דור הרופאים של מחר דורש: למדו אותנו טכנולוגיות רפואיות

כולי תקווה ואמונה כי בשנים הקרובות נראה יותר ויותר פקולטות המשלבות לימודי טכנולוגיה רפואית במהלך הלימודים האקדמיים. כך יהיו אנשי מקצוע יעילים ומיומנים יותר לסביבה הרפואית הדיגיטלית

בריאות דיגיטלית / צילום: שאטרסטוק
בריאות דיגיטלית / צילום: שאטרסטוק

השנה האקדמית החלה, אם כי טכנולוגיות רפואיות עדיין אינן כלולות במלואן בתוכנית הלימודים של המוסדות האקדמיים לרפואה בישראל. לכן, סטודנטים לרפואה שמתרגלים במשך שנים הליכים רפואיים רבים ומגוונים שנועדו לעזור לחולים, עשויים להיתקל בטכנולוגיה רפואית חדשה לאו דווקא במהלך לימודיהם, אלא מול מטופל נזקק בזמן אמת. מצב זה עשוי להיות בעייתי במיוחד עבור המטופל.

עובדה זו מפתיעה מכיוון שישראל היא חלוצה בתחום הטכנולוגיות הרפואיות בעולם, החל משלב המחקר והפיתוח וכלה ביישום. כיום פועלות מאות חברות טכנולוגיה רפואית, ובכל שנה מספרן גדל, וכך גם הגיוס לחברות מדטק בבורסה.

משבר הקורונה מחייב שימוש גבוה יותר בטכנולוגיות ניטור מרחוק. הממשלה גם מעודדת את צמיחתה של הבריאות הדיגיטלית מאז אפריל 2019, והקצתה 900 מיליון שקל לקידום שיתופי-פעולה בין ארגוני בריאות בישראל ויזמים, חברות וחוקרים, לקידום מחקר ופיתוח בתחום ולהכנסת פתרונות חדשניים למערכת הבריאות הישראלית.

הטכנולוגיות הרפואיות מסייעות בעשור האחרון ליצור מהפכה אמיתית בבריאות ולהפוך את הענף מענף רספונסיבי לענף אקטיבי ונגיש הן בבתי חולים והן בבית המטופל. על-פי מקורות שונים, בין המוצרים החדשניים הנמצאים בפיתוח ישנם בוטים המאפשרים גילוי מוקדם של מחלות; רובוטים המסייעים בטיפול מרחוק בחולים מבלי להסתכן בצוותים הרפואיים; מכשירים ויישומים רפואיים המסוגלים לבצע בדיקות דם, שתן, הקשבה לריאות, צפייה בגרון ובחלל האוזניים ועוד.

כל טכנולוגיה ומכשיר חדש כזה מוסיפים נתונים לכמות המידע הקיימת בתיק הרפואי של המטופלים. לשם כך, אנשי המקצוע צריכים לדעת לשלב ידע רפואי עם ידע טכנולוגי מתקדם ועדכני, על-מנת ליצור כלים חדשניים נוספים ברפואה הדיגיטלית ולנתח את המידע החדש שנצבר על-ידם.

זו מציאות בה אחוז הטכנולוגיות הרפואיות בבתי החולים, המשלבות רפואה מרחוק, ביג דאטה ו-AI הוא גבוה, ולכן זו היא מציאות מאתגרת בסביבה הרפואית ועבור הצוות הרפואי. על כן יש לאמן ולהכין את הדורות החדשים להתמודד עם אתגרים חדשים אלה ולהיות יעילים ומהירים יותר במשימותיהם ובאבחנותיהם.

עם זאת, נראה כי במערכת האקדמית הנוכחית של לימודי רפואה כמעט שום דבר לא השתנה במהלך השנים. מסלול הלימוד הסטנדרטי כולל שלוש שנות לימוד לתואר ראשון בתחומי הרפואה הבסיסיים: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, אנטומיה ופיזיולוגיה. לאחר מכן הסטודנטים ממשיכים לעוד שלוש שנות לימוד קליני, ולבסוף לשנת התמחות נוספת, במהלכה הם חווים עבודה במגוון מחלקות - אך לא מתנסים בטכנולוגיות רפואיות עדכניות אשר ישמשו אותם לאבחן וטיפול בחולים כשיצאו לשטח אחרי הלימודים.

הצורך לשלב את הטכנולוגיות הרפואיות בלימודי הרפואה אינו המלצה, אלא צורך שהגיע עם ההתפתחות המהירה של הרפואה. בתי ספר לרפואה צריכים להכיר בכך שדור העתיד של הרופאים יצטרך להיות מיומן עוד במהלך הלימודים בחזית הטכנולוגיות הרפואיות הקיימות כיום בבתי החולים בארץ. בדרך זו, רופאים רבים כיום, ויותר מכך בעתיד, יוכלו להתמקד במתן יחס אישי משמעותי יותר לחולים.

ההון האנושי בישראל קיים, לצד טכנולוגיה, ידע, חדשנות ויוזמה, ורק ממתין ליישום בבתי הספר לרפואה. כולי תקווה ואמונה כי בשנים הקרובות נראה יותר ויותר פקולטות המשלבות לימודי טכנולוגיה רפואית במהלך הלימודים האקדמיים. כך יהיו אנשי מקצוע יעילים ומיומנים יותר לסביבה הרפואית הדיגיטלית. 

הכותב הוא דיירקטור חטיבת הבריאות ב-GE ישראל