ראשי המגזר העסקי נגד יום שבתון נוסף בעקבות הבחירות

ארגוני מחאת העצמאים, התעשייה והמגזר העסקי לא תמיד מסכימים ביניהם אבל על דבר אחד הם מסכימים כרגע: אם יוצאים למערכת בחירות נוספת חייבים לבטל את יום השבתון או שהמדינה תממן אותו • רו"ח איריס שטרק: לא ייתכן שיום שבתון של בחירות רביעיות בתוך שנתיים יוטל על כתפי המעסיקים והעצמאים"

הפגנה של עצמאים נגד מדיניות הממשלה
הפגנה של עצמאים נגד מדיניות הממשלה

לא ללכת לבחירות כלל או לבטל את יום השבתון בבחירות - כך דורשים ראשי ארגוני מחאות העצמאים וארגוני התעשייה והמגזר העסקי שקוראים לממשלה "להתעשת" ולא להטיל על המשק עול והפסדים נוספים של מיליארדי שקלים כתוצאה מבחירות נוספות ויום השבתון הנלווה אליהן.

במידה ולא יבוטל יום השבתון במלואו, דורשים ראשי הארגונים, המייצגים את העסקים והתעשייה, כי המדינה תישא בעלויות יום החופש עבור העובדים במלואו, או תקבע כי יינתנו שעתיים חופש בלבד ביום הבחירות לצורך מימוש זכות ההצבעה.

ארגוני מחאת העצמאים, התעשייה והמגזר העסקי לא תמיד מסכימים ביניהם ונתגלעו ביניהם לא מעט חילוקי דעות במהלך תקופת משבר הקורונה, אך על דבר אחד כולם מסכימים: אסור להטיל על המשק יום שבתון נוסף.

לדברי אביר קארה, מייסד תנועת "אני שולמן", "שוב ושוב, בעלי העסקים, העצמאים - הקטר שמייצר מקומות עבודה ביוזמה ובעבודה קשה ותוך נטילת סיכון - הופך לפרה חולבת של כספים בגלל אטימות הממשלה ועיוורון הפוליטיקאים. בפעם הרביעית בפחות משנתיים, ישלמו בעלי העסקים מכיסם על עוד יום שבתון לעוד בחירות מיותרות".

קארה מוסיף, כי "העניין העצוב הוא שיום השבתון הוא רק ביטוי קטן ויחיד לגישה כולה של הממשלה למגזר העצמאים החבוט. למשל, את הרפורמה ברישוי עסקים שאמורה הייתה הממשלה להשלים החודש - היא לא השלימה.
"בעוד בעלי עסקים שלא עומדים בדד-ליין של הממשלה נקנסים, הממשלה עושה לעצמה הנחות כשהיא לא עומדת בדד-ליין עליו הצהירה להשלמת הרפורמה.
"גם הרפורמות שהובטחו בעקבות פעילות 'אני שולמן' - רפורמות בהקלה על ייבוא, בהורדת חסמים רגולטוריים, בריסוק הביורוקרטיה - נשכחו כלא היו לטובת עוד בחירות ועוד משחקי כיסאות בין פוליטיקאים שהדבר האחרון שמעניין אותם הוא צמיחה ותעסוקה. הם עוסקים ב'כיסאולוגיה'. אנו מציעים לפוליטיקאים להתעשת סוף סוף ולעסוק גם הם בדברים החשובים למגזר היצרני".

בחירות נוספות: "לא על חשבוננו"

לדברי עו"ד רועי כהן, נשיא להב, בחירות נוספות ויום שבתון הם גזירה שמגזר העצמאים במשק לא יכול לעמוד בה. לדבריו, "אין דוגמה יותר ממשית מהניתוק של הכנסת והממשלה מהמגזר העסקי. לא ייתכן שתוך שנתיים, המעסיקים והעצמאים יספגו חמש מערכות בחירות - כולל זו של הרשויות המקומיות - בגלל טירוף המערכות שהפוליטיקאים מובילים אותנו אליו.
"פעם אחר פעם אנחנו אלה שנושאים על גבינו את נטל הבחירות, משלמים את מחיר יום השבתון וסופגים את ההפסדים בריבית דריבית. הגיע הזמן שאנחנו הפעם הזאת נדרוש מהם לשלם את החשבון ולומר בקול ברור 'בחירות רביעיות לא על חשבוננו תמצאו כיס אחר'".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, מוסיף כי "בשלוש השנים האחרונות התקיימו חמש מערכות בחירות - ארציות ומוניציפליות - ובכל הימים הללו המעסיקים נשאו בנטל של מימון יום השבתון, כאשר העלות של כל יום כזה היא 1.5 מיליארד שקל למשק. אנו דורשים מהממשלה להפסיק את הסאגה הזו ולהסיר מעל גבם של המעסיקים את ההשלכות הכלכליות של ריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות".

לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון, "לא ייתכן שיום שבתון של בחירות רביעיות בתוך שנתיים, וכן יום השבתון שהיה בתקופה זו בבחירות לרשויות המקומיות, כל אלה יוטלו על כתפי המעסיקים והעצמאים, המשלמים לעובדים יום חופש. אני בטוחה שלא לכך התכוון המחוקק אשר אישר יום שבתון בבחירות אחת לארבע שנים.
"על אחת כמה, כשאנו נמצאים עדין בתקופת משבר הקורונה ונלחמים על קיימות ושרידות של עסקים רבים. יש לבטל הפעם את השבתון, ולמצוא פתרונות אחרים או לחילופין, שהמדינה תישא בעלויות אלה או תשתתף ברובן. אופציה נוספת היא שיוכרו ע"י המעסיקים כשעתיים להצבעה, כנגד אישור מהקלפי שאכן העובד מימש זכותו להצביע".

