גם הבחירות לא עוצרות את השקל: הדולר מתחת ל-3.22 שקלים

מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות: "המשך ייסוף השקל בימים האחרונים וירידת התשואות בשוק האג"ח מעידים כי השווקים בארץ אינם מתרגשים מהבחירות הנוספות"

דולר יורו / איור: עומר הופמן
דולר יורו / איור: עומר הופמן

שער השקל ממשיך להתחזק ולשבור שיאים מול הדולר האמריקאי. יום לאחר פיזור הכנסת וההכרעה על הליכה לבחירות רביעית בתוך שנתיים, רשם הדולר היחלשות נוספת של 0.25% מול השקל וירד לשער של 3.23 שקלים, והבוקר נסחר הדולר ברמה של 3.212 שקלים, ירידה של כ-0.3% לעומת השער היציג שנקבע אתמול. בכך חזר הדולר לשער החליפין הנמוך ביותר שנרשם בעשורים האחרונים: 3.23 שקלים לדולר ב-9 ביולי 2008. חלק מהתחזקות השקל מוסבר בהיחלשות של הדולר, אולם גם מול סל המטבעות האפקטיבי המשיך השקל להתחזק בימים האחרונים.

אנליסטים בשוק אמרו לגלובס כי המשך התחזקות השקל למרות הטלטלות במישור הפוליטי מוכיח כי השווקים אינם מייחסים כיום משקל לחוסר היציבות של המערכת הפוליטית בישראל ולעיכובים בהעברת התקציב. "המשך ייסוף השקל בימים האחרונים וירידת התשואות בשוק האג"ח מעידים כי השווקים בארץ אינם מתרגשים מהבחירות הנוספות", כתב מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות בהודעה למשקיעים.

גם בנק ישראל אינו צפוי לשנות ממדיניותו לאור המשך ההתחזקות של השקל. מתחילת השנה ועד נובמבר הבנק רכש אמנם סכום של כ-17 מיליארד דולר, הסכום השנתי הגבוה ביותר מאז 2009, אולם התחזקות השקל לא נבלמה. בבנק ישראל הסבירו בימים האחרונים כי האסטרטגיה שלהם נועדה "לקנות זמן" לתעשייה וליצואנים אחרים כדי שיספיקו להתאים את עצמם לסביבת שער החליפין החדשה. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר בכנס אלי הורביץ לחברה וכלכלה בשבוע שעבר כי "השקל מתחזק ממגוון סיבות, כולל טובות, ואנחנו פועלים כדי למתן את הקצב ולוודא שאינו מתחזק מעבר לחלון הדינמי שקבענו".

 
  

באופן כללי העריך היום שפריר כי לא צפויה הורדת דירוג אשראי לישראל בעקבות נפילת הממשלה וההחלטה על הקדמת הבחירות, זאת אף שלדבריו "התגברות אי הוודאות הפוליטית ובחירות נוספות לבטח אינן בשורה חיובית לכלכלה המקומית ולעתיד דירוג האשראי". שפריר ציין כי "בנוסף בחירות חדשות יעכבו העברת רפורמות חשובות בכלכלה המקומית. יחד עם זאת, אישור בכנסת של הוראות שעה שאושרו בממשלה ביום שלישי בעניין המעבר מתקציב 2020 לתקציב 2021 יאפשר הפעלת תקינה (פחות או יותר) של משרדי הממשלה במחצית הראשונה של השנה, כולל התקציבים שהוקצו לטיפול במשבר הקורונה. הכלכלה המקומית תושפע בשנה הקרובה בעיקר מקצב התפשטות הנגיף מחד גיסא (ישפיע בעיקר על הפעילות ברבעון הראשון), ומאפקטיביות ומהירות החיסון לנגיף הקורונה, מאידך גיסא".