אבו-מאזן הפיק לקחים והביקורת על מרוקו הרבה יותר מתונה

התגובה הפלסטינית לנורמליזציה עם מרוקו שונה מההיסטריה לאחר הכרזת ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין. המפרציות זכו לקיטונות של גינויים ואמירות, כגון "בגידה" ו"תקיעת סכין בגב" מפי בכירים פלסטינים ושגריריהן ברמאללה זומנו לשיחות נזיפה. הפלסטינים שכחו את מיליארדי הדולרים שקיבלו ממדינות אלה סיוע מאז שהוקמה הרשות.

מנגד, לאחר ההכרזה על הנירמול עם מרוקו - שקט. אבו מאזן, כך נודע, הורה לכל בכירי הרשות להימנע מביקורת על מרוקו והמלך מוחמד השישי. בכיר ברשות הפלסטינית, שהיה מאלה שמתחו ביקורת על המתקפה כלפי המפרציות, אמר לגלובס כי אבו מאזן התחיל להפיק לקחים. לאחר ההסכמים עם בחריין והאמירויות נשמעו קריאות רבות לחשיבה מחדש ושינוי הפרדיגמות גם מפי בכירים ברשות.

אחד מהם, העיתונאי זיאד אבו זיאד, הנחשב לקול רציני ומשפיע, כתב במאמר כי ההנהגה צריכה להבין את השינוי בעולם הערבי, לפעול בהתאם או להתחלף. ראיון ביקורתי מאוד בחודש אוקטובר של בנדר בן סולטאן, לשעבר שגריר סעודיה בארה"ב, שפך על ראשם של מנהיגי רמאללה דלי מלא מי קרח, והם בתהליך התפכחות.

ביקורת פנימית על הרשות הפלסטינית

הבכיר הפלסטיני מסביר: "כשגם סעודיה מצטרפת למבקרים אותנו, מי יישאר לצידנו? אסד?". כשמרוקו הצטרפה, חיפשו הפלסטינים סיבות לא לתקוף. אחת מהן הייתה שיחה ישירה בין המלך מוחמד השישי לאבו-מאזן, שבה הבטיח כי הסוגיה הפלסטינית תהיה תמיד בראש סדר העדיפויות. סיבה שנייה היא שישראל ומרוקו יפתחו רק משרדי אינטרסים, הפחותים בדרגתם הדיפלומטית משגרירות או קונסוליה. עם זאת, בשיחות של הישראלים במרוקו נשמעה ההתחייבות להעלאת דרג הנציגות בחודשים הקרובים.

הסיבה החשובה מכל היא הבחירות בארצות הברית, שהורידו את שנוא נפשם של הפלסטינים דונלד טראמפ. אבו-מאזן קיבל יותר מאיתותים מאנשיו של ביידן, לפיהם הלך הרוח בוושינגטון ישתנה, גם אם לא יעשו צעדים מרחיקי לכת כמו החזרת השגרירות לתל אביב. יציאה נגד ההסכם עם מרוקו הייתה מחבלת בחידוש הקשר הפלסטיני עם וושינגטון.

 מלך מרוקו. הבטיח שהפלסטינים עדיין בראש סדר העדיפויות / צילום: Associated Press

המדיניות הזו עוררה ביקורת בתוך הפתח והנהגת ההרשות. הד"ר חנאן עשראווי אמרה כי בלתי מתקבל על הדעת שהפלסטינים הסובלים מכיבוש, לא יתנגדו למהלך של ההכרה האמריקאית בכיבוש חבל סהרה המערבית על ידי מרוקו. גם שגריר הרשות באלג'יריה אמין מקבול הביע תמיכה במחתרת פוליסריו, ונקרא לסדר.

אבו-מאזן מקדם בחודשיים האחרונים יוזמה לכינוס ועידה בינלאומית לחידוש הנסיונות לקדם פיתרון מדיני לסכסוך. עם זאת, העולם בכלל, ומדינות ערב בפרט, לא ממש מתעניינים בסיפור הפלסטיני. ירדן ומצרים הביעו תמיכה עקרונית במהלך כזה, גם באירופה מאזינים, אבל כולם ממתינים לנשיא החדש בוושינגטון. תוסיפו לכך בחירות בישראל והמהלכים המדיניים הללו מוקפאים לפחות עד אחרי האביב.

ארגון BDS נגד איחוד האמירויות

שינוי הכיוון ברמאללה מיתן גם את הביקורת ברשות כלפי האמירויות ובחריין. אבל, בעניין אחד הם בכל זאת הגיבו - התפתחות קשרי המסחר בין חברות וגופים מההתנחלויות עם חברות מאיחוד האמירויות. לפני שבועיים חתמו כמה חברות מהשומרון על הסכמי אספקת יין, דבש ומוצרים נוספים לחברת יבוא אמירתית גדולה. מי שהשתתף בטקס בדובאי היה יוסי דגן, ראש מועצת השומרון.

