פתיחת משפט בתיק בזק: תחילת פברואר אצל השופט חאלד כבוב

אמש (ד') הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום נגד שאול אלוביץ' ונאשמים נוספים בתיק "בזק ניירות ערך". כעת נקבע מועד הקראת כתב האישום ל-3 בפברואר 2021. השופט שידון בתיק הוא חאלד כבוב מבית המשפט הכלכלי בתל אביב. עבור כבוב תהיה זו סוג של סגירת מעגל לאחר שדחה בספטמבר 2014 תביעה נגזרת שהוגשה בשם חברת בזק נגד שאול אלוביץ על רקע התנהלותו בחברה. סביר להניח כי סנגורו של אלוביץ, ז'ק חן, יגיש בקשה לעכב את ההליך הפלילי בתיק בזק עד לאחר סיום הליך ההוכחות בתיק 4000.

מעניינת העובדה שהשופט כבוב החליט לקחת על עצמו תיק כלכלי זה, לאור ויתורו על נשיאות בית המשפט המחוזי בתל אביב מתוך תקווה וציפייה להתמנות לבית המשפט העליון. בעבר היה כבוב מועמד לבית המשפט העליון, אולם מועמדותו לא צלחה. בחודשים הקרובים יפרשו השופטים חנן מלצר ומני מזוז, אולם הסבירות שכבוב ייבחר במקומם איננה גבוהה. כבוב מועמד מוביל להחליף את השופט ג'ורג' קרא במשבצת "השופט הערבי", לאחר שקרא יפרוש מתפקידו בעוד כשנה וחצי.

השופט כבוב נחשב שופט מחמיר מאוד הן בהרשעות והן בנוגע לעונש. כבוב מומחה בדיני תאגידים וידוע בהקפדתו על נאותות עסקאות וממשל תאגידי תקין. עניינים אלה נמצאים בלב תיק בזק.

כאמור, פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה אתמול למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בחברת בזק ויו"ר הדירקטוריון של החברה, וכן נגד נושאי משרה בכירים בקבוצה ובחברת יס לשעבר, אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, רון איילון, ומיקי ניימן. כן הואשמו מספר חברות מקבוצת יורוקום שהיתה בשליטת אלוביץ'. יצוין כי גלובס חשף בעבר כי יוגש כתב אישום בתיק. זאת, בין היתר על רקע החלטתו של שאול אלוביץ' לא לנצל את זכותו להליך שימוע בתיק הזה .

קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות

כתב האישום מייחס לנאשמים עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; ומתייחס לשתי פרשות: מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת יס על ידי בזק, ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקאות של החברה שלבעל השליטה אלוביץ' היה עניין אישי בהן.

כמו כן התקשרה פרקליטות מיסוי וכלכלה בהסדר הפסקת הליכים מותנית בתנאים לפי חוק ניירות ערך עם סטלה הנדלר, שהיתה מנכ"לית בזק. במסגרת ההסדר הודתה הנדלר בעובדות שלפיהן הייתה מעורבת בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק, תשלם קנס בסך 400 אלף שקל, ותהיה מנועה לכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של תשעה חודשים. זאת, בנוסף על תקופה של למעלה משנתיים בה לא כיהנה כנושאת משרה מאז פרוץ החקירה בפרשת 4000.

להן תמצית כתב האישום בפרשת בזק. כתב האישום מייחס כאמור לנאשמים עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, ומתייחס לשתי פרשות:

מרמה בקשר לקבלת תמורות בעסקת רכישת מניות יס על ידי בזק

בחודש יוני 2015 אושרה עסקה שבה רכשה בזק את כל מניות חברת יס מידי קבוצת יורוקום. כיוון שאלוביץ' היה בעל השליטה בבזק וביורוקום, נוהלה העסקה מצד בזק כעסקה שלבעל השליטה יש עניין אישי בה. על פי תנאי העסקה שילמה בזק ליורוקום תמורה במזומן בסך של 680 מיליון שקל, וכן נקבע כי ככל שיתמלאו תנאים מסוימים, תשלם בזק ליורוקום סכומים נוספים. בין היתר, קבע ההסכם כי סכום נוסף של עד 170 מיליון שקל ישולם ככל שתזרים המזומנים החופשי של יס בין השנים 2017-2015 יגיע לרף מסוים. כן קבע ההסכם כי יורוקום תהיה זכאית לקבל מקדמות על חשבון התמורה המותנית ככל שתזרים המזומנים החופשי של יס יגיע למדרגות מסוימות בכל אחת משנות העסקה. על פי ההסכם, סכומים שנבעו משינוי במדיניות הפיננסית של יס במהלך שנות העסקה, אמורים היו להיות מנוטרלים מתחשיב התזרים החופשי של יס בשנות העסקה.

