"המשטרה והפרקליטות ננעלות על קונספציה בתיקי שחיתות ומונעות כיווני חקירה נוספים"

הסנגור מאיר ארנפלד, ששירת 17 שנה כחוקר משטרה וכיהן כראש מחלק חקירות ביחידת להב 433, חצה את הקווים לשוק הפרטי ומבקר בחריפות את המערכת ממנה בה • לדבריו, יחידת להב "משתיקה כל קול שונה", והפרקליטות "מתנהלת כאחוזת דיבוק להצליח תוך גרימת עוול לחשודים"

עו"ד מאיר ארנפלד / צילום: איל יצהר
עו"ד מאיר ארנפלד / צילום: איל יצהר

עו"ד מאיר ארנפלד שירת 17 שנה כקצין חקירות במשטרה, לאחר תשע שנים בהן שירת בשב"כ. את צעדיו הראשונים במשטרה החל בניהול חקירות רצח, אונס וסחר בסמים. בתפקידו האחרון כראש מחלק חקירות ביחידת להב 433, יחידת הדגל של המשטרה בלחימה בפשיעה חמורה, היה מעורב בחקירות רבות. זאת, בין היתר של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, של שרים ושל שופטים שסרחו. כיום ארנפלד "עבר צד" ומייצג כעורך דין פרטי נאשמים וחשודים בפרשות שחיתות וצווארון לבן. בין היתר, מייצג ארנפלד את מיקי גנור בפרשת הצוללות.

כסנגור, מותח ארנפלד ביקורת חריפה על המערכת שהיה חלק ממנה, וטוען כי היא עושה הכל כדי להביא להרשעה. זאת, תוך שלילית כיווני חקירה הסותרים את "התזה" של החוקרים ותוך גרימת עוול לחשודים.

עו"ד ארנפלד שימש באחרונה יועץ טכני ליוצר הסדרה "מנאייכ" רועי עידן. דרמת המתח המשטרתית זכתה לפופולריות רבה. אולם מנגד נמתחה עליה ביקורת שהיא מוקצנת ולא משקפת את המציאות במשטרה.

"ראשית המשטרה היא חד-משמעית לא ארגון פשע כפי שמתואר בעלילה", מסביר עו"ד ארנפלד. "העלילה אמנם דמיונית ומוגזמת בהרבה מובנים, אך יחד עם זאת מייצגת אותנטיות.

"בין היתר, ניתן למצוא הרבה נקודות השקה בין הסדרה לבין פרשת פריניאן, שבמסגרתה נחקרו קשרים בין קציני משטרה לפשע המאורגן, ולפרשיית רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז ת"א, שם נחקרו חשדות לשחיתות ולקומבינות בפרקליטות.

"בנוסף, באו לידי ביטוי בעלילה האינטריגות ומלחמות האגו הקיימות במציאות בצמרת המשטרה והיחסים המורכבים בין החוקרים לפרקליטים. ​הסדרה מציגה, אמנם באופן מוקצן, את 'ציפוף השורות' הקיים ברשויות האכיפה, אך לצערי נורמה זו בהחלט קיימת גם מציאות".

חקירה חד-כיוונית

יחידת להב 433 היא היחידה הארצית למלחמה בפשיעה החמורה הארצית, בפשיעה הבינלאומית, בשחיתות הציבורית ובפשע המאורגן בישראל. כשעו"ד ארנפלד נשאל למה הוא מתכוון בדבריו, שלפיהם ישנו "ציפוף שורות" במשטרה ובפרקליטות, הוא משיב בסיפור שמעולם לא חשף.

"לפני שנים, כאשר שירתי כחוקר בלהב 433, הטיל עליי מפקד להב דאז לחקור הדלפות באחד התיקים הכי מתוקשרים בעשרות שנים האחרונות. במהלך החקירה, הודלפו חומרי חקירה לכלי תקשורת מיד עם איסוף החומר, כך שברור שהחומר דלף מתוך מערכת אכיפת החוק. הגעתי לממצאים באמצעות, מחקרי תקשורת ומחקרי מחשב, שהצביעו על כך שהחקירות הודלפו ככל הנראה על-ידי שני פרקליטים. ביקשתי אישור מהגורמים הממונים לחקור את אותם הפרקליטים, אך נדהמתי לקבל סירוב לבקשתי ללא כל הסבר ענייני, והתבקשתי להפסיק את החקירה".

