"העסקים סגורים, והפקחים מחפשים את העסק שלי"

באוקטובר השנה, בעיצומו של הסגר השני, עבר איתי בר יוסף ליד חנות הבגדים החדשה שפתח יחד עם שותפו שלומי (סמי) בלולו ברחוב שינקין בת"א - BOND, חנות לבגדי גברים ממותגים המיובאים מאיטליה וצרפת. החנות הייתה סגורה כמו שאר החנויות ברחוב. לתדהמתו, הוא ראה פקחים מעיריית תל אביב עומדים מול חלון הראווה ומצלמים אותו. כששאל אותם מה הם מצלמים, הם אמרו לו שהוא תלה "שילוט" חדש על חלון הראווה, ועליו לשלם אגרה.

ה"שילוט" האמור היה מדבקה שקופה בגודל 10 ס"מ עם חשבון האינסטגרם של החנות ומעליה דף A4 שבו נכתב בכתב יד "להזמנות 054-6298629 או באינסטגרם", עם חץ קטן המכוון אל המדבקה השקופה. בר יוסף לא האמין למה שהוא שומע. בלב לבו של הסגר, עם אפס הכנסות, העירייה מצלמת את ה"שלט" הזעיר. "ניסינו להשאיר את העסק בחיים על ידי הפניה לאינסטגרם וניסיון למכור שם. לקרוא לזה 'שלט' זה ממש מופרך", אומר בר יוסף.

אז הוא צילם את הפקחים, פרסם על כך פוסט בקבוצת הפייסבוק "אני שולמן", זכה לשלל תגובות אוהדות ואף הופיע בטלוויזיה כבר באותו יום. בכך הוא חשב שהסתיים הסיפור, אבל מהר מאוד התברר לו שהסיפור רק התחיל.

אחרי כחודש וחצי, קיבל בר יוסף בדואר דרישה לתשלום אגרת שילוט בסך 540 שקל, בעבור חצי שנה (המדבקה הייתה מודבקת על חלון הראווה חודש בלבד). אז התחילה הסאגה האמיתית מול עיריית ת"א. 

"פתחנו את החנות במרץ, ובדיוק אז התחיל הסגר. סגרנו את החוזה לחנות באפריל וכשהתחיל הבלגן של הקורונה כבר היינו מושקעים ב-100 אלף שקל בחנות. היינו באמצע השיפוצים, עם חוזה על המקום ורצפה שבורה. הערכנו שאו שניפרד מ-100 אלף שקל כבר באותו רגע או שננסה לפתוח ולקיים את העסק שרצינו. אמרנו לעצמנו שבמצב שאנחנו נמצאים בו, חייבים להמשיך הלאה. התכנון המקורי היה להיות מוכנים לפסח אבל בסוף פתחנו את החנות רק ב-20 במאי, אחרי הסגר הראשון". ההימור של בר יוסף ובלולו השתלם ומיד עם הפתיחה הקהל החל להגיע לחנות.

ואז הגיע הסגר השני, שבמהלכו שוב החנות הייתה סגורה וללא כל הכנסה. השניים הדביקו את המדבקה המפנה לאיסטגרם שלהם על חלון הראווה כדי לנסות לשרוד. "בגלל שאנחנו עסק קטן אנחנו לא זכאים לשום מענק או פטור מארנונה, אז גם בארבעת החודשים שהעסק היה סגור שילמנו 2,000 שקל ארנונה לעירייה על חנות קטנה של 35 מטר, עם אפס הכנסה. היינו סגורים ארבעה חודשים ואין לנו שום זכאות לכלום. אנחנו משלימים עם המצב, אבל לא משלימים עם חיובים שאנחנו לא אמורים לשלם, וזה הסיפור של הדרישה לאגרת השילוט של העירייה. העסקים סגורים, והם מחפשים את העסק שלי. אם אין לפקחים עבודה אז שישחררו אותם לחל"ת, שלא ילכו לחפש את העסקים הסגורים והקורסים".

 השלט שעבורו נשלחה אגרת שילוט / צילום: תמונה פרטית

בר יוסף מתקומם גם על העובדה שהדרישה היא לחצי שנה. "אני חושב שהדרישה מראש לאגרת שילוט לא מוצדקת, אבל הייתי משלם עבור החודש שבו המדבקה התנוססה על החלון תחת מחאה. נניח שזה החוק. אבל למה לחייב אותי על חצי שנה?"

לדברי בר יוסף, בשיחות עם העירייה אמרו לו ש"ככה זה", האגרה מונפקת אוטומטית על חצי שנה, ואם הוא מעוניין לבטל אותה אז הוא צריך לחתום על תצהיר בפני עו"ד בנוגע לתאריכים שבהם הייתה המדבקה על חלון הראווה, וכן להמציא חשבונית תשלום על המדבקה. לדבריו, כשהסביר שאין לו חשבונית מאחר שמדובר במדבקה קטנה (10 ס"מ כאמור) ותשלום לעו"ד יעלה יותר מעלות האגרה - אף אחד בעירייה לא הקשיב.

"כולם בעירייה אומרים לי, 'אתה צודק אבל אין מה לעשות. אוטומטית אנחנו נותנים דרישת תשלום אגרה לחצי שנה. תמצא עו"ד, תגיש תצהיר חתום מתי התקנת את המדבקה ומתי הורדת אותה ותמסור לנו חשבונית על שווי המדבקה. גם 10 ס"מ זה שילוט לפי התקנות שלנו'. לפי התקנות מחייבים אותנו על שלט בגודל מטר, כי זה התשלום המינימלי. הולכים איתך על הדברים הקטנים. במקום לעזור לעסקים במשבר הם מחפשים איך להרוויח מהם. יש אצלם תמונה שבחודש אוגוסט לא הייתה מדבקה על חלון הראווה וכך גם בספטמבר ובנובמבר, אבל אין לי איך לשכנע אותם בלי לקחת עו"ד. אמרתי להם, 'אני רוצה ללכת לביהמ"ש', אבל אי אפשר. אפשר לגרור חוב ולנפח אותו ולקוות שתגיע בסוף לבית המשפט והוא יבטל אותו, או לפנות לעו"ד ולשלם לו כדי שהוא יעזור לבטל את האגרה. אין בזה הגיון".

הדבר שהכי מקומם את בר יוסף הוא שבשעה שהוא מתווכח עם פקידים בעירייה, ראש העירייה מתגאה מעל כל במה בסיוע שהוא מעניק לעסקים. "לא רק שלא עוזרים לעסקים החדשים אלא גם מתעללים בהם באשמת הביורוקרטיה. הגעתי עד מנהלת מחלקת שילוט בעירייה, אבל אין שום הבנה ושום רגישות. כולם חוזרים כמו תוכי על כך שאלה הכללים, וכך זה עובד. זו גניבה מעסקים בזמן משבר, וזה בזמן שראש העירייה מבקר את הממשלה שלא עוזרת".

אתה מרגיש שאתם לבד במערכה?
"המדינה זנחה אותנו, והעירייה לא מגלה שום הבנה. היחידים שתומכים בנו אלה השולמנים שנרתמו לצדנו והציעו לנו ייעוץ משפטי על חשבונם, ולערוך הפגנה וכל מה שנצטרך. אבל לא חיפשנו הפגנות ומריבות. אנחנו מהבוקר עד הערב בחנות וברוך השם היא מצליחה. אנחנו לא רוצים בעיות. רק לעבוד, ושלא יערימו עלינו קשיים מיותרים".

בעקבות פניית גלובס, הבעיה נפתרה. מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "בקשת בעלי העסק נבחנה והוחלט לוותר על הדרישה לתצהיר עו"ד ולהסתפק בתצהיר אישי של בעלי העסק על כך שהמדבקה הוסרה ובהתאם לכך יבוטל חיוב אגרת השילוט. העירייה אכן עושה ככל יכולתה לסייע לבעלי העסקים ולכן הייתה מהיוזמות והדוחפות למתן פטור מתשלום ארנונה לעסקים בחודשים מרץ-מאי, וכן השתתפה במימון הפטור בעשרות מיליוני שקלים. העירייה גם אישרה פטורים בהיקף של מיליוני שקלים על אגרות שונות לעסקים. בנוסף, העירייה התירה לכלל המסעדות ובלי הקפה שרצו בכך להתרחב למרחב הציבורי, הציבה אלפי כיסאות, שמשיות וספסלים וקיימה קמפיינים פרסומיים כדי לעודד צריכה בבתי העסק בעיר". 

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il