שופטי בית המשפט העליון: איך נדע מתי מדובר במחיר בלתי הוגן?

"אם ניקח רק את המחיר כקריטריון, תיק של גוצ'י או שעון רולקס יכולים להיחשב מחיר גבוה שמנצל את הצרכן. לא לכך התכוון המחוקק", כך טענה היום (ה') נציגת המדינה עו"ד לימור פלד בבית המשפט העליון, במסגרת דיון בשאלה איך ניתן לקבוע האם מחיר שגובה מונופול עבור מוצר ייחשב בלתי הוגן לפי דיני התחרות.

הדיון נערך במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה החברה למשקאות קלים (קוקה קולה) נגד החלטת השופט גרוסקופף, בעת שהיה בבית המשפט המחוזי, לאשר ניהול תובענה ייצוגית נגדה בשל גביית מחיר מופרז על בקבוקי קולה של ליטר וחצי.

השאלה שחזרה על עצמה פעם אחר פעם מצד ראש ההרכב השופט ניל הנדל היתה - "איך נדע מתי מחיר הוא בלתי הוגן?". שאלה זו הופנתה לכל הצדדים לדיון - התובע הייצוגי, חברת קוקה קולה ונציגת היועץ המשפטי לממשלה שנתן חוות דעת בתיק בסוגיה העקרונית.

 אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

הדיון נערך בפני השופט ניל הנדל, ענת ברון ויוסף אלרון. בדיון נכח יואב נחשון, סגן נשיא קוקה קולה ישראל, לצד המייצגים בהליך הנוכחי - מטעם התובע הייצוגי עו"ד רנן גרשט ומטעם קוקה קולה עו"ד מוטי ארד, היועצת המשפטית של רשות התחרות עו"ד מיכל כהן, עורכי הדין בתחום דיני התחרות המייצגים בתיקים דומים ונציגת היועץ המשפטי לממשלה עו"ד לימור פלד.

לטענת קוקה קולה, לא הובאו ראיות למחיר בלתי הוגן

הדיון התמקד בפרשנות חוק התחרות הקובע כי "יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור" אם קבע "רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין".

לאור חשיבות הסוגיה הגיש היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלביט את עמדתו, לה שותפה רשות התחרות, לפיה יש להכיר בקיומה העקרוני של עילת מחיר מופרז, אך יש לאשר תביעות בזהירות וריסון. ההוכחה כוללת מבחנים רבים קשים להוכחה.

 מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות / צילום: יונתן בלום, גלובס

בדיון טען עו"ד ארד מטעם קוקה קולה כי החלטתו של גרוסקופף שגויה ולא הובאו ראיות למחיר בלתי הוגן. הוא ביקש להצטרף לעמדה של מנדלביט ורשות התחרות. לדבריו, כל המלומדים בתחום הכלכלה קבעו כי "מבחן העלות זו משימה כבירה ויש לקחת ממכלול עצום של עלויות של קונצרן כמו החברה המרכזית שמייצר מגוון עצום של מוצרים וצריך לגזור עלויות של דבר ספציפי, המודלים לא נעשו".

עוד טען כי על בית המשפט לבדוק מה קורה בעולם - "יש פסיקות ספורות. בישראל אנחנו ב-52 תביעות תלויות ועומדות, לא דומה למה שקרה באירופה. בארה"ב יש מדיניות שאין עילה כזאת. גם אם מונופול יקבע מחיר יקר אין עילה. יש תיאוריה כלכלית מאחורי זה, זה לא סתם".

הנדל פנה לעו"ד גרשט ושאל, "איך אדוני מציע שנדע מתי זה גבוה מידי? הקושי או היתרון במבחן של היועץ לעומת מבחן בית משפט קמא שיש יותר שיקולים, זה יותר עשיר, זה לא רק תחשיבים זה גם ולכן אני שואל את עצמי אם לא עדיף מבחן שהוא עשיר יותר ולוקח בחשבון יותר פקטורים?".

גרשט השיב כי ״עצם זה שהוא מופרז הוא לא הוגן״. עוד טען כי "יוקר המחיה בישראל הוא הגדול בעולם. אנו שליש מאירופה בכוח הקנייה ואנו משלמים על המוצרים שלנו עשרות אחוזים יותר. אם הכלי הזה יחוסל חיסול ממוקד הוא לא יהיה קיים. ואם הוא לא יהיה קיים, התוצאה תהיה גרועה הרבה יותר. אם בית המשפט הזה יחזיר את הדיון בית המשפט המחוזי לא יפלו השמיים".

לטענת גרשט היועץ ורשות התחרות מציבים מבחני סף בלתי עבירים ומודים שאינם ברי יישום והמשמעות היא, אם תתקבל עמדת היועץ היא חיסול העילה בדין הישראלי.

"אכיפת יתר מסוכנת יותר מאכיפת חסר"

הנדל פנה לנציגת המדינה פלד ואמר כי יהיה קשה ליישם את המבחן שמציעה המדינה כי יש הרבה פתחי יציאה לבעל המונופול. פלד השיבה כי "אפשר לראות בסעיף 29 (לחוק התחרות, נ' ש') אבקת קסמים שיפזרו אותה ויפחיתו את המחירים ואלו יהיה מחירי עלויות אבל זה לא העולם שאנחנו נמצאים בו. המטרה של הסעיף היא לטפל בבעיית התחרות ולא ביוקר המחייה", פלד הוסיפה כי "בטווח הקצר נוריד מחירים, אולי נוכל לרכוש שעון רולקס בהתאם לעלויות שלו אבל זו לא המטרה של הסעיף. לדבריה המטרה של חוק התחרות היא לא לקדם מחירים לכל נפש אלא לקדם תחרות שמייצרת חדשנות ואיכות.

פלד הוסיפה כי "אנחנו נהיה המדינה הראשונה בעולם אם המבחן (של גרוסקופף, נ' ש') יתקבל. בארה"ב אין בכלל אפשרות ובאירופה האפשרות יש שימוש מאוד מרוסן וזהיר. פלד הוסיפה כי "אכיפת יתר מסוכנת יותר מאכיפת חסר. זו פגיעה ביכולת החברות לחדש ולבדל את עצמן, זה יפגע בתחרות בישראל. זה מאותת לחברות בינלאומיות בעולם, החברות לא ירצו להיכנס לשוק. אולי טיפלנו בסימפטום ולא בבעיה".

הנדל פנה גם לפלד ושאל מהו מחיר לא הוגן לעמדת המדינה, ופלד השיבה "ניצול של הצרכן כשיש פער מאוד מאוד גדול. למשל תרופות".

לאור עמדת המדינה, שאלה השופטת ברון "האם לפי גישת גבירתי, כל מחיר שקוקה קולה תדרוש, לעולם לא נוכל לומר שהמחיר הוא לא הוגן?".

פלד השיבה כי "זו שאלה היפותטית. מדובר באלפי אחוזים. הפער לבד לא מספיק. יש לבחון עוד נקודות". פלד ציינה כי השאלה אם מוצר הוא חיוני לצורך ההחלטה ואומרת ש"גם בפסק דין קוטג' היתה בחינה של הפרמטרים בין סתם מחיר גבוה, לבין מחיר גבוה של ניצול הצרכן באופן לא הוגן ושאין לו סיבה. אין לו הצדקה שאנו יכולים להבין אותה כמו עלויות לגידול המוצר. כמו עלויות לחדשנות. כמו עלויות לסיכון מסוים של אותו מוצר.