ואתה קיבלת את ההוראה בהכנעה. למה לא זעקת?
"בלהב 433 החוקרים הופכים לחיילים על לוח שחמט שעסוקים רק בעמידה בציפיות ובמשימות של המערכת מהם. לרוב אין להם כל יכולת או מוטיבציה להשפיע על הדינמיקה של החקירה, ובפרט על תוצאותיה, משום שהם רוצים להתקדם במערכת. ראש גדול או התנהלות לעומתית לא מתקבלים בברכה על-ידי הפיקוד שמחליט על קידומך".

האם אג'נדה פוליטית היא זו שמניעה את החוקרים בלהב 433?
"אני חייב להבהיר שמהיכרותי בלהב 433, משרתים אנשים ערכיים ואיכותיים, רובם חוקרים ותיקים, בוגרי יחידות קרביות, אקדמאים שפועלים מתוך תחושת שליחות, בתנאים לא פשוטים, וללא כל אג'נדה פוליטית. החקירות אינן מובלות על סמך אג'נדה פוליטית, אלא מכוח 'התזה' של המערכת, שהיא מערכת הומוגנית, וממושטרת, עם קו חשיבה אחיד המשתיקה כל קול שונה או מבקר מתוכה".

איך זה בא לידי ביטוי?
"כחוקר אתה מפתח רוטינה נוקשה של עמידה בציפיות המערכת להשגת ראיות מרשיעות בכל מחיר. זה בא לידי ביטוי בהינעלות על 'קונספציה' וכפועל יוצא - חקירה חד-כיוונית אך ורק לאיסוף ראיות מרשיעות.

"זה ממשיך גם בחריגה מהתנהלות חקירתית לגיטימית, אם זה במסגרת חקירה שנערכת לחשוד או לעד; אם בניסיון לגייס עד מדינה; ואם זה במניפולציות קשות על חשודים שגורמים להם נזק אישי ומשפחתי לכל חייהם, שבהמשך, כשהן נחשפות, מתבררות כמשענת קנה רצוץ".

מערכת "אחוזת דיבוק"

כאשר עו"ד ארנפלד נשאל היכן נמצאת הפרקליטות, לאור דבריו על התנהלות יחידת להב, הוא מותח ביקורת חריפה גם על הפרקליטות. "בתיקים של אישי ציבור, לרוב מי שמנהל את החקירות זו הפרקליטות ולא המשטרה. זה מגיע לרמה של הכתבת שאלות לחוקרים בחקירות משמעותיות, ובשלילת כיווני חקירה שמעלים חוקרים שלפעמים עשויים לסייע לחשודים", הוא אומר.

"בחקירות משמעותיות הפרקליטות מלווה כל צעד בחקירה, החל משלב החקירה הסמויה, המשך בשאלה את מי לעצור, בקביעה את מי לחקור, ליווי בפועל של החקירות עצמן, וכלה באילו לחצים, מניפולציות, מעצרים וסנקציות כלכליות יינקטו כלפי חשודים. אני יכול להעיד שבהרבה תיקים שבהם הייתי מעורב, נמנע ממני לחקור עדים או חשודים או כיווני חקירה, שיכלו אולי לשנות את תוצאות החקירה".

אתה מתאר למעשה את הפרקליטות כחלק מהגוף החוקר.
"לא צריך להיות משפטן בכדי להבין שיש כאן בעיה אמיתית ב'עצמאותה' של הפרקליטות, שמורה על פתיחה בחקירה, מלווה ומנווטת את החקירה, ובהמשך תצטרך לקבוע אם להגיש כתבי אישום בתיק, שבו היא למעשה מעורבת עד צוואר. כאשר מדובר בחקירות, 'צווארון לבן' ובמיוחד חקירות אישי ציבור שנמצאות בעין הסערה - המערכת כולה הופכת לאחוזת דיבוק להצליח בתיק".

