אתגר מיליארד השקלים של אגף התקשוב: כיצד לגייס את טכנולוגיית הדור ה-5 לצבא

מערכת התקשורת העתידית פותחת אינספור אפשרויות בפני הצבא, במחיר כבד של מיליארד שקל בעשור הקרוב • תהליך ההטמעה שלה מעורר שאלות מורכבות של ביטחון, טכנולוגיה וכמובן - תקציב • האם הצבא יסכים לשחרר האחיזה ולרכוש שירותים מהחברות הסלולריות?

עמדה של חיל התקשוב / צילום: דובר צה"ל, אגף התקשוב
עמדה של חיל התקשוב / צילום: דובר צה"ל, אגף התקשוב

בימים אלה יושבת צמרת אגף התקשוב בצה"ל, ומנסה לגבש החלטה בנושא הרשת הסלולרית הבאה של הצבא וכיצד היא תיראה. משרד הביטחון צפוי להוציא בקרוב בקשה לקבלת מידע ולאחר מכן ייגש למכרז עצמו. ההתפתחויות הטכנולוגיות שמביא הדור ה-5 מייצר הזדמנויות שעשויות להקפיץ את הצבא מדרגה בתפיסה הטכנולוגית. עלות הפרויקט המוערכת בצה"ל עומדת על מעל למיליארד שקל לתקופה של 10 שנים

צה"ל נמצא בצומת קבלת החלטות בכל הנוגע למימוש הדור ה-5. בהמשך לכתבה שפרסמנו בנושא ("הדור החמישי בצה"ל, הניסיון של מוטורולה סולושנס להשפיע על ההליך והאלוף במיל' שמסייע לה", 30.11.2020) ולאחר שסורבנו על ידי דובר צה"ל לראיין גורמים רלוונטיים בנושא, בחרנו לנתח ולהביא בפני הציבור את הדילמות שעומדות בפני צוותי החשיבה בצה"ל ובמשרד הביטחון.

במסגרת השינויים הארגוניים שצה"ל ביצע בתוכנית "תנופה" של הרמטכ"ל אביב כוכבי, התקבלה החלטה על הקמת מינהלת הטרנספורמציה הדיגיטאלית, שמטרתה היא הובלת השתנות דיגיטלית צה"לית. היא גם זו שמובילה את עבודת המטה בנושא הדור ה-5. בראשה עומד תא"ל זיו אבטליון.

באתר צה"ל נכתב שמטרת המינהלת היא בין היתר "האינטרנט המבצעי, שמחבר את כלל הכוחות והפלטפורמות בשדה הקרב זה לזה ולענן המידע הצה"לי, שמאפשר עיבוד ומיצוי מידע. כל אלו יאפשרו תהליכים מבצעיים, מהירים ואיכותיים להעצמת הקטלניות של צה"ל". כחלק מכך אמורה המינהלת לגבש את תפיסת ניהול הכוחות בתנועה, החל במערכים המתמרנים וכלה במתן מענה בגבולות המדינה.

מול השיקולים המבצעיים עומדים שיקולים טכנולוגיים ועסקיים. לדברי גורמים המעורים בנושא, סביר להניח כי בקרוב ייצא משרד הביטחון בבקשה לקבלת מידע (RFI), על מנת לבחון את השוק, לחזק או להפריך תובנות עסקיות ומקצועיות. התייחסות המשיבים עשויה להוות בסיס להחלטה, למשל, להשתמש בספק יחיד.

אז מהן החלופות העומדות בפני אגף התקשוב וצה"ל במסגרת הבחירה המתקרבת על הרשת הסלולרית העתידית.

חלופה 1:

להמשיך עם מוטורולה

החלופה הראשונה היא להמשיך ולעבוד עם מוטורולה סולושנס, שהיא ספקית הפתרון הנוכחי בדור הרביעי, כספק יחיד. זו החלופה הפשוטה והמהירה ביותר. משמעותה היא שלא צריך לצאת למכרז, שייקח לפחות שנה לכתוב אותו.

