בעקבות בקשת גלובס: דיון חוק הלאום ישודר בשידור ישיר

הרכב 11 שופטי בג"ץ קיבל את בקשת גלובס והח"מ וקבע כי הדיון בעתירות נגד חוק יסוד: הלאום ישודר בשידור ישיר על-ידי לשכת העיתונות הממשלתית. הדיון יתקיים ב-22 בדצמבר, יום שלישי הבא, ונראה כי יקבע לראשונה האם יש לקבל עקרונית את "דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי", והאם בג"ץ מוסמך לדון בתוכן חוקי היסוד ולפסול אותם.

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות נחרצת להתערבות שיפוטית בחוק הלאום, המעמיד פרק נוסף בחוקתה המתהווה של מדינת ישראל.

לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, העותרים לא הניחו תשתית משפטית ועובדתית מתאימה, ולו בקירוב, המבססת את הסעד חסר התקדים של ביטול חוק יסוד, ומשכך דין העתירות להידחות. מסקנה זו מבוססת על ניתוח פרטני של טענות העותרים, המציף את כלל הקשיים והפגמים המהותיים הכרוכים בטענות העותרים - הן ביחס לדוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי; הן ביחס לדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת; והן ביחס לטענות פרטניות לגבי סעיפים שונים בחוק הלאום עצמו. לאור הניתוח האמור, מבהיר היועץ המשפטי לממשלה כי אין מקום להכרעה חריגה ותקדימית בדבר הדוקטרינות העוסקות בביקורת שיפוטית על חוקי היסוד.

אשר לפרשנותו הראויה של חוק הלאום, מבהיר היועץ המשפטי לממשלה כי חוק הלאום מעגן בחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ובכך הוא נושא מסר חוקתי חשוב ביותר, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, אך אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום.

"אין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית חוקתית מהותית על חוקי יסוד בכלל"

הממונה על ייצוג הכנסת בערכאות, עו"ד אביטל סומפולינסקי, הגישה גם היא בשם הכנסת את עמדתה ביחס ל-15 העתירות שהוגשו נגד חוק יסוד הלאום. בתגובת הכנסת נכתב כי לעמדתה, "בהתאם למשפט החוקתי הישראלי, אין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות להפעלת ביקורת שיפוטית חוקתית מהותית על חוקי יסוד בכלל, ועל חוק יסוד: הלאום בפרט".

בתגובת הכנסת נטען כי סמכותו של בג"ץ להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד אינה מעוגנת בחוקי היסוד - לא במפורש ולא במשתמע. "לפיכך, קבלת טענת העותרים תוביל לפגיעה קשה בעיקרון הפרדת הרשויות ובעיקרון שלטון החוק, והיא עומדת בסתירה לתשתית המשפטית שעל בסיסה עוגנה סמכותו של בית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית חוקתית על חוקים 'רגילים' של הכנסת. לפיכך, אף כי לעמדת הכנסת יש לדחות את טענות העותרים - משאין בחוק יסוד: הלאום כדי לשנות את אופייה של המדינה כמדינה 'יהודית ודמוקרטית', אין היא סבורה כי יש לבחון טענות אלה לגופן, משדין העתירות להידחות על הסף עוד בשלב מקדמי יותר".

בתגובה נטען עוד כי "אין לבית המשפט הנכבד מקור סמכות במשפט החוקתי להפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. זאת, משום שהעקרונות העל-חוקתיים על בסיסם מתבקשת הפעלת הביקורת השיפוטית, לא נקבעו על-ידי הרשות המכוננת, ואף לא עוגנה סמכותו של בית המשפט הנכבד לבטל חוקי יסוד מכוחם. לפיכך, כבר מבחינת הסעד שהתבקש בעתירות דנן - ביטול חסר תקדים של חוק יסוד - יש לדחות את העתירות שבפנינו על הסף".