תופין תועמד למכירה? מניית הסייבר מאכזבת והקרנות המחזיקות בה פועלות להצפת ערך

לאחר שהמניה איבדה 23% ממחיר ההנפקה, קרנות ההשקעה המחזיקות בתופין ישתפו פעולה בנוגע לצעדים פוטנציאליים שונים – בהם שכירת בנק השקעות לצורך מציאת רוכש לחברה

האם הותנע מהלך שבסיומו תימכר חברת הסייבר תופין? קרנות ההשקעה קטליסט ומרקר, שהן שתי בעלות המניות הגדולות והוותיקות ביותר בחברה, העבירו השבוע דיווחים לרשות ני"ע האמריקאית (SEC) על היקף החזקותיהן בחברה, והפעם עשו זאת במסגרת דיווח שמיועד לבעל מניות אקטיביסטי.

השתיים עדכנו (כל אחת בנפרד) על דיונים שקיימו ועל כך שהן מעריכות כי מניית תופין  מוערכת בחסר משמעותי, וכי הן ישתפו ביניהן פעולה בנוגע לצעדים פוטנציאליים שונים - בהם שכירת בנק השקעות לצורך מציאת רוכש או משקיעים חדשים לחברה. מניית תופין עולה היום (ג') בכ-5% לאחר שעלתה ביום שני בכ-5%, אך היא עדיין נסחרת במחיר הנמוך בכ-27% מהמחיר שבו יצאה להנפקה ראשונית בשנת 2019.

 לפי הדיווח, הקרנות קטליסט ומרקר הסכימו לשתף פעולה בניהול ההשקעות שלהן בתופין, אך ללא הסכם כתוב, והן מתכננות לתאם ביניהן פעילויות שעשויות לכלול בין היתר: דיאלוג עם הנהלת החברה או הדירקטוריון שלה (יש לציין כי נציגי הקרנות חברים בדירקטוריון) על הזדמנויות למקסום הערך לבעלי המניות; קשר עם בעלי מניות אחרים או צדדים שלישיים; שכירת יועץ פיננסי (בנק השקעות) לבחון ולהציע הצעות מצדדים שלישיים - בנוגע לרכישת החברה כולה או חלקים ממנה, וכן לבחון אפשרות ליצור עסקה עם רוכש אסטרטגי. עניין נוסף עליו יהיה תיאום בין קטליסט ומרקר הוא בנוגע למכירת חלקים מהחזקותיהן בתופין. 

תופין, שהוקמה ב-2005 על-ידי רובי כיטוב (המכהן כמנכ"ל) וראובן הריסון (מנהל טכנולוגיה), מספקת פתרונות שמאפשרים לארגונים לאכוף מדיניות אבטחת מידע בסביבות שונות. קרן קטליסט בראשותו של אדוארד (אדי) קוקירמן, שמחזיקה כעת ב-12.6% ממניות תופין, השקיעה בחברה עוד בסבב הגיוס הראשון שלה ב-2007. קרן מרקר של אוהד פינקלשטיין ויובל שחר (הקרן נרכשה על-ידי Innovation Endeavors) המחזיקה כיום ב-7.8% מתופין, השקיעה בחברה ב-2011. בהמשך, השתתפו שתי הקרנות בסבבי גיוס נוספים.

מניית-תופין-איבדה-27
 מניית-תופין-איבדה-27

היסטוריה של מהלכים אקטיביסטיים בחברות סייבר ישראליות 

תופין הפכה לחברה ציבורית כשהונפקה בבורסת ניו יורק ב-2019, לפי שווי של 480 מיליון דולר. מחיר המניה בהנפקה עמד על 14 דולר, ובהמשך, לאחר שהמחיר עלה, בוצעה הנפקה משנית בסוף 2019 ובה מכרו מרקר וקטליסט חלק מהמניות שלהן בתמורה ל-41.5 מיליון דולר (מרקר) ו-31.3 מיליון דולר (קטליסט), ובמחיר של 17 דולר למניה.

אלא שלאחר מכן, החלה תופין לאכזב את המשקיעים. עוד לפני פרוץ משבר הקורונה, בתחילת 2020, תופין פרסמה אזהרת רווח ראשונה בשל עיכוב במספר עסקאות. ברבעון שלאחר מכן פורסמה אזהרה נוספת. על רקע הקורונה, החברה השעתה את מתן התחזיות. ברבעון השלישי של 2020 תופין הציגה מגמה של שיפור, אך התוצאות של שלושת הרבעונים הראשונים של השנה מייצגות ירידה ביחס לתקופה המקבילה ב-2019. ברבעון השלישי, החברה רשמה הכנסות של 25.6 מיליון דולר, ללא שינוי ביחס לרבעון המקביל, ומתחילת השנה ההכנסות הסתכמו ב-69.9 מיליון דולר, ירידה של 4.5%. הרבעון הסתיים עם הפסד נקי של 5.1 מיליון דולר, צמצום ביחס להפסד ברבעון המקביל, ומתחילת השנה ההפסד הגיע ל-31 מיליון דולר, גידול בהפסד לעומת התקופה המקבילה. על בסיס Non-GAAP, בנטרול סעיפים חשבונאיים שונים, ההפסד הנקי צומצם ברבעון השלישי ב-79% ל-1.2 מיליון דולר, אך מתחילת השנה הוא גדל ב-34.6% ל-19.7 מיליון דולר.

החולשה בתוצאות ואזהרות הרווח הובילו לירידה במחיר המניה, עד לשפל של כ-6.2 דולר בחודש מרץ (בשיא השפעת משבר הקורונה על שוקי ההון). כיום היא נסחרת במחיר של 10.15 דולר בלבד, המשקף שווי חברה של 363 מיליון דולר.

ה קרנות קטליסט ומרקר אינן מתאימות במקרה של תופין להגדרה הקלאסית של משקיע אקטיביסטי, שנכנס להשקעה בחברה ומבקש לבצע בה שינויים על מנת להציף ערך. השתיים הן משקיעות ותיקות בתופין וכבר נהנו מהצפת ערך משמעותית בה בשנים קודמות.

עם זאת, המהלך שבו נקטו הוא בהחלט מהלך אקטיביסטי. בשנים האחרונות בוצעו מהלכים דומים במספר חברות הקשורות לישראל, חלקן מתעשיית הסייבר בדומה לתופין. כך למשל ב-2016 קרן אליוט נכנסה להשקעה באימפרבה ובלחץ הקרן, החברה שכרה בנק השקעות שיחפש לה רוכשים. בסופו של דבר, החברה נמכרה רק זמן רב מאוחר יותר, אך הקרן מכרה את מניותיה לפני המכירה ונהנתה מרווח. בחברת הסייבר פורסקאוט, משקיע אקטיביסטי דחף למכירת החברה, כפי שאכן קרה בסופו של דבר, אך המשקיע ג'ריקו קפיטל יצא מההשקעה בהפסד.

השקעה אקטיביסטית שהתפתחה למאבק משמעותי זכורה מחברת הטכנולוגיה מלאנוקס, שבה קרן סטארבורד השקיעה ודרשה לבצע שינויים בדירקטוריון, אך החברה התנגדה לכך. לבסוף הגיעו הצדדים להסכם פשרה, וכעבור חודשים ספורים נודע על מכירת מלאנוקס לאנבידיה.