מרוקו | פרשנות

למה מרוקו? המהלכים מאחורי הסכם נרמול היחסים עם המדינה

מרוקו מקבלת הכרה בריבונותה על אזור הסהרה המערבית, טראמפ מקבל הזדמנות להשאיר מורשת חיובית, ונתניהו שוב מוכיח את כישוריו כמדינאי • אפילו ברשות הפלסטינית מתחילים להבין שכדאי לשנות את התפיסה ולא הוציאו דברי גינוי מיידים

בנימין נתניהו בעת הכרזה על נרמול היחסים עם מרוקו / צילום: קובי גדעון, לע"מ
בנימין נתניהו בעת הכרזה על נרמול היחסים עם מרוקו / צילום: קובי גדעון, לע"מ

השם מרוקו עלה בשיחות וראיונות עם בכירים באמירויות יותר מפעם אחת. בראיון לגלובס של השר האמירתי עבדאללה בין טוק, הוא אמר מפורשות כי מדינות צפון אפריקה, לרבות מרוקו, הן שותפות טבעיות לשת"פ במיזמים משותפים עם ישראל בתחומים שונים ובעיקר בחקלאות ומים. ומרוקו אכן הצטרפה, ממש בזמן פציעות של כהונת הנשיא טראמפ, שבלעדיו גם זה לא היה קורה.

למה מרוקו? הממלכה שבראשה עומד המלך מוחמד השישי, נאבקת שנים רבות להכרת העולם בריבונותה על חבל הארץ שבמחלוקת, אזור הסהרה המערבית. גודלו של השטח כ-266 אלף קמ"ר והוא סופח למרוקו לאחר נסיגת ספרד ממנו. החבל שוכן בגבול בין מרוקו, מאוריטניה ואלג'יריה. מחתרת פוליסריו שלחמה בספרדים במאבק לעצמאות, העבירה את ההתנגדות למרוקו, עד להפסקת אש ב-1991. לאחרונה חודש המאבק, ופוליסריו הנתמכת על ידי אלג'יריה, ביטלה את הפסקת האש ארוכת השנים. המורדים חסמו מעברי גבול המשמשים עורקי אספקה ומסחר, והקרבות התלקחו.

רוב מדינות העולם לא הכירו בריבונות המרוקנית על החבל, אך בחודשים האחרונים קידמו האמריקאים הצעת פשרה לפיה יכירו בריבונות הזו תמורת שני דברים, האחד הוא משאל עם בדרך לאוטונומיה של תושבי החבל, והשני הוא נורמליזציה עם ישראל. המלך מוחמד השישי הבין שעסקה טובה מזו לא יקבל בעידן ביידן ולכן נעתר לה. שר החוץ המרוקאי, נאסר אל-בוריטה, מתראיין מאז הפרסום ללא הרף ומדגיש: האירוע החשוב שקרה הערב הוא ההכרה האמריקאית בסהרה המערבית, שאותה הוא מגדיר נקודת מפנה. 

השותפה הסמויה: סעודיה

עם זאת, ההסכם הצפוי עם מרוקו איטי יותר מאלה שנחתמו עם האמירויות ובחריין. מהודעת חצר המלוכה עולה שלפחות בשלב הראשון לא יחתמו הסכמי נורמליזציה מלאים ולא יהיו חילופי שגרירים, אלא יתרחשו שני מהלכים רבי משמעות אחרים: החזרת מערכת היחסים הפורמלית לרמתה מלפני הניתוק (כלומר פתיחת נציגויות ומשרדי מסחר), והפעלת טיסות ישירות בין מרוקו לישראל.

להסכם הזה שותפה סמויה. מרוקו היא אחת מהמדינות הקרובות ביותר לסעודיה. הקשרים בין שני בתי המלוכה חזקים ויש נישואים ביניהם, ורבים מן הנסיכים הסעודיים מחזיקים ארמונות מפוארים במרוקו. יועץ הנשיא טראמפ ג'ארד קושנר אמר אמש כי סעודיה תצטרף גם היא בקרוב למהלך, והצעד של מרוקו ללא ספק מקרב אותנו לכך. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בירך הערב על ההסכם בין ישראל ומרוקו: "צעד חיובי וראוי למען היציבות ושגשוג האזור כולו".

ויש גם מדינות נוספות על הפרק: הקרובה ביותר לפי גורמים מדיניים היא מאוריטניה, ועמה מדינות כמו ניז'ר, המוסלמית ברובה. ואם אכן הסעודים יצטרפו להסכמים, עומאן, ג'יבוטי ועוד מדינות ערביות ומוסלמיות יגיעו אחריה.

