"יש כבר מאות או אלפי סוגי קורונה שאנחנו לא מכירים. בבריטניה פשוט יש על זה מעקב בניגוד למדינות אחרות"

גילוי המוטציה בנגיף הקורונה בבריטניה גרם לבהלה בקרב הציבור, אולם לדברי פרופ' קובי מורן גלעד, אפשר בינתיים להירגע • הוא ממליץ להמשיך לשמור על ריחוק חברתי ושימוש במסכות, ומסביר כי "ככל שפחות אנשים נדבקים בווירוס, כך קצב המוטציות איטי יותר, ואולי הבריחה מהחיסון לא תתרחש"

חיסון קורונה של אסטרהזנקה / צילום: שאטרסטוק
חיסון קורונה של אסטרהזנקה / צילום: שאטרסטוק

בבריטניה התגלתה בימים האחרונים מוטציה בווירוס הקורונה (Covid-19), אשר ככל הנראה הופכת אותו למדבק יותר, אפילו ב70% יותר. ידיעה זו מעוררת פחד - האם עד שהגיע החיסון המיוחל לקורונה, ועוד לפני שהספקנו להנות ממנו, כבר נצטרך להתחיל את כל הסיפור מחדש?

האם מוטציה אחראית להתפשטות מהירה של קורונה בדרום-אנגליה

פרופ קובי מורן גלעד, מומחה למיקרוביולוגיה קלינית ובריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מסביר שזה לא כך, ואפשר להירגע, בינתיים. זאת, משום שחיסונים ומוטציות הם לא עניין של הכל או כלום.

"המוטציות החדשות אמנם נמצאו על גבי חלבון הספייק של הווירוס, שהוא החלק של הווירוס שאותו מחקה החיסון ונגדו נוצרים הנוגדנים. עם זאת, זה לא שנוצר נוגדן אחד נגד כל הספייק, אלא נוגדנים רבים ושונים נגד רכיבים שונים בחלבון הספייק. כאשר יש מוטציה בספייק, היעילות של החיסון יכולה להישחק מעט, אבל לא תפחת מ-95% ל-0%.

"בתהליך ההדרגתי שבו וירוס עובר מוטציות, הוא יכול בהדרגה לברוח מהחיסון. זה מה שקורה לשפעת במהירות, או לחצבת באיטיות רבה. קצב המוטציות של הקורונה הוא אחת לשבועיים, ועל בסיס זה אפשר להעריך שתהליך הבריחה שלו מהחיסון ייקח לפחות כמה שנים. ככל שפחות אנשים נדבקים בווירוס, כך קצב המוטציות איטי יותר, ואולי הבריחה מהחיסון לא תתרחש".

בינתיים אפשר יהיה בפלטפורמות RNA לפתח בנחת חיסון חדש?
"הפלטפורמות הללו באמת מאפשרות לעדכן את החיסון במהירות. השאלה האם יצטרכו לבצע את כל הניסויים מחדש היא שאלה רגולטורית. אני מעריך ששינוי של כמה מבסיסי ה-RNA בחיסון, לא ידרוש שוב ניסוי של 40,000 איש".

מורן גלעד מדגיש כי תהליך המוטציה מתרחש כל הזמן. "הקורונה הוא וירוס גדול יחסית ויש לו מנגנוני תיקון מוטציות, אך בכל זאת יש היום כבר מאות או אלפי סוגים של קורונה. את רובם אנחנו לא מכירים. בבריטניה ספציפית יש מעקב אחרי כל השינויים הללו וגם מחקר מאוד מושקע שבודק את הקשר בין המוטציה לרמת האלימות, אבל לא בכל מדינה זה נעשה".

אם הניסוי בחיסון של חברת אסטרהזנקה נעשה בבריטניה ובברזיל, ושל מודרנה ופייזר בארה"ב, האם ההבדל בין הווירוסים יכול להסביר את ההבדל בתוצאות הניסויים של החברות?
"כנראה שלא. בכל המדינות יש המון סוגי קורונה וישנה גם העברה שלהם בין המדינות".

נראה כי ככל שיותר אנשים יתחסנו, כך החיסון הקיים יהיה יותר יעיל לאורך זמן רב יותר.
"זה אכן כך ובמחלות שבהן היו כיסי אי התחסנות, לפעמים היעילות של החיסון עבור כלל האוכלוסיה פחתה בעקבות המוטציות שנוצרו בכיסי האי התחסנות הללו, ולא הייתה להן הזדמנות להיווצר אם למחלה לא היה את מי להדביק.

"אגב, חשוב לזכור שמסכות וריחוק חברתי והגיינה אלה כלים מצוינים נגד כל מוטציה של הווירוס".