כיצד אתה רואה היום את התנהלות הפרקליטות והמשטרה?
"הקלישאה 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם' מקבלת משנה תוקף מבחינתי כיום. היום אני מבין, כסנגור, שמאחורי הדפים והראיות שרק בהם התרכזתי בתקופה שבה שימשתי כחוקר - ישנו חשוד, בעל משפחה וילדים, שמתמודד מול מערכת אדירת כוח שסובלת מחוליים רבים, ולא פעם טועה. במקרים רבים אני לא בטוח מי 'הטובים' ומי 'הרעים' בסיפור, האם החוקרים או שמא הנחקרים".

לדברי ארנפלד, פעמים רבות הוא נתקל בהתנשאות של המערכת כלפי חשודים, שמשתמשת בכוחה העצום והבלתי מוגבל ושנמצאת מעל לכל ביקורת, רק "כי היא יכולה". זאת, תוך ביצוע עוולות קשות כלפי חשודים. לדבריו מדובר, "בהתנהלות המלווה בתקלות קשות בחקירה, כשבסופו של דבר אף חוקר או פרקליט לא נותן עליהן את הדין באופן אישי".

אתה יכול לתת דוגמה לטענה החמורה?
"לפני מספר שבועות נסגר בעילה של חוסר אשמה תיק של לקוח שלי, קיבוצניק אב ל-4 ילדים קטנים, בוגר יחידה מובחרת, קבלן שכל חייו עבד קשה לפרנסתו בצד תרומה לציבור. הוא נחשד בפרשה של מתן שוחד לקצינים בצה"ל, כשכבר בתחילתה של חקירת הפרשה, כשנעצר, היה ברור לי כי אין לו כל קשר לחשדות וכי מדובר בניסיון 'פישינג' של החוקרים, זאת לאחר שבמהלך חקירותיו לא הוטחה בו ולו ראיה אחת הקושרת אותו לחשדות. רק בשבועות האחרונים, כשנתיים לאחר חקירתו, לאחר בקשות רבות שלי לפרקליטות, כמעט תחינות, שיואילו להבדיל את עניינו מיתר המעורבים בפרשה, נאותה הפרקליטות 'לבחון את עניינו' ולסגור את התיק. במהלך אותם שנתיים וחצי מאז שנחקר לראשונה, הוטל עליו מצור כלכלי שהביא אותו ואת ילדיו לפת לחם, הוא נאלץ להתגרש כתוצאה מהמצב הכלכלי, ושמו הטוב הוכתם לתמיד".

ואולי קצת הפכת לרכרוכי? חקירה מטבעה לא אמורה להיות אירוע מלבב אם רוצים להגיע לחקר האמת.
"ברור שחקירה היא לא ירח דבש, ובכדי להגיע להישגים צריך להפעיל לחצים ומניפולציות על החשוד בכדי להביא אותו לשיתוף-פעולה. אולם יחד עם זאת המרחק בין לגיטימי ללא לגיטימי הוא קצר. לעיתים, "לצערי, נחצים קוים אדומים בחקירה, בין היתר בשימוש באיומים, רמיסת כבודו של החשוד עד עפר, מעצרי-שווא, שימוש בבני משפחה וכד' - שמביאים בסופו של דבר לשבירת רוחו של הנחקר ולהבאתו ליישר קו עם התזה או הקונספציה של החוקרים".

עוולות כלפי חשודים

עו"ד ארנפלד מעיד כחוקר לשעבר על "אצבע קלה מאוד על ההדק", של רשויות האכיפה בניהול חקירות. "אדם שמונעים ממנו שינה, וחוקרים אותו במשך 10-12 שעות, ושואלים אותו את אותן שאלות בעשרות ומאות ורסיות שונות - בסוף יתיישר לתזה של החוקרים", הוא אומר.