עם זאת ,ישנם קולות האומרים בדיונים באגף התקשוב כי בלימת התחרות במצב של ספק יחיד לא תאפשר מיצוי כוחות השוק ותתבטא בעלות הפרויקט ואף באיכותו. חלק מהגורמים המעורים בנושא, תוהים אם מוטורולה היא היצרן האיכותי ביותר בתחום הסלולר, לעומת אריקסון, נוקיה, סמסונג ועוד. סלולר זה מקצוע, ואפילו מוטורולה סולושנס שעשתה את פרויקט הדור הרביעי של צה"ל התבססה על טכנולוגיה של אריקסון. ישנם גורמים באגף התקשוב שסבורים שההליכה עם מוטורולה הייתה שגיאה גם באיכות וגם במחיר היקר שהצבא שילם.

בהקשר של יחידות הקצה, סביר להניח כי צה"ל יפעל ככל שניתן להתבסס על יחידות קצה מסחריות.

חלופה 2:

לעבוד עם התעשיות הביטחוניות

האופציה השניה שנשקלת על ידי אגף התקשוב היא הוצאת מכרז אינטגרציה בהובלת החברות הביטחוניות. יש מי שקורא לזה "ניצחון הלוביסטים". גורם בכיר במערכת הביטחון תיאר את המציאות כך: "הצבא עובד אצלם. מי ששולט בצבא זה התעשיות הביטחוניות. הם מעסיקים המון לוביסטים, סוללה של אלופים שגם עושים מילואים וגם מוכרים לצבא. בסוף התעשיות הללו חיות בתוך הצבא והן מבינות את הלקוח, יודעות את השפה שלו, יודעות להגיד מה הוא צריך בכלל. הרבה פעמים אתה מגלה שהתעשייה אומרת לך מה צריך. הזיכרון הארגוני נשאר בתעשייה הביטחונית כי בצה"ל האנשים והמפקדים מתחלפים. עצם זה שאתה מתקשר איתם אתה מדבר על מחירים גבוהים פי שלושה או ארבעה. מנגד, הן לא מבינות סלולר ולא מבינות בעולם התשתיתי".

לדברי מומחים, התעשיות הביטחוניות יידרשו לקבלת תמיכה וסיוע הדוק מצד מפעילות הסלולר בישראל שכבר נמצאות בתהליך מואץ של הטמעת רשתות דור 5.

לצד הביקורת, יש לזכור שהחברות הביטחוניות הן מועמדות ראויות. הן מכירות את הצבא ואת צרכיו ויכולותיו. החיסרון במקרה זה הוא תהליך הלמידה הארוך שיידרש, שנובע מחוסר ניסיון של החברות הביטחוניות בתחום הסלולר בכלל, ובתחום הדור ה-5 בפרט.

חלופה 3:

פירוק הפרויקט למספר גורמים 

האופציה השלישית שנבחנת היא פירוק לגורמים, כלומר פירוק המרכיבים למספר מכרזים ייעודיים לכל מרכיב ומרכיב. על פניה זאת נראית אופציה גרועה שמשמעותה פירוק הפרויקט ליחידות קצה, אתרים, אינטגרציה. גורמים שמכירים את הנושא אמרו שזה אסון, והזדעזעו מכך שבצה"ל מדברים על כך.

הנחת העבודה של מי שהעלה את רעיון הפירוק היא כי חלופה זו תיתן את המענה הזול ביותר בטווח הקצר, שבטווח הארוך הוא גם היקר ביותר. צה"ל של השנים האחרונות הוא צבא של מיקור חוץ, התייעלות וקיצוץ תקנים, מודל הקבע החדש וחוסר הרצון של מהנדסים בכירים לעבוד תחתיו הביא את הצבא לאמץ מודל זה. לפי בעלי ניסיון, צה"ל יידרש במקרה כזה להקים מינהלת פרויקט, עם הקצאת תקציבים, תקנים, משרדים ועוד.

בשלב זה נראה סביר שהצבא יעדיף לשלם יותר, מאשר להיכנס להרפתקה כזו.