על פי כתב האישום, פעל אלוביץ' יחד עם רון איילון, שהיה מנכ"ל יס, ומיקי ניימן, שהיה סמנכ"ל הכספים של החברה, להשיא באופן מלאכותי את תזרים המזומנים של יס במהלך השנים 2017-2015. זאת על מנת שהתזרים החופשי יגיע לרף המרבי שנקבע בהסכם העסקה. בהתאם להנחיית אלוביץ', בידיעתו וכתוצאה מהלחץ שהפעיל, רקם איילון יחד עם ניימן, תוכנית מרמתית לדחייה שיטתית ורחבת היקף של תשלומים לספקים ששינתה את מדיניותה הפיננסית של יס ויצרה מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים של החברה.

כתוצאה ממימוש התוכנית המרמתית יצרו הנאשמים מצג כוזב, שלפיו יס עמדה ביעדי התזרים החופשי שנקבעו בהסכם, וכן הסתירו ממוסדות בזק שאישרו את תשלומי המקדמות ליורוקום, את דבר קיומה של התוכנית המרמתית. מצגים כוזבים אלו הובילו לכך שאלוביץ' קיבל לידיו, במרמה, סכום כולל של כ-115 מיליון שקל, במסגרת המקדמות לשנת 2015 ו-2016. מצגים כוזבים אלה אף הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים שפורסמו לציבור, שורה של פרטים מטעים.

שני אישומים בגין פגיעה בהתנהלות ועדות בלתי תלויות בבזק

מלבד עסקת בזק-יס שתוארה בפרשה הראשונה, בשנים 2017-2016 בחנה בזק את האפשרות להיקשר בעסקה חריגה נוספת עם בעל השליטה בה, שאול אלוביץ': התקשרות בין יס, שכבר הייתה באותה עת בבעלות מלאה של בזק, לבין חברת חלל. על רקע זה החליט דירקטוריון בזק בכל אחד משני המקרים, להקים ועדה מיוחדת, בלתי תלויה, שתורכב מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, ושתשמש מנגנון משלים להליכי האישור המנדטוריים בעסקאות בעלי שליטה.

מטרת הוועדות הבלתי תלויות הייתה לקיים בחינה עצמאית של העסקאות עם בעל השליטה, תוך בחינה של חלופות אפשריות להן, באופן שינטרל ניגודי עניינים של בעל השליטה, אלוביץ' ושל בעלי עניין אחרים בעסקה, לרבות בנו, אור אלוביץ'. עוד הופקדה הוועדה על הובלת המשא ומתן באופן שיבטיח הליך תחרותי שידמה עסקה רגילה בתנאי שוק הנסמכת על שיקולים עניינים וכלכליים בלבד. לכן, בעלי השליטה ובעלי העניין האחרים היו אמורים להיות ממודרים מהמשא ומתן על אודות העסקאות, ולא להיחשף למתרחש בדיוני הוועדה.

עו"ד לינור יוכלמן, שהייתה מזכירת חברת בזק והממונה על האכיפה הפנימית בחברה, שימשה גם כמזכירת הוועדות הבלתי תלויות. יוכלמן השתתפה ברוב ישיבות הוועדה והייתה חשופה למידע שהוצג בפני חבריה. בישיבת הדירקטוריון בה הוחלט על הקמת הוועדה הבלתי תלויה לעסקת בזק-יס, הציגה יוכלמן מצג לפיו אלוביץ' ושאר בעלי העניין האישי יהיו ממודרים מעבודת הוועדה הבלתי תלויה.

חרף מצגים אלה, ובניגוד לחובתה כמזכירת הוועדות, הדליפה יוכלמן לאלוביץ' וכן לאור אלוביץ' ולעמיקם שורר, פרטים חסויים על אודות פעילות הוועדות הבלתי תלויות, ובין היתר העבירה לנאשמים האחרים פרוטוקולים, מצגות סודיות, ניירות עמדה וחוות דעת, התכתבויות פנימיות של חברי הוועדה ומסמכים נוספים.