"אדם שמאיימים עליו כי יפגעו במשפחתו באמצעות חשיפת פרטים מביכים אודות רומן שמנהל - יעשה הכל כדי לרצות את השוטרים. אדם 'נורמטיבי' ללא עבר פלילי, שיימצא בתנאי מעצר קשים מספר ימים, כשהוא מנותק לגמרי ממשפחתו ומהעולם החיצון, יעשה הכל כדי להפסיק את הסיוט".

מה הנזק הלא מוצדק המשמעותי ביותר שנגרם לחשודי צווארון לבן?
"בתיקים שנחקרים בלהב 433, הדרך היא 'שהורגת' את החשודים, והתוצאה הופכת לשולית מבחינתם. כמעט בכל תיק שנחקר על-ידי להב 433, התיק נפתח בקול תרועה רמה עם עשרות נחקרים ועצורים. סטטיסטית, בתום חקירה שתיארך חודשים ארוכים ואף שנים, יוגש כתב אישום, אם בכלל, רק נגד חלק קטן מהם.

"בדרך, יתר המעורבים ייאלצו להמתין שנים עד שייסגר נגדם התיק. זאת, על אף שברור שאין כלפיהם כל אינדיקציה אמיתית למעורבות בפלילים. יוטל עליהם מצור כלכלי שיביא אותם ואת משפחתם לפת לחם, ושמם הטוב יוכתם לתמיד". 

אתה עוסק לא מעט בדיני חילוט בהליכים פליליים. גם החילוט לדעתך הוא כלי לא הוגן?
"צריך להבין שהמצור הכלכלי המוטל על-ידי המשטרה והפרקליטות, בראשיתן של החקירות, הוא כלי חקירה ממעלה ראשונה מבחינת המשטרה והפרקליטות במטרה 'לשבור' חשודים ולגרום להם לשתף פעולה בחקירה. הכלי הזה מביא אנשים לפת לחם בת אחת, זאת כשסטטיסטית, אחרי שנים של חקירה והליכים משפטיים מייגעים, יחולט עשירית מהרכוש שנתפס. כך על-פי דוח מבקר המדינה".

מה צריך לשנות במדיניות החילוט?
"ההערכה של 'היקף העבירה' על-ידי המשטרה והפרקליטות ברוב הפעמים היא מופרזת ומתבססת על פרשנות לחומרה. מדיניות זו חייבת להיפסק. מדובר בכלי חקירה פסול שמביא אנשים לפת לחם. אני מייצג בתיק הלבנת הון ענק, שייחס לחשודים היקף הלבנת הון במסגרת ארגון פשיעה בשווי 3 מיליארד שקל. כיום, לאחר 9 חודשים בלבד, כשהחקירה טרם הסתיימה - היקף העבירה לטענת המשטרה עומד על 30 מיליון שקל בלבד".

חקירות אישי ציבור הפכו ברבות השנים לכר פורה לגיוס עדי מדינה. כך לדוגמה בתיק ראש הממשלה נתניהו גויסו 3 עדי מדינה. לדברי עו"ד ארנפלד מדובר בהכרח שלא יגונה אך השאלה היא האם המטרה מקדשת את האמצעים. "לדעתי אופן גיוס עדי המדינה הוא מוסד מפוקפק שמתגלה לעיתים כמשענת קנה רצוץ. המשטרה התרגלה שזו הדרך היחידה לפצח פרשות מורכבות, ולא לחינם הפרקליטות מסרבת לפרסם נתונים אודות המוסד הזה, בפרט לגבי אופן גיוס עדי המדינה. בתיקי שחיתות, אין כמעט אפשרות לבסס תשתית ראייתית שתוביל להרשעה ללא גיוס עד מדינה. השאלה היא לא אם יהיה עד מדינה, אלא מי יהיה אותו העד".

