איך משפיע המודל הצ'יליאני על החיסכון הפנסיוני בישראל

מהו המודל הפנסיוני שאומץ בישראל בשנים האחרונות, ואיך הוא משרת את האינטרסים של החוסכים לפנסיה? • בכירי בית ההשקעות מיטב דש, המנהל בין השאר גם קרנות פנסיה, מסבירים כיצד מתבטא אלמנט הסיכון במסלולי החיסכון לפי גיל העמיתים

פנסיונרים משחקים שש-בש בשוק מחנה יהודה בירושלים / צילום: Shutterstock
פנסיונרים משחקים שש-בש בשוק מחנה יהודה בירושלים / צילום: Shutterstock

הרבה מאוד שנים נוהל החיסכון הפנסיוני במסגרת קופות הגמל וקרנות הפנסיה ברובו המכריע (כ-95%) באופן אחיד לכל החוסכים, במה שמכונה "המסלול הכללי". רוב רובם של החוסכים בישראל אינם מתעניינים ואינם נכנסים "לעובי הקורה" של מדיניות ההשקעה, שנראה להם מורכב וסבוך, וזאת למרות חשיבותו האדירה, שהנגזרת שלו היא רמת החיים העתידית שלהם לעת פרישה. לפיכך, הם בחרו בדרך הקלה במסלול של ברירת המחדל, המסלול הכללי - ביטוי מובהק ל"אפקט העדר" ולהיעדר חינוך פיננסי ראוי לשמו.

רשות שוק ההון זיהתה את הבעיה הזו של רמת סיכון זהה לציבור חוסכים שונה ומגוון. במסלול הכללי, שהיה מסלול ברירת המחדל, בחרו חוסכים במנעד רחב של גילאים. חסך שם בחור צעיר, שזה מכבר השתחרר מהצבא, התחיל לעבוד והמעסיק פתח לו קופה חדשה, ולצדו היה גם חוסך מבוגר, שצבר סכומים משמעותיים ועתיד לצאת לפנסיה בקרוב. ברור שאופק החיסכון של שני החוסכים שונה באופן קיצוני, ולשניהם מן הסתם צרכים שונים. לאותו חוסך צעיר יש אופק חיסכון ארוך יותר בצורה משמעותית, ולכן הוא פחות רגיש לשינויים שוטפים בשוקי ההון. מולו, העמית המבוגר עתיד לצאת לפנסיה בקרוב ולהתחיל לקבל קצבה חודשית, ולכן כנראה שיש להם תפיסת סיכון שונה.

ומה היה ההבדל בניהול ההשקעות במסלול הכללי עבור שני העמיתים האלה? לא היה כל הבדל. לשניהם ניהלו בצורה זהה את החיסכון הפנסיוני. במלים אחרות, לשניהם ניהלו את הכספים מתוך "הנחה" שלשניהם קיימת אותה תפיסת סיכון. כל זאת, עד לכניסת המודל הצ'יליאני לחיינו.

הרחבת מנעד המסלולים הכלליים

המודל הצ'יליאני (שנקרא כך משום שצ'ילה הייתה המדינה שהנהיגה אותו לפני הרבה שנים) מטפל במצב המופרך והלא בריא הזה. המודל יושם בישראל החל בשנת 2016, והוא מאמץ תפיסת עולם שלפיה שינויים במאפייני החוסך בהתייחס לגילו דורשים את הורדת רמת הסיכון בחיסכון הפנסיוני, ככל שמתקדמים בגיל.

כלומר, השילוב של "אפקט העדר", שבא לידי ביטוי באי בחירת מסלול מיטבי שמתאים לכל חוסך לפי מאפייניו האישיים, והרצון לגוון ולהרחיב את מנעד המסלולים הכלליים (שאינם מתמחים) ולהתייחס לתפיסת הסיכון השונה, הביאו ליישום מסלולים שנבדלים ביניהם לפי גיל החוסך.

ואולם נציין כי זה לא מחייב את העמיתים. האפשרות להשקיע במסלולים המתמחים, לאותם חוסכים שכן מודעים לתחום ובקיאים ברזי ההשקעות, או במסלול עם האופי הכללי, אבל שלא לפי גיל החוסך, נשארה בעינה. נדגיש כי קיימת גם האפשרות לעבור ולהתנייד בין מסלול למסלול בכל עת, לפי בקשת החוסך וללא תלות בגילו.

אגב, בארה"ב נהוג לומר ששיעור המניות המתאים למשקיע הוא על פי "נוסחה" של 100 פחות הגיל. אם אתה בן 30, יתאים לך להחזיק 70% במניות; אתה בן 70? יתאים לך להחזיק 30% במניות. זו, כמובן, נוסחה פשטנית, אבל יש מאחוריה חוכמת חיים פשוטה.

שלושה מסלולים בהתאם לגיל החוסכים

לחוסכים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה החדשות מוצעים על ידי כל אחד מהגופים המנהלים שלושה מסלולי השקעה שהם תלויי גיל החוסך: עד גיל 50, גילאי 60-50, וגילאי 60 פלוס. אלה הם מסלולי ברירת מחדל, אבל כל חוסך רשאי לקבוע את המסלול שלו באופן מנותק מגילו.

