קורונה? החברות נהרו לבורסה ב-2020 וגם ציבור המשקיעים

בעיצומו של משבר הקורונה הצטרפו עשרות חברות לבורסה בת"א, בדרך של הנפקות ראשוניות ואחרות • בסוף השנה שווי הבורסה עומד על 1.6 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה התחזקה בכ-36% • מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב: "השנה היה מספר שיא של מצטרפות חדשות מתחום הטכנולוגיה - ועוד עשרות חברות בדרך"

איתי בן זאב  / צילום: Gettyimages ישראל
איתי בן זאב / צילום: Gettyimages ישראל

2020 הייתה שנה טובה עבור הבורסה לניירות ערך, וזאת בשנה שלאחר הפיכתה לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות במדדים שלה עצמה. הדבר התבטא בגידול במחזורי המסחר, בעיצומו של משבר הקורונה, שפעם סחף את המדדים מטה ופעם מעלה, ובמידה רבה בריצה של עשרות חברות לבורסה, עם מספר גבוה מאוד של הנפקות ראשוניות ואחרות. מציאות זו באה לידי ביטוי גם בשווי הבורסה, שעומד על 1.6 מיליארד שקל, לאחר שמתחילת השנה המניה שלה התחזקה בכ-36%.

"השנה הייתה פריצת דרך משמעותית בחיבור בין הבורסה וההייטק המקומי, עם מספר שיא של מצטרפות חדשות מתחום הטכנולוגיה ועוד עשרות חברות בדרך", אמר היום (ג') המנכ"ל הדומיננטי של הבורסה, איתי בן זאב, שהתמקד בהצטרפות של חברות הייטק רבות לבורסה השנה.

"התוכנית האסטרטגית שלנו, שאנו מיישמים בשנים האחרונות, הניחה תשתית מצוינת לכך שהבורסה תשקף טוב יותר את הצלחת ההייטק הישראלי ותהיה בית אמיתי לחברות הללו. השנה, יותר מתמיד, הבורסה נתנה גב ואפשרה לחברות המקומיות ממגוון תחומים להמשיך לגייס ולצמוח, עם המון עניין מצד המשקיעים המקומיים, לצד שחקנים גלובליים". לדבריו, בבורסה "אופטימיים לגבי המשך הצמיחה גם בשנה הבאה".

למה מתכוון בן זאב? בשנה החולפת הבורסה צירפה לשורותיה "מספר שיא" של 19 חברות הייטק (מתוכן חמש שותפויות מו"פ), וזאת מתוך 30 מצטרפות חדשות למסחר בת"א. מספר ההנפקות הראשוניות השנה הגיע ל-27 חברות - שיא מאז 2007, מתוכן שמונה נעשו לפי שווי הגבוה ממיליארד שקל. בכך מתייחס בן זאב לגאות בבורסה, שזכתה לתשומת לב חיובית רבה השנה, כשבצנרת יש עוד חברות רבות שרוצות להגיע לבורסה ועמלות על הנפקות מניותיהן.

אגב, לא מדובר רק בריבוי הנפקות ראשוניות (IPO), אלא גם בהנפקות מניות וגיוסי חוב ו"גידול במספר המשקיעים החדשים בבורסה". עם זאת, נציין כי מדדי המניות בתל אביב לא מככבים בצמרת השווקים המתאוששים בעולם מאז השפל במרץ.

מחזורי המסחר בבורסה ב-2020 עמדו על ממוצע יומי של 1.865 מיליארד שקל - גידול של 36% לעומת הממוצע בשלוש השנים האחרונות. לדברי בן זאב "הציבור הופך יותר ויותר לשותף בהצלחה של הבורסה והכלכלה הישראלית", והוא מציין בהקשר זה את היקפי המכירות של בעלי עניין, כמו גם שהשנה הצטרפו לבורסה 134.4 אלף חשבונות חדשים לעומת 98 אלף ב-2019. הקפיצה קרתה במרץ, שיא משבר הקורונה.

מסלול מהיר עוקף תשקיף

עם זאת, נראה שמעבר לסערת הקורונה שמאיימת עדיין על הכלכלות פה ובעולם, בימים אלו הצטרף איום נוסף מבחינת הבורסה: הפיזור המסתמן של הכנסת והליכה לבחירות. בהקשר זה בן זאב לא מודאג. "אני לא רואה שום השפעה של פיזור הכנסת למה שקורה בבורסה, אני לא חושב שמישהו מתרגש ממה שקורה בירושלים, התרגלנו כבר.

