פה קבור המלך? האגפים בארמונו של הורדוס שנפתחים לראשונה לציבור

הורדוס היה אחד המלכים הגדולים ביותר שמלכו על יהודה. גם כיום, יותר מאלפיים שנים לאחר מותו, ממשיכה דמותו המסוכסכת לרתק ולהסעיר. מאז הוקמו, מפעלי הבנייה האדירים שלו מכתיבים את מראה ירושלים העתיקה, קיסריה ואתרים אחרים.

בשבוע שעבר, לקראת החנוכה, נפתחו בפני הקהל הרחב אגפים בהרודיון, האתר המזוהה עם הורדוס יותר מכול, שהיו סגורים עד כה בפני הקהל ובהם הממצאים המרשימים ביותר באתר.

הורדוס היה אחד השליטים השנויים ביותר במחלוקת לאורך ההיסטוריה. הקיסר אוגוסטוס אמר כי "טוב להיות כלב בחצרו של הורדוס מאשר קרוב משפחתו", הנוכרים העריצו אותו והיהודים שנאו אותו. אבל ביחס למפעלי הבנייה שלו - נראה שיש הסכמה: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו" (תלמוד בבלי).

 מתחם ארמון הרודיון / צילום: תומר יעקובסון

הורדוס לא רק הקים את המבנים הגדולים מכול (נמל קיסריה, שהיה הגדול בעולם בימיו ובית המקדש שלא היה כמותו בשעתו, אלא שהעסיק תחתיו שלל אדריכלים שיחד איתו הרשו לעצמם להשתולל מבחינה אמנותית. כך הגו את רעיון הגדלת הרחבה של הר הבית תוך הקמת קמרונות ענק שיתמכו בה; כך הוקמו מחדש מצודות המדבר החשמונאיות והארמון התלוי על המצוק במצדה; כך הוקמו הארמונות ביריחו ועוד, שכן בכל הנוגע לבנייה הורדוס סירב לקבל את הבלתי אפשרי כתשובה.

בעוד שרבים מהמבנים שהקים הורדוס נקראו על שם קרוביו (למשל, מצודת קיפרוס, החולשת על יריחו, על שם אמו) או אלו שחלק להם כבוד (למשל, קיסריה וסבסטיה, לכבודו של אוגוסטוס) - ההרודיון הוא האתר היחיד שנקרא על שמו.

מה פשר הקמת המבצר-ארמון דווקא כאן, במקום שלא נראה מירושלים של אותם ימים, הרחק מאם הדרך, הרחק ממקור מים ובעוד בסביבה ישנן גבעות נישאות יותר? דומה כי מקום זה זוהה אצל הורדוס כנקודת שפל שאין נמוכה ממנה. הורדוס הצליח להימלט מירושלים הנצורה ומידי מתתיהו אנטיגנוס לבית חשמונאי והפרתים שביקשו את נפשו. פצאל, אחיו שהיה נצור עמו ואיבד כל תקווה, התאבד. יד ימינו באותו זמן וסבא של אשתו מרים, הורקנוס השני הכוהן הגדול, נפל בשבי.

הורדוס נמלט עם קומץ תומכים ועם אמו. לא רחוק מהרודיון התהפכה מרכבתה של קיפרוס. תחילה סבר שהיא נהרגה וביקש את נפשו למות. ההיסטוריון פלאביוס מספר כיצד הוא נטל את חרבו במטרה להתאבד וכי תומכיו מנעו זאת ממנו.

באזור זה גם היה הקרב האחרון עם יריביו. כנגד כל הסיכויים הורדוס גבר עליהם ונמלט. בדרך לא דרך התגלגל עד רומא, נפגש עם הקיסרים אוקטביאנוס ואנטוניוס ומונה על ידם להיות מלך יהודה.

בעקבות המינוי הוא שב לישראל, ובתמיכתם גבר על אויביו. בשנת 37 לפנה"ס הפך למלך יהודה מטעם רומא. הרודיון, אם כך, הוא אתר שמבאר, הלכה למעשה, את המושג "מבירא עמיקתא לאיגרא רמא". לא בכדי בו גם בחר להיקבר.

 קמרונות אבן / צילום: תומר יעקובסון

ההרודיון כולל קריה מנהלתית למרגלות הגבעה ולצדה ארמון עצום, כנראה הגדול שבנה. בראש הגבעה בנה הורדוס ארמון עגול, שכמותו לא נראה ברחבי האימפריה. הארמון הוקף בחומה היקפית גבוהה, כפולה. בחיצונית מבין החומות נפתחו פתחים לכיוון צפון-מערב כדי לאפשר לרוחות להיכנס אל חלל הביניים, להתקרר ולהיפלט אל החלל הפנימי של הארמון דרך שורת פתחים בחומה הפנימית.