הנחת העבודה שמשפיעה על מדיניות ההשקעה בכל אחד מהמסלולים היא שככל שהחוסך צעיר יותר, כך ניתן לקחת סיכונים גדולים יותר, ואילו ככל שהוא מתקרב לגיל הפנסיה, כך נכון יהיה להקטין את רמת הסיכון. זהו ביטוי למודל הצ'יליאני, שקיים גם בעולם הגמל וגם בעולם הפנסיה.

כל גוף שמנהל קרנות פנסיה חדשות וקופות גמל, קובע לפי תפיסה זו את מדיניות ההשקעות שלו בכל אחד מהמסלולים. כל גוף חייב להודיע אחת לשנה, ברבעון האחרון, את מדיניות ההשקעות המוצהרת שלו לשנה הבאה בכל אחד מהמסלולים. המדיניות מתייחסת לכל אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים, עם טווח שבין שיעור מקסימלי לשיעור מינימלי.

מובן שיש הבדלים בין הגופים, אבל ככלל, אפשר לומר שמשקלן של איגרות החוב הממשלתיות, שנחשבות נכס פחות מסוכן, גבוה במסלול של גילאי 60 פלוס ויורד בגילאי 50 עד 60, ועוד יותר בגילאי עד 50. לעומת זאת, הנתח של מניות ושל אג"ח קונצרניות, שנחשבות נכסי סיכון, עולה ככל שהגיל יורד. לצד שלושת המסלולים האלה, שהם כלליים באופיים, יש מסלולים מתמחים - מניות, אג"ח או תערובת שלהן.

מה מלמדת ההשוואה בין הגילאים?

בטבלה המוצגת בטור זה, ניתן לראות את המבנה של תיקי המוסדיים השונים לפי המסלול הצ'יליאני: פנסיה מקיפה לבני עד 50, לבני 60-50 ולבני 60 ומעלה. אם נתבונן ברכיב הסיכון (סיכום של מניות, אג"ח קונצרניות ונכסים אחרים - קרנות השקעה, נדל"ן ותשתיות) נראה כי ככל שגילו של העמית מתקדם יותר, מרכיב הסיכון נמוך יותר.

הדבר בא לידי ביטוי הן בקופות הגמל והן בקרנות הפנסיה. הטווח נע בקופות הגמל בין 82% לבני הגילאים הצעירים ל-62% בגילאים המבוגרים יותר, ובין 68% ל-50% בקרנות הפנסיה, שבהן יש גם כ-30% אג"ח מיועדות. מעניין לציין שהמרכיב המרכזי בנכסי הסיכון, הן בקופות הגמל והן בקרנות הפנסיה עד לגיל 60, הוא מניות, בעוד שעבור גילאי 60 פלוס, המרכיב הדומיננטי הוא אג"ח קונצרניות.

 
  

1. קרנות הפנסיה לגילאי עד 50

בקרנות אלה נכללת הגנת המדינה בדמות אג"ח מסוג ערדים בשיעור של 30%. ניתן לראות שהן מחזיקות בממוצע עוד כ-6% באג"ח ממשלתיות סחירות, ובסך הכל 36% באפיק זה. מכיוון שמדובר בחוסכים צעירים עם אופק השקעה ארוך, רכיב המניות גבוה ועומד על שיעור ממוצע של כ-47%, באג"ח קונצרני כ-16%, ובנכסים אחרים כ-5%. רכיב הסיכון הכולל (סיכום של מניות, אג"ח קונצרני ונכסים אחרים) עומד על כ-68%.

2. קרנות הפנסיה לגילאי 50 עד 60

גם בקרנות אלה נכללת הגנת המדינה. הן מחזיקות, נוסף על ערדים, עוד כ-9% באג"ח ממשלתיות סחירות, ובסך הכל כ-39% באפיק זה. מכיוון שמדובר בפרופיל חוסכים בוגרים יותר מאשר בקבוצת הגיל של עד 50, רכיב המניות כאן נמוך יותר ועומד על שיעור ממוצע של כ-37%, באג"ח קונצרניות כ-21%, ובנכסים אחרים כ-4%. רכיב הסיכון כולו עומד על 62% - נמוך יותר מקרן פנסיה מקיפה שמיועדת לגילאי עד 50, שבה הוא עומד על כ-68%.

3. קרנות הפנסיה לגילאי 60 פלוס

גם בקרנות הפנסיה האלה נכללת הגנת המדינה (ערדים 30%). קרנות אלה מחזיקות בממוצע עוד כ-18% באג"ח ממשלתיות, ובסך הכל 48% באפיק זה. מכיוון שמדובר במסלול גילאי זה בחוסכים הקרובים לגיל פרישה, רכיב המניות כאן נמוך הרבה יותר ועומד על שיעור ממוצע של כ-21% בלבד, באג"ח קונצרניות כ-27%, ובנכסים אחרים כ-2%. רכיב הסיכון כולו עומד על 50% בלבד - השיעור הנמוך מבין קרנות הפנסיה המקיפות. נציין כי פנסיונרים שכבר מקבלים פנסיה חודשית, עוברים למסלול ייעודי של פנסיונרים, שהוא הרבה יותר שמרני במדיניות ההשקעה שלו.

באופן דומה, הנושא הזה מטופל גם בקופות הגמל, בהבדל אחד חשוב: לקופות הגמל, בניגוד לקרנות הפנסיה, אין איגרות חוב מיועדות מטעם המדינה. 

הכותבים הם צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, ואבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי גמל ופנסיה במיטב דש. אין לראות בטור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

צרו איתנו קשר *5988