"למקבלי ההחלטות במדינה יש הרבה מה ללמוד מהמנהלים היום במגזר העסקי"

מירה אלטמן, מנכ"לית בנייני האומה, אמרה בכנס "ניהול אחראי במציאות משתנה" של גלובס כי "אם אני כמנהלת הייתי מקבלת החלטות ולמחרת משנה אותן ושוב מזגזגת, לא אני ולא הארגון היינו שורדים" • היא צופה כי ביום שלאחר הקורונה "עולם הכנסים והתערוכות יחזור מהר למפגשים"

"למקבלי ההחלטות במדינה יש הרבה מה ללמוד מהמנהלים היום במגזר העסקי. את לא יכולה לנהל שום חברה, וכנראה גם לא מדינה, ללא תקציב", כך אמרה מירה אלטמן,  מנכ"לית מרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה בירושלים, בכנס "ניהול אחראי במציאות משתנה" של גלובס. לדבריה, "ההתנהלות צריכה להיות מושכלת וממוקדת. אם אני כמנהלת הייתי מקבלת החלטות ולמחרת משנה אותן ושוב מזגזגת, לא אני ולא הארגון היינו שורדים".

משבר הקורונה היכה בענף הכנסים דווקא בשעה שהוא היה בפריחה. אלטמן, משמשת כמנכ"לית בנייני האומה זה 19 שנה. רגע לפני שהיא פורשת היא סיפרה על ההתמודדות עם המשבר: "המשבר תפס אותנו באחת השנים הטובות. נכנסנו למשבר בחוזקה פיננסית. בנייני האומה היא חברה פרטית לכל דבר ועניין, היא אינה מסובסדת או נתמכת. יש לנו 27 אולמות כך שאנחנו גם היכל תרבות. זו החברה הרביעית שאני מנהלת תחת משבר".

"לשמור על החברה ועל עובדיה"

אלטמן, שבין השאר כיהנה גם כמנכ"לית משרד התיירות, אמרה עוד כי "ב-2006 התחלתי לתכנן את הפיתוח והבנייה של בנייני האומה. ההסתכלות הייתה לטווחים רחוקים. היום התכנון נעשה בראייה של כאן ועכשיו, באסטרטגיה משברית שמטרתה לשמור על החברה ועל עובדיה. 

"כשהמשבר התחיל חשבנו לאן אנחנו הולכים. הכנסים, הבינלאומיים ולאחר מכן גם הכנסים המקומיים, התערוכות - הכול התבטל ונעלם אנחנו מתחם של 35 אלף מ"ר ו-27 אולמות, זה בגודל של קניון ויותר מכך. בנינו מתווה לקיום מופעים, כנסים ותערוכות, על פי התו הסגול אבל לצערי כמו שהמתווה הזה אושר על ידי משרד הבריאות בתמיכה של משרדי הכלכלה והאוצר - הוא נמצא על השולחן ולא מיושם.

"מרכז קונגרסים בינלאומי בכל עיר בעולם ובוודאי בירושלים הוא מנוף צמיחה כלכלי אדיר. בכנס של 1,000 איש שמגיעים לשלושה לילות לירושלים, הם ישנים בבתי המלון, הם מטיילים, מבקרים במקומות, נוסעים בתחבורה ציבורית ואוכלים במסעדות - בכנס כזה יישאר סכום של 100 מיליון שקל בעיר. לא סתם רשויות מקומיות משקיעות הון תועפות במרכזי קונגרסים ברומא, בברלין, בלונדון ועוד".

"אנשים צמאים למפגשים פיזיים"

כמו פעילויות רבות שעברו לאונליין גם עולם הכנסים התברג במסך "מזה שנים שיש פלטפורמות כנסים וירטואליים והיום יש זום אבל אנחנו לא מדברים על זה אלא על פלטפורמה שמאפשרת לכל ארגון, מפיק ונותן חסות לקיים כנס בבנייני האומה. מתחילים מהתוכן עוברים לחסות שהיא קריטית לקיומו של כנס, למרצים והתכנים וגם למינגלינג. אפשר להשתתף לא רק כצופה, אלא לשאול שאלות ולהשתתף בקבוצות דיון. סיימנו את הקונגרס הציוני שכלל בחירות וירטואליות, זו הייתה אחת ההצלחות הגדולות.

"כשיסתיים המשבר הזה, נראה עד כמה אנשים צמאים למפגשים פיזיים, עולם הכנסים והתערוכות יחזור מהר למפגשים גם אם הם יהיו וירטואליים או היברידיים. אין ספק שהטכנולוגיה שנכנסת יותר ויותר לעולם הזה מאפשרת לנו להיות טובים יותר. עולם הכנסים יהיה ממוקד יותר ומזוקק יותר".

את הייעוד של בנייני האומה שנבנו בשנות ה-50 רואה אלטמן כ"מקום כינוס והתכנסות לכל העם היהודי והקונגרס הציוני. החזון שהתחיל בהרצל ועבר לבן גוריון הופך להיות עוגן יותר משמעותי בעיר ירושלים בפרט, ובמדינת ישראל בכלל". 

גילוי מלא: האירוע נערך בחסות ובשיתוף תנובה, פרטנר, קליל, בנייני האומה וטחינה אל ארז.