נדחתה עתירת תנו לחיות לחיות לחשוף פרטי ניסויים באוניברסיטאות

ביהמ"ש המחוזי דחה עתירה של עמותת תנו לחיות לחיות לחשוף את פרטי הניסויים המתקיימים במעבדותיהן של האוניברסיטאות ת"א, העברית ובר-אילן, בנימוק שמדובר בסודות מסחריים ובשל הצורך בחירות אקדמית • בכוונת העמותה לערער על ההחלטה

יעל ארקין, מנכ״לית עמותת תנו לחיות לחיות / צילום: רונן מחלב
יעל ארקין, מנכ״לית עמותת תנו לחיות לחיות / צילום: רונן מחלב

בית המשפט המחוזי דחה עתירה של עמותת תנו לחיות לחיות לחשוף את פרטי הניסויים המתקיימים במעבדותיהן של האוניברסיטאות תל אביב, העברית ובר-אילן, בנימוק שמדובר בסודות מסחריים ובשל הצורך בחירות אקדמית לביצוע מחקרים מדעיים בסביבה נקייה מלחצים והתערבות חיצונית.

העמותה טענה, באמצעות עו"ד יוסי וולפסון, כי למידע אודות הניסויים המבוצעים בבעלי חיים יש חשיבות ציבורית רבה, ויש צורך בפרסום המידע על-מנת שיתקיים דיון ציבורי המעוגן בעובדות ובנתונים, ולא דיון "פלקטי וספקוליטיבי" המתקיים כיום.

העמותה הגישה פסיקה וחוות-דעת לפיה בארה"ב ובאנגליה המידע אודות הניסויים בבעלי חיים ניתן לפרסום.

עמותת תנו לחיות לחיות דרשה לחשוף את הפרוטוקולים של הוועדה המאשרת את הניסויים, את נושאי הניסויים ואת תוצאותיהם. לעמדתה, חופש אקדמי אינו הסתרת מידע אלא דיון פתוח וביקורתי, על בסיס שיתוף של מידע.

עו"ד גילי שפר / צילום: יוליה טוקרב
 עו"ד גילי שפר / צילום: יוליה טוקרב

האוניברסיטאות, המיוצגות על-ידי עו"ד גילי שפר ממשרד בן-ארי, פיש, סבן, טענו כי מסירת המידע המבוקש תביא לפגיעה מהותית בחופש הפעולה האקדמי של האוניברסיטאות ובמחקרים שטרם פורסמו. לטענתן, הניסויים המתבצעים בתוך כל אוניברסיטה הם סודיים מפני הציבור הרחב ומהווים "רכוש" בעל ערך כלכלי ומקצועי מובהק. לדבריהן, מדובר באינטרס כלכלי מובהק של המוסדות ושל החוקרים, אשר יש להם אינטרס מקצועי אישי ברור במחקריהם.


עוד ציין שוחט כי כל רצונה של תנו לחיות לחיות "הוא להעמיד במבחן הביקורת הציבורית את פעולות הוועדות הפנימיות שפועלות במסגרת המשיבות".

שוחט דחה את טענות האוניברסיטאות שטענו ל"שיבוש קשה" בעבודת המחקר אם המידע המבוקש יהיה גלוי לעיני הציבור, תוך שציין: "האם ניתן להעלות על הדעת כי מוסדות אקדמיים, כמות המשיבות (האוניברסיטאות- נ.ש.), שאוצרות בידיהן את 'קניינו של הציבור' ומשמשות 'נאמן הציבור', יאמרו לציבור הרחב למה עליו להיחשף ומה לא?". 
השופט שאול שוחט קבע כי קיים אינטרס ציבורי לגילוי המידע. לדבריו, "ביצוע ניסויים בבעלי חיים נוגע לנושא חשוב ביותר - זכויות בעלי חיים, נושא שנמצא על סדר היום הציבורי והחברתי. מכאן החשיבות, ואף הצורך, במסירת מידע אודות המתרחש בניסויים בבעלי החיים במוסדות האקדמיים לציבור".

יחד עם זאת, שוחט קבע כי אין באפשרותו לקבל את העתירה. לדבריו, "מידת הפגיעה בערכם הכלכלי של הסודות המסחריים של המשיבות עקב גילוי המידע המבוקש היא חזקה וממשית עד מאוד. כתוצאה מכך, הפגיעה במשיבות כבעלות הסודות המסחריים תהיה משמעותית וקשה מנשוא".

עוד קבע שוחט כי "נושא המחקר אוצר בתוכו מידע רב חשיבות בדבר תהליכי הביצוע ושיטות עבודה, ולכן כל אחת מהאוניברסיטאות זכאית לטפח את ייחודה ולשמור על המחקרים שהיא עושה, ולא לפרסמו ברבים אם אינה מעוניינת בכך"

נימוק נוסף שצוין הוא כי חשיפת המידע תפגע באפשרותם של החוקרים לבצע מחקרים מדעיים באופן חופשי ותביא לכך שהם יהיו נתונים ללחצים חיצוניים