מבדיקה שערך אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים עולה כי ארבע מערכות הבחירות שהתקיימו עד כה בשנתיים האחרונות והמערכת החמישית שככל הנראה יוכרז עליה היום (ג') בלילה יעלו למשק סכום מצטבר של כ-10 מיליארד שקל - כשני מיליארד שקל לכל מערכת בחירות.

בשבועות האחרונים פועלת ההתאחדות התעשיינים מול הח"כים במטרה להקטין כמה שניתן ואף לבטל את המחיר הקשה שמשלמים המעסיקים על יום השבתון הצפוי. בין היתר שיגרה ההתאחדות מכתב לשר הפנים אריה דרעי בבקשה לביטול יום השבתון למועסקים שאינם בעלי זכות הצבעה בבחירות לכנסת.

ההתאחדות מבקשת מהשר לתקן את חוק הבחירות לכנסת, כך שיום החופשה (שבתון) על חשבונם של המעסיקים ביום ההצבעה יבוטל, לכל הפחות בנוגע למועסקים אשר אינם בעלי זכות הצבעה.

"מדובר בעיקר באוכלוסיית העובדים הזרים שכיום למרות שאין להם זכות בחירה, הם מקבלים שכר כפול או יום שבתון ביום בחירות שהם כלל אינם משתתפים בו", אומר ד"ר תומר נשיא התאחדות התעשיינים ומוסיף כי "במערכת הפוליטית בישראל, עם ריבוי מערכות בחירות, ובהינתן שאנו תחת המשבר הכלכלי החמור שידענו, אין למעסיקים יכולת לשאת עוד בעלויות העצומות הכרוכות בתשלום שכר עבור יום חופשה ביום בחירות".

יום שבתון: חוסר צדק וחוסר הגינות

דותן סופר, יו"ר קבינט התקווה, וממנהיגי מאבק העצמאים מצטרף לקריאות לביטול יום השבתון. "אני רואה ביום שבתון נוסף על חשבון בעלי העסקים המשך ישיר לחוסר הצדק וחוסר ההיגיון של ממשלות ישראל. אזרח לא צריך יותר משעתיים כדי להצביע ולחזור לעבודה וכל שכן אזרח שלא מצביע ומנצל את יום החופש על חשבון המעביד.

"בתור התחלה הייתי מצפה שאזרח שלא הצביע בבחירות לא ייחשב לו יום חופש כלל וכלל ובהמשך הייתי מצפה שהמדינה תישא בעלות הישירה של השבתון ולא בעלי העסקים".

לדברי סופר, "הנושא הזה עולה לדיון כי עד היום, מקום המדינה לא השכלנו לדאוג לעצמנו (העצמאים, א' ל"ו). אני מאמין שבבחירות הבאות זה ישתנה".

יועצת המס רויטל סיטון בן ארי, ממייסדי עמותת העצמאים "אנחנו", מוסיפה כי "הנחות הבסיס בחקיקת יום הבחירות ביום שבתון היו, כי יום הבחירות יתקיים פעם ב-4 שנים והיה רצון כי יום השבתון ישנה משמעותית את אחוז ההצבעה ויעודד אנשים להצביע. הכי קל היה להחליט החלטה פופוליסטית ולהשית את תשלום יום הבחירות על בעל העסק. כולנו יודעים שמגזר השכירים גדול יותר ומהווה כח אלקטורלי נכבד. כל עוד תדירות הבחירות הייתה אחת לארבע שנים, בעל העסק היה מוכן לתרום את חלקו למדינה ולשאת בנטל התרומה המינימלית כאמור לטובת חגיגת הדמוקרטיה הישראלית, אולם אחרי 5 מערכות בחירות תוך שנתיים אין חגיגה ואין דמוקרטיה, יש אטימות רבה כלפי מגזר העצמאים".

עוד מוסיפה סיטון בן ארי, כי "מעסיקים צריכים לשאת בעשרות אלפי שקלים עבור יום השבתון, סכום שאנו בעלי העסקים איננו מוכנים לשאת עוד. הייתי מצפה שתצא חקיקה, במיוחד עקב המצב הקשה בו העסקים נמצאים, שתביא בחשבון את תדירות הבחירות כתנאי לתשלום יום השבתון וכל יום בחירות מעבר לתקופה הנקובה לא ייפול על המעסיקים שגם ככה קורסים. הייתי מצפה גם שהמדינה תקבע חובת הצבעה כל 4 שנים כדי לקבל את תשלום יום הבחירות. אולם בימים כאלה לא יתכן שעוד פעם יום הבחירות ייפול על גב המעסיקים. לא יתכן ששוב פעם לא תהיה התחשבות במגזר העצמאים. עסקים מדממים וכל שקל משמעותי עבורם. מה שהכי כואב זה שאחוז ההצבעה לא גדל בעקבות ימי השבתון, ואין חובת הצבעה בכלל. גם אני כבעלת עסק הייתי רוצה להיות ביום חופש ושישלמו לי על זה. אנחנו מתנגדים בכל תוקף ודורשים מהממשלה לתקן את העוול ולבטל את יום השבתון או את התשלום בגינו".