אל הארמון העפיל גרם מדרגות אדיר, שהסתיים במסדרון מחופה קמרונות אבן יפהפיים. המטפס אל ההר נמזג מגרם המדרגות היישר אל פינת הגן של הארמון, דרך מבואה שקושטה כולה בפרסקאות דמויי לוחות אבן צבעוניים. הכניסה המקורית להרודיון נחפרה במשך שנים רבות וכעת עומדת להיפתח בפני הציבור. המבקרים יוכלו לפסוע באותו נתיב שבו עלה וירד הורדוס ושבו גם צעד גדול האורחים שפקדו ארמון זה אי פעם - מרקוס אגריפה, המשנה לקיסר אוגוסטוס, שביקר כאן בשנת 15 לפנה"ס.

לקראת ביקורו של אגריפה, עסק הורדוס בהכנות קדחתניות. בין השאר פיאר עוד את התיאטרון המלכותי הפרטי שלו, בשוליים הצפוניים של ארמון ההר. במרומי התיאטרון הקטן הגדיל ופיאר את חדר קבלת הפנים עבור אורחו. קירות החדר עוטרו בטכניקה משולבת של פרסקאות, סטוקו (טיח מכויר בשלל דוגמאות) ובסקו - ציורי קיר. גם אולם הקבלת פנים נפתח כעת לראשונה בפני הציבור.

 ציורי קיר ברודיון / צילום: תומר יעקובסון

ציורי הסקו, שעל פי מומחים לאמנות - רמתם אימפריאלית, מתארים את נופי הנילוס ומצריים. מראות הנוף, שבאופן חד פעמי מכל האתרים שבנה הורדוס, מופיעים בהם גם בעלי חיים, נתונים בתוך מסגרות מצוירות שלהן תריסים מצוירים, היוצרים אשליה של חלונות פתוחים. ציור נפלא של קרב אקטיום שהתגלה במרכז האולם נלקח מכאן למוזיאון ישראל. פשר הציורים ברור - הורדוס בחר לבטא דרכם מחוות נאמנות כלפי האורח רם המעלה והקיסר. מרקוס אגריפה היה המנצח הגדול בקרב אקטיום, שבו הובס מרקוס אנטוניוס, אהובה של קליאופטרה.

אולם קבלת הפנים כמו התיאטרון הוחרב חלקית, וכוסה בעפר עוד בימי הורדוס עצמו, כנראה כחלק מכיסוי כל חלקו החיצוני של הארמון לקראת הפיכתו לתל קבורה. שברים מנותצים של מבנה קבורה מרשים ובו שרידים של שלושה ארונות קבורה מפוארים התגלו בסמוך לתיאטרון, מעברו האחר של גרם המדרגות המלכותי.

האומנם זהו קברו של הורדוס, כפי שטען החופר המרכזי באתר - אהוד נצר ז"ל, שמצא כאן את מותו בנסיבות טראגיות? נדמה כי על זיהוי זה, המוצג כיום כוודאי, ניתן לערער. האומנם לא תכנן הורדוס, גדול הבנאים, מבנה קבר גדול ומרשים מזה לעצמו? הייתכן כי קברו חסה בצלו של גרם המדרגות לארמון, מוקף שפוכת עפר? של מי שני הארונות קבורה הנוספים?

 גרמי מדרגות ברודיון / צילום: תומר יעקובסון

זהו קמצוץ מהשאלות שניתן לשאול בהקשר לזיהוי הממצא. אם לא כאן, היכן קבור המלך? - יש הטוענים שקברו, שחולל והוחרב על ידי מורדים יהודים בימי המרד הגדול, נמצא במרומי המגדל העגול שהתנשא מעל ארמון ההר. יש הטוענים שקברו טרם נמצא. ומי באמת יודע? - הרי גם בתום עשורים רבים של חפירות, תיעוד ומחקר רק כ-25% משטח האתר נחפר. ההרודיון עדיין צופן מסתורין, ממש כמו דמותו של מקימו.

איך מגיעים: וויז: פארק (גן לאומי) הרודיון
בשל מגבלה על מספר המבקרים בתקופת הקורונה, יש להירשם מראש. הכניסה רק בהצגת אישור "תיאום מועד הביקור" ורק בשעות שהוזמנו. לתיאום הביקור: www.parks.org.ile