מהצד האמריקאי, לנשיא היוצא דונלד טראמפ נקרתה ההזדמנות להשאיר מורשת חיובית והיסטורית, והוא השושבין העיקרי שבעדיו לא היו קורים כלל ההסכמים באזור. מדוע?ראשית, טראמפ מעולם לא חשב "בתוך הקופסא" - ושינוי הכיוון המדיני שעשה, הן בשל מחויבות פוליטית לגורמים אוהדי ישראל, והן מתוך תפיסה עסקית כלכלית, אלה שברו את המבוי הסתום של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואת המוסכמה הותיקה שאין נורמליזציה עם ישראל ללא פתרון עם הפלסטינים. את מה שלא עשו אינספור נשיאים לפניו, עשה טראמפ כשהוא מתעלם מהמדיניות המסורתית של לחץ על ישראל לוויתורים לטובת הפלסטינים, חושב בגדול, ומציע במקום זאת עסקה כלכלית לכל מדינות האזור לרבות הפלסטינים.

הפעם אבו מאזן לא הכריז על בגידה

ואולי דווקא המהלך הזה יגרום להנהגה הפלסטינית לחשוב מחדש, קריאה שנשמעת יותר ויותר במסדרונות הרשות הפלסטינית. המלך מוחמד השישי שוחח עם אבו מאזן אמש ושב והדגיש את מחויבותו לעניין הפלסטיני להקמת מדינה שבירתה ירושלים. אבו מאזן לא פרסם גינוי מיידי והכרזה כבגידה כפי שעשה לאחר ההסכמים הקודמים. לפי פרסומים שונים הוא אפילו בירך על כך.

בישראל, בנימין נתניהו שוב הוכיח את כישוריו כמדינאי. נתניהו השכיל לנצל במחצית השנה האחרונה של כהונת טראמפ את הקשר המיוחד אליו, ובאמצעות זאת סייע למדינות הערביות שעימן חבר להשיג את מטרותיהן מהאמריקנים. האמירויות - עסקות הנשק, סודאן - ביטול ההגדרה כמדינה תומכת טרור וכעת מרוקו עם ההכרה בריבונות על חבל הסהרה המערבי. נתניהו ויתר על חלום הימין להחיל ריבונות על ההתנחלויות, ויש אומרים כי מלכתחילה היה זה מהלך מוכוון ומתוכנן, והוצאת "עז" הריבונות מהמשוואה היוותה תמורה מדינית הולמת למנהיגים הערבים ולו כמס שפתיים למען הפלסטינים.

בהיבט הפוליטי עשוי היה המהלך הזה לתת עוד אפשרות לסולם עבור הליכוד וכחול לבן לסגת מפיזור הכנסת והבחירות. אלא שגם כאן, נהג נתניהו כבעבר ולא שיתף את גנץ ואשכנזי במהלכים. הם למדו עליהם מהבית הלבן, והיה מי שאמר כי אפשר לגייס את קושנר לתווך גם בין נתניהו לגנץ.

"ההסכם פותח שער לשיתופי פעולה בתחומים רבים"

ונחתום בחזרה לכלכלה. ליחסי מסחר ועסקים בין מרוקו לישראל פוטנציאל גבוה. החל מסוגיות של שימוש במים והתפלתם דרך אנרגיה סולארית, חקלאות מדברית וכמובן טכנולוגיה גבוהה בכל התחומים. אתמול פרסמנו בגלובס כי חברתו ישראליות עתידות לחתום על הסכם פיתוח שדות ענק בבעלות אמירתית באפריקה: עכשיו אפשר לומר כי חלק גדול משדות אלה הם במרוקו.

גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא פרסם הודעה ולפיה: "ההסכם פותח שער לשיתופי פעולה בתחומים רבים בינהם בתחום החקלאות, מים, תיירות, בטחון מולדת סייבר ורפואה מתקדמת. אנחנו מברכים על פתיחתו של שוק חדש נוסף ליצוא, ולהזדמנויות העסקיות שיחולל ההסכם".

חובה להזכיר כי יש כבר יחסים כאלה בין שתי המדינות, תיירים ישראלים יכולים להגיע למרוקו בטיסות לא ישירות, וישראל ייבאה מוצרים ממרוקו, בהיקף של 68 מיליון דולר בשנת 2018. היצוא למרוקו הסתכם באותה שנה בחמישה מליון דולר בלבד.

צרו איתנו קשר *5988