ארנפלד מגלה כי בשלב "החקירה הסמויה", יסומן החשוד הפוטנציאלי לגיוס כעד מדינה, ייבנה לו פרופיל שיבוסס על הכרת מניעיו, צרכיו, סכסוכיו, מצבו הרפואי והמשפחתי, חששותיו וכדומה. ארנפלד מוסיף כי "בהמשך, במהלך החקירות המתישות המתלוות לתנאי המעצר הקשים בהם נתון החשוד, יפעילו החוקרים עליו לחצים אדירים, מניפולציות ותרגילי חקירה, שמטרתם להעצים את חששותיו, ואף ישתמשו כלפיו ב'דילמת האסיר', לפיה כדאי שידבר ויציל את עורו לפני שמעורבים אחרים יפילו עליו את האשמה 'ויתפרו' אותו, אז יהיה כבר מאוחר מבחינתו לחתום על הסכם, וכי הנזק שייגרם לו ולמשפחתו במידה ולא ישתף פעולה, גדול בהרבה מהנזק שייגרם לו ולמשפחתו אם יהפוך לעד מדינה, על הקלון הכרוך בכך".

לנתק את להב 433 ממשטרת ישראל

עו"ד ארנפלד סבור כי יש לבצע רפורמה דרמטית בכל הנוגע ליחידת העילית של משטרת ישראל. "לדעתי האוברדוז של חקירות אישי הציבור בשנים האחרונות חייב להוביל שלהב 433 תיפרד מהמשטרה ותהפוך למעין FBI, שתתמקצע בחקירת שחיתות ציבורית ואישי ציבור, על כל המשאבים, הרגישות והמידור הנלווה הדרוש להתנהלות של יחידה מעין זו. בכך גם תיפתר בעיית אי האמון בין הדרג הפוליטי לבין המשטרה, שמקרינה קשות על אמון הציבור במשטרה. בסופו של דבר מי שנפגע מחקירות אלה, מלבד איש הציבור ומשפחתו - הוא הציבור שבחר באותו איש ציבור שמאבד את האמון במשטרה".

לסיום, אתה מייצג את מיקי גנור שבצעד נדיר חזר בו מהסכם עד מדינה, והוא צפוי לעמוד לדין בפרשת הצוללות. גם כאן אתה טוען להד"מ?
"תרשה לי לא להתייחס לפרשת הצוללות, בין היתר כי גנור עומד לפני שימוע בפרקליטות. אני רק אומר כי לאחר שנתיים וחצי במהלכם אני מלווה את גנור ואת פרשת הצוללות מקרוב, כולל עיון באלפי מסמכים מחומרי החקירה ביחד עם עורכי הדין בועז בן צור ואורי קורב, אני סמוך ובטוח שבסופו של דבר, לכשיתבהרו הדברים במסגרת ההליך המשפטי, יתברר כי נעשה עוול נוראי לגנור - האיש. מספיק להקשיב למפקד חיל הים, האלוף אלי שרביט, כדי להבין שפרשת הצוללות יצאה מכל פרופורציה וקיבלה מימדים מפלצתיים, בעיקר בתקשורת. אני יכול להתחייב שמדינת ישראל לא רכשה ולו צוללת או כלי שיט מיותר אחד".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "יש להצטער על הדברים המופרכים. המשטרה והפרקליטות פועלות אך ורק משיקולים מקצועיים של הגעה אל חקר האמת תוך הקפדה על זכויות חשודים ונאשמים. כל טענה בקשר לתיק כזה או אחר - מקומה להתברר בבית המשפט". 

עו"ד מאיר ארנפלד

בן 49, נשוי ואב לשלוש בנות ● עו"ד פרטי המייצג נאשמים וחשודים בפרשות שחיתות וצווארון לבן. בין היתר מייצג את מיקי גנור בפרשת הצוללות, וליווה משפטית את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, עד המדינה בפרשת 4000 ● כיהן כ-17 שנה כקצין חקירות במשטרה ובתפקידו האחרון שימש כראש מחלק חקירות ביחידת להב 433. היה מעורב בחקירות אולמרט ● לפני הצטרפותו למשטרה שירת 9 שנים בתפקידי שטח בשב"כ ● בוגר תואר ראשון ושני במשפטים ● נפצע קשה בפעילות מבצעית ברמאללה ב-94

צרו איתנו קשר *5988