חלופה 4:

שילוב בין רשתות אזרחיות וצבאיות 

האופציה הרביעית היא שילוב של הוצאת מכרז סלולרי אזרחי, תוך בידוד החלקים הצבאיים בפרויקט. בפני צה"ל עומדת האפשרות להפנות את המרכיבים האזרחיים לגורמים אזרחיים (ליבות, אתרים, אינטגרציה) ולהשאיר את המרכיבים הצבאיים (יחידות קצה ומרכיבי הגנה רשתית) בידי התעשיות הביטחוניות. האופציה הזאת תחייב מעורבות גבוהה של המפעילות הסלולריות הגדולות.

הבעיה בחלופה זו היא שהיא מאלצת את צה"ל להיות הגורם המתווך בין התעשיות הביטחוניות לחברות האזרחיות. היתרון הוא שצה"ל יוכל לשהתמש במפעילות האזרחיות לתפעול המערכת ולא להידרש להקצאת משאבי כוח אדם צבאיים.

מסקנה:

העדיפות של החברות הסלולריות

בבואו לבחון מבין האופציות השונות יידרש צה"ל להחליט גם בסוגיות משנה, שהן חשובות ויביאו לידי ביטוי את היכולת של הארגון לחשוב במונחים חדשניים.

אחת הסוגיות היא בשאלה האם הרשת הסלולרית העתידית של הצבא צריכה להחזיק ליבת רשת בצה"ל או ליבה אזרחית. חוץ ממספר מצומצם של אתרים, צה"ל עושה כיום שימוש באתרי הסלולר של החברות הסלולריות. צה"ל צריך להחליט אם להוציא למיקור חוץ מרכיב נוסף, המתבסס על יכולות חדשות של הדור 5. 

דרגי הביניים באגף התקשוב מעדיפים פתרון של ליבה חיצונית. באופן טבעי המנהלים הבכירים יותר שמרנים וחוששים משינוי הפרדיגמה לפיה לא תהיה להם ליבה עצמאית.  בנושא הזה יש מי שמזכיר את החששות צה"ל, כשהעביר לפרטנר את תפעול הרשת הסלולרית באתרים שלה. וראו איזה פלא, זה עבד! 

בנוסף, עולה השאלה ממתי היכולות של אגף התקשוב מתמקדות בתחום ניהול הסלולר? אריקסון ביחד עם מוטורולה ניהלו את זה.

החלופה המתבקשת היא מיקור חוץ של כל הרשת. זה יאפשר לצה"ל יישום של היכולות החדשות של הדור ה-5. צה"ל יוכל לקנות SLICE (פרוסה עצמאית) בליבת רשת אזרחית מסחרית שתשמש אותו בלבד, מבלי שיידרש לקנות, לתחזק ולתפעל ליבת רשת עצמאית.

בשיטה הזו צה"ל יוכל לנצל את כוחו ולשלם מחירי שוק נמוכים מחד, ומאידך לקבל את מלוא השירותים מספקיות הסלולר. צריך לזכור שזה בסוף הכסף שלנו.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה, כי פיתוח יחידת הקצה בדור הרביעי היה חלק מפרויקט מערכתי, שבמסגרתו הוקמו תשתיות תקשורת ויישומים. באשר ליחידות הקצה, צה " ל מבצע התאמות הקשורות לעולם ההגנה ואינו מסתמך באופן בלעדי על פתרונות מסחריים קיימים. בהסתכלות קדימה, צוותי החשיבה בצה״ל ובמשרד הביטחון עודם מגבשים אסטרטגיה בנושא. טרם גובשה החלטה.

ממוטורולה נמסר כי מוטורולה סולושנס היא מובילה עולמית בפתרונות תקשורת עבור לקוחות ביטחון ציבור. לקוחות אלו, כמו צה"ל, דורשים פתרונות מורכבים ואמינים שנועדו לענות על צרכים מבצעיים ייחודיים. מוטורולה סולושנס מחויבת לתמוך בצה"ל, עמדה במשימה ומסרה את הפרויקט על פי תנאי ההסכם. לא נתייחס לשמועות וספקולציות שאין להן ביסוס עובדתי בשטח.