התקשורת הפלסטינית זעמה והד"ר מוסטפא ברגותי, מזכ"ל תנועת היוזמה הלאומית הפלסטינית (שרץ בעבר נגד אבו-מאזן לנשיאות), יזם קמפיין בינלאומי לחרם על חברות העובדות עם מפעלים וחברות מההתנחלויות. הוא גיבש קואליציה של ארגונים פלסטינים, ירדנים ומצרים שאוספת ומפיצה חומר על החברות הללו, ומנסה להביא להחרמתן. לפי ברגותי, גם האו"ם, שהכין רשימה של חברות ישראליות מהשטחים, מעורב במהלך. כמובן שגם BDS בתמונה.

מוחמד נאוואג'ה, מתאם הפעולות הבינלאומיות של הארגון, החל במבצע שכנוע כלפי החברות האמורות להשתתף באקספו 2020 (שנדחה לאוקטובר 2021) לבטל את השתתפותן בשל ההסכמים עם ישראל ובשל רכש המוצרים מההתנחלויות. באתר הארגון הוכנה רשימה של החברות הסוחרות עם ישראל ובאדום מסומנות אלה הרוכשות מוצרים מההתנחלויות. תומכי הארגון נקראים להפעיל לחץ על חברות אלה או להחרימן. ארגון פלסטיני אחר מכין תביעה לבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד החברות האמריתיות.

נשיא ומנכ"ל לשכת המסחר של דובאי, חמאד בועמים, אומר לגלובס כי ארצו לא עושה אבחנה ביבוא מישראל לפי אזור הייצור. בראיון לגלובס אמר בועמים, כי אין סיבה לעשות את האבחנה וכי המדיניות הזו מבוססת על העיקרון של "הכלכלה מובילה", משמע לשפר את המצב הכלכלי של כל המעורבים, מתוך ידיעה כי שיפור כזה יקדם גם את התחומים האחרים, לרבות זה הפוליטי.

לדבריו, המפעלים הישראליים בגדה מספקים עבודה לעשרות אלפי פלסטינים והכוונה היא לסייע לכלכלה הפלסטינית ולא לפגוע בה. "אנחנו שוק פתוח במלוא מובן המילה - וזה אומר שככל שהמסחר רחב יותר ומסייע יותר לאוכלוסיות השונות באזור, כך עדיף".

המפעלים והחברות בהתנחלויות מעסיקים יותר מ 30 אלף פלסטינים, המכניסים בממוצע כ-150 מליון שקל בחודש.

בועמים אמר כי לאיחוד האמירויות כוונות להביא ביחד עם ישראל לפיתוח באזור כולו. הוא הביע תקווה כי בקרוב גם הפוליטיקאים הפלסטינים יבינו כי עדיפה הצטרפות למהלך של הסכמי השלום. "היתרונות של ההסכמים הנוכחיים ואלה שיבואו עבור הפלסטינים הם גדולים במיוחד, ויש להם פוטנציאל לעשות את השינוי הנחוץ לאזור".

נורבגיה מקצצת בכספי הרשות 

הרשות הפלסטינית משוועת להפשרת יחסיה עם ארצות הברית בין השאר כדי לקבל מחדש את הסיוע האמריקאי הנדיב, שהתקרב ל-800 מיליון דולר בשנה. עד שזה יגיע, הפרלמנט הנורבגי אישר בהחלטה תקדימית לקצץ 30 מיליון קרונה (מעל 11 מיליון שקל) בתקציב כספי הסיוע לרשות הפלסטינית. ההחלטה התקבלה בעקבות הימשכות שימוש בכספי הסיוע להפצת אנטישמיות והסתה לאלימות בספרי הלימוד החדשים של הרשות הפלסטינית לשנת הלימודים 2020-21.

החלטת הפרלמנט באה בין השאר בעקבות קמפיין נרחב בנובמבר מטעם מכון המחקר והמדיניות IMPACT-SE, שחשף בסדרה של תדרוכים לוועדת החוץ והביטחון, למשרד החוץ הנורווגי ולחברי פרלמנט נורבגים דוח שמראה כי תוכנית הלימודים הפלסטינית מלאה הסתה קשה נגד ישראל, למרות שהובטח לקהילה הבינלאומית כי התכנים ישונו.

לפי הדוח, הספרים עדיין כוללים אלימות, אנטישמיות, האדרה ומתן לגיטימציה לטרור, עידוד לג'יהאד ומוות, אפילו במדעים ובמתמטיקה. ערבית לומדים באמצעות סיפור אלים שמהלל פיגועי התאבדות. טבח הספורטאים האולימפיים במינכן מתואר בצורה חיובית ולגיטימית. חיבור וחיסור נלמד דרך ספירת שהידים, ג'יהאד מתואר כ"מעלה הגדולה ביותר", כוח הכבידה של ניוטון נלמד באמצעות שימוש בירי אבנים מרוגטקות, והסתברות לומדים באמצעות סיפור על ישראלי שיורה על מכוניות פלסטיניות חולפות.

משרד החינוך הפלסטיני הגיב כי התכניות בתהליך של שינוי, אבל דוחות מסוג זה ב-20 השנים האחרונות מראים כי הרשות הפלסטינית ממשיכה לחנך את ילדיה לשנוא את ישראל וכל פעולה נגדה ולו האלימה ביותר, לגיטימית וזוכה לשבחים.