במידע שמסרה יוכלמן היה גלום יתרון תחרותי בעבור אלוביץ' והנאשמים הנוספים, והם עשו בו שימוש, חלקו ביניהם את המידע שהודלף להם והעבירו אותו ביניהם וכן לגורמים נוספים. על פי כתב האישום, ביחס לוועדה הבלתי תלויה לעסקת חלל, אלוביץ' ואור אלוביץ' אף דנו עם יוכלמן על דרכי פעולה אפשריות, ולעיתים הנחו אותה כיצד לפעול בניסיון להשפיע על החלטות הוועדה.

הנאשמים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדות הבלתי תלויות, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-יס ואת עסקת חלל על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא ומתן נוהל באופן תקין ומבלי שבעל השליטה וגורמים קשורים לו היו חשופים לדיונים חסויים של הוועדות ולחומרים חסויים שהוצגו בפניהן. זאת, כשבפועל אלוביץ' ומקורביו היו חשופים למידע מהותי מתוך פעילות הוועדות.

בנוסף, לנאשמים מיוחסות עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך נוכח העובדה שהסתרת מעורבותם של בעל השליטה ובעלי עניין נוספים בהתנהלות המו"מ הביאה לכך שבזק כללה פרטים מטעים בדיווחיה על אודות אופן פעולת הוועדה הבלתי תלויה בעסקת בזק-יס ובעסקת חלל.

כתב האישום הוגש על ידי עוה"ד אמיר טבנקין, ניצן וולקן וסתיו גינת ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. התיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.

כן יצוין כי בצד הגשת כתב האישום, התקשרה הפרקליטות בהסדר הפסקת הליכים מותנית בתנאים עם חברת חלל תקשורת, בגין החשדות המפורטים.

"שאול אלוביץ' ימשיך להיאבק על חפותו"

פרקליטו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, מסר: "קיבלנו את הודעת הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד שאול אלוביץ' בתיק ניירות הערך. הגשת כתב האישום בזמן שבו מתנהל במקביל המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים שגם בו הודיעה הפרקליטות שתתחיל דווקא בפרשת 4000 הנוגעת לאלוביץ' משקפת את היחס הקשה לו זוכה מר אלוביץ'. לא מזמן נחשפו גם מהלכי החקירה הבלתי אנושיים שנעשו לו במהלך החקירה, ביניהם שליחת בנו לשכנעו להפוך לעד מדינה. מר אלוביץ' ימשיך להיאבק על חפותו מתוך בטחון בצדקתו ובכך שהצדק יעשה על ידי בית המשפט".

פרקליטו של אור אלוביץ׳, עו"ד דרור מתתיהו, מסר בתגובה: "קיבלנו הבוקר הודעה רשמית מהפרקליטות, כי החליטה לסגור את תיק החקירה בפרשה המרכזית שבה נחקר אור אלוביץ׳, פרשת 4000, ולהימנע מהעמדתו לדין. ההחלטה להגיש כתב אישום בעניין המשני שגויה מיסודה, שכן לא נפל כל רבב בהתנהלותו של אור אלוביץ׳ ואין כל בסיס לאישום המופרך המיוחס לו. אנו סמוכים ובטוחים כי כך יכריע בית המשפט".

עו"ד איריס ניב סבאג ועו"ד דפנה שטינברג ממשרד שינמן-נגב-ניב המייצגות את רון אילון, מסרו בתגובה: "רון אילון פעל בתפקידו כמנכ"ל יס בתום לב, באופן ענייני, מקצועי ולגיטימי, מתוך מחשבה על טובת החברה בלבד. כתב האישום עוסק בעסקה שלרון אילון לא היה קשר אליה, אשר נערכה בין חברות שהוא לא היה נושא משרה בהן, וגם לפי הפרקליטות בכתב האישום לא צמחה לו כל טובת הנאה. לרון אילון עומדות טענות עובדתיות ומשפטיות כבדות משקל, שיובאו בפני בית המשפט ואנו מאמינות שהן יובילו לקביעה כי הוא לא עבר עבירה".

תגובת סטלה הנדלר: "אני שמחה לשים את הפרשה מאחורי ולהמשיך לאתגרים חדשים. אני מודה לעורכי הדין נתי שמחוני, צביקה אגמון, אסף קליין, הלה פלג ודנה חן שליוו אותי באופן המסור והמקצועי ביותר לאורך כל הדרך".

*** חזקת החפות: יצוין כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגד שאול אלוביץ' והנאשמים הנוספים הם מכחישים את המיוחס להם ועומדת להם חזקת החפות.