוא מעלה לא מעט סוגיות ביטחוניות, אתיות ורגולטוריות. החשש הגדול ביותר הוא מדליפת מידע רגיש, מהפרת זכויות ומהשתלטות על נתחי שוק או לקוחות קיימים. הממונים על ההגבלים העסקיים, גם הם נותנים את דעתם על הסוגיה במטרה למנוע היווצרות של מונופולים גדולים, רעים ומזיקים.

אולם המגמה הולכת וגוברת, ולמעשה כבר אינה ניתנת לעצירה, שכן בסופו של דבר, טובת הכלל ברורה. השאלה אינה "אם" אלא "איך" עושים זאת. לכן המקרים שבהם מאושרות בקשות כאלה לשיתוף פעולה בין מתחרים, הולכים ומתרבים.

מה צריך כדי שזה יצליח?

מהלך כזה מחייב קודם כול תפיסת עולם הרואה ערך בשותפות ומאמינה שהעולם מספיק גדול לכולם. זה דורש בגרות, מִשטור האגו האישי ויכולת לנהל ולהכיל מערכות יחסים מורכבות. נדרשות גם שקיפות מלאה, הוגנות, גמישות ונכונות לעשות דברים אחרת מהרגיל. 

זה לא מובן מאליו. כדי להאמין במישהו אחר ולשתף פעולה עם מתחרה בפועל, יש להאמין ולסמוך קודם כול על עצמך ואחר כך על "השותף" החדש. יש פתגם אפריקאי שאומר: אם אתה רוצה ללכת מהר, לך לבד. אם אתה רוצה להגיע רחוק, לך עם שותף.ומה אם השותף היה קודם מתחרה מר? כנראה שהוא יהיה שותף שווה.  

סמדר תדמור היא יועצת ארגונית בכירה, מנכ"לית ConnAction HR, מומחית בפיתוח מנהיגים וארגונים בעולם מורכב ומשתנה