פקידי האוצר מתעלמים ממצוקתם של בתי החולים

על המדינה להשקיע בתקצוב מוסדר ומובנה של מי שעדיין נמצאים בקו החזית במלחמה במגפה

מחלקת מונשמי קורונה / צילום: ראובן קסטרו, וואלה !NEWS
מחלקת מונשמי קורונה / צילום: ראובן קסטרו, וואלה !NEWS

רגע לפני גל תחלואה נוסף ואולי סגר שלישי, נדמה כי יש משרדי ממשלה שרואים בקורונה שאלה בבגרות בהיסטוריה. מבחינתם הקורונה מאחוריהם. מהצד שלנו, בתי החולים, קבלנו הוראה ממשרד הבריאות לפתוח מחדש את מחלקות הקורונה. כנראה שהוראת משרד הבריאות לא מסונכרנת עם קבצי האקסל של פקידי האוצר. במסדרונות האוצר חזרו לשיגרה, לבירוקרטיה, ומלחמת הקורונה נגמרה. הם פשוט חיים בעולם מקביל.

מערכת הבריאות, המורעבת כמדיניות באופן סיסטמתי במשך שנים, ממשיכה להתחנן על נפשה גם בתוך משבר הקורונה. מצבם של שבעת בתי החולים הציבוריים (לניאדו, הדסה, שערי צדק, מעיני הישועה ובתי החולים בנצרת) בתוך המערכת הבריאות, הוא תמונת ראי מדויקת לחוליי מערכת התקצוב הלא שוויונית של המדינה. בתי החולים הציבוריים, הופכים בעל כורחם להיות השנוררים שהממשלה זורקת לעברם פרוטות זעומות, שרק מעמיקות את הבור התקציבי שכבר נוצר בשנות ההרעבה האחרונות.

החל מחודש מרץ 2020 פתחנו מחלקות לטיפול במאות חולי הקורונה, חווינו אובדן הכנסות של עשרות מיליוני שקלים, עלייה משמעותית בהוצאה על כח אדם, ציוד ומכשור. הפיצוי שהובטח הוא חלקי, וגם הוא לא מגיע או מגיע באיחור רב. בחודשים שחלפו, הצליחה המדינה לתקצב במיליארדי שקלים תכנית כמו מענקים לאזרחים - תכנית חשובה כחלק מההתמודדות עם הקורונה, אך לא טרחה להשקיע בתקצוב מסודר ומובנה בבתי החולים שהם קו החזית הקדמי למאבק בקורונה. לא הקצתה מספיק מיטות, תקנים וכסף לסגירת הפערים.

בנוסף, לאחרונה הודיעו לנו שבשנה הבאה נהיה מחויבים לתת הנחות של 22% על הפעילות הרפואית. ההנחיה הממשלתית הזו, אומרת דבר אחד פשוט - תמשיכו לעבוד במחירי הפסד. יום אשפוז במחלקה פנימית מתומחר בהפסד של 900 שקל.

תנאי נוסף של הממשלה לקבלת תקציבים היא גיוס תרומות לפעילות השוטפת של בית החולים. כלומר, לשלוח את נציגי גיוס המשאבים לחו"ל (והרי היום אין כמעט אפשרות לטוס) על מנת לגייס תרומות למזרקים, נייר טואלט, שכר, וארוחת צהריים לצוות ולמטופלים. כל מי שעסק יום אחד בחייו בגיוס משאבים, מבין עד כמה דרישה כזו היא בעייתית, בוודאי בתקופת משבר כלכלי עולמי.

גם הכספים שכן הגיעו מהמדינה בגין עלויות ההתמודדות עם הקורונה היו חלקיים ולא כיסו את הגרעונות. כשהכספים הללו הגיעו, הם הגיעו באיחור רב, ויצרו משבר תזרימי חמור, משבר שגרם לפגיעה קשה מאוד בספקים רבים - ״שולמנים״ שיצאו להפגין ברחובות - כי בית החולים לא היה מסוגל לעמוד בהתחייבויות מולם. חלק אחר של הספקים עצר אספקות לבתי החולים. הם לא היו מוכנים, ובצדק מבחינתם, לסכן את האיתנות הפיננסית שלהם.

אנו גם עומדים כעת לפני פרויקט בניית מחלקת טיפול נמרץ חדשה בלניאדו - פרויקט שהמדינה לא מתקצבת ולו בשקל אחד. את כל הכספים אנו נדרשים להביא מתרומות. איך יתכן שהמדינה לא רואה לנכון לתקצב פרויקט כל כך חשוב שייתן מענה חירום לכחצי מיליון תושבי נתניה והשרון?

בחודשים האחרונים דובר רבות על אופציית קריסת בתי החולים בגלל העומס של התחלואה. אדגיש מיד: אנחנו לא קורסים, ולא נקרוס. נעשה כל מה שנוכל, עד המזרק האחרון, כדי להמשיך לטפל בחולי הקורונה ובשאר המטופלים. אולם, המצב הפיננסי של בתי החולים הציבוריים הינו על סף פגיעה ביכולת שלנו לטפל. מלאי החירום שלנו הצטמצמו משמעותית בחודשים האחרונים, ואנחנו מתחת לקו האדום.

המאמצים שעושה כעת הממשלה על מנת לספק חיסונים בהקדם לכל התושבים, הם מבורכים וחשובים. כולי תקווה שהם יביאו למיגור וירוס ה-COVID-19, אבל כולנו למדנו שבעתיד יכול להתפרץ גם COVID-20 או נגיף אחר. בתי החולים הם הבסיס לשמירה על בריאות הציבור, בשגרה ובחירום. הקורונה לימדה אותנו מהי מערכת הבריאות, מהי חשיבותה. בואו לא נעצום עיניים עכשיו. בואו נלמד אחת ולתמיד את הלקח הכל כך נדרש הזה, הגיע הזמן שהמדינה ופקידי האוצר יצאו מהיקום המקביל, יכירו בבעיות האמיתיות של מערכת הבריאות ויפתרו אותם אחת ולתמיד למען בריאותנו, ולמען בריאות ילדינו והורינו.

הכותב הוא מנכ"ל בית החולים לניאדו

צרו איתנו קשר *5988