"משבר 2008 גרם לכך שהממשלה באה עם עודף רגולציה וביורוקרטיה שפגעו בשוק. בשנים האחרונות אנו רואים הקלות ורוח גבית, גם על-ידי משה ברקת המפקח על הביטוח, גם מצד ענת גואטה יו"ר רשות ני"ע וגם מצד משה גפני יו"ר ועדת הכספים. ככל שהציבור הישראלי מבין יותר טוב שהחיסכון בבורסה טוב יותר עבורו ולמדינה אני מאמין שהמדינה תמצא דרכים לעודד ולעזור", אמר.

מוקדם יותר השנה יצאה רשות ניירות ערך ביוזמה ליצירת מסלול חדש מהיר ועוקף תשקיף לגיוס הון מהמוסדיים, דרך הרחבת מערכת ה"רצף מוסדיים" כך שחברות הייטק, גופי מימון לעסקים וחברות נדל"ן להשקעה יוכלו לגייס הון מהמוסדיים במניות וביחידות השתתפות ולא רק באג"ח, וזאת מבלי להפוך לחברות ציבוריות לגמרי, תוך שמירה על היותן חברות פרטיות. בבורסה מיהרו להרים את הכפפה ומיתגו את המערכת הוותיקה של הרצף כ-TASE UP.

מבחינת הבורסה מדובר על כלי להבאת חברות הייטק ואחרות לפוזיציה שמקרבת אותן לשוק הציבורי. בהקשר זה הבורסה חשפה במסיבת העיתונאים לסיכום 2020 שתי מצטרפות ראשונות לפלטפורמה: קרן ההון סיכון Group 11 של המשקיע דובי פרנסס, המוכר מתוכנית הטלוויזיה "הכרישים", אשר צפויה לגייס כ-100 מיליון דולר, וחברת הסטארט-אפ VEEV שבהובלת עמית הלר ועמי אברהמי, שעוסקת בבנייה, וצפויה לגייס כ-50 מיליון דולר.

בבורסה רואים בכך מנוע צמיחה לאיתור חברות שעד כה פחדו להפוך לציבוריות, אך לא רק מבחינתן. "חלפו הימים שבהם משקיעי הון סיכון דיברו הרבה, אך שיקפו מעט מאוד לציבור. מהיום, ביצועיה של Group 11 זמינים לכל ואנו נמשיך לדווח על ביצועינו מדי חציון באמצעות הבורסה", אמר פרנסיס במסיבת העיתונאים של הבורסה.

"זוהי יריית הפתיחה למה שעתיד להפוך לסטנדרט בעשורים הבאים - זמינות של קרנות הון סיכון גם למשקיעים כשירים ולמשקיעים מוסדיים באמצעות פלטפורמה מרכזית, המאפשרת קנייה ומכירה חופשית של זכויות השותפות המוגבלת שלהם בקרן. שקיפות מלאה של הביצועים תביא לבחירה טבעית של הקרנות בעלות הביצועים הטובים ביותר", ציין פרנסיס.

בעבר הונפקו בבורסה קרנות הון סיכון, כגון קרדן טכנולוגיות, ולפני כשנתיים הונפקה גם קרן נאמנות ייעודית להשקעות בהייטק של אי.בי.אי, אך עד כה זה לא הפך לכלי מוביל מבחינת ציבור המשקיעים.

מעודדים רישום כפול בישראל

כמו כן, השנה היו וקודמו כמה הנפקות גדולות של חברות טכנולוגיה ישראליות, אך לא פה אלא בוול סטריט. בן זאב התייחס לכך ואמר שהבורסה פועלת לעודד חברות כאלו לבצע רישום כפול גם בישראל. כיום יש 51 חברות דואליות פעילות, כאשר אחוז המסחר בת"א מסך המסחר בת"א ובחו"ל הינו 32%. "זהו אחוז בלתי מבוטל המחדד את היתרונות שיש למסחר המקומי במקביל למסחר בחו"ל", אמר בן זאב.

לסיום נציין, כי בנוגע לביצועי המדדים נראה כי ההטיה המבנית לנדל"ן (שירד ב-12.5% מתחילת השנה) ולפיננסים הכבידה על היציאה מהשפל במרץ, בעיקר על מדד ת"א-35, שרשם תשואה שלילית של 15.4% מתחילת השנה.

מנגד, מניות השורה השנייה הפגינו חוזקה, ומדד ת"א-90 רשם התאוששות מרשימה של 10.7%, מדד ת"א SME-60 רשם תשואה של 7.6% מתחילת השנה, ומדד טק-עילית הוביל את התשואות עם עלייה של 35% ות"א-טכנולוגיה עם תשואה של 31%, לעומת עלייה של 42% במדד נאסד"ק. 

צרו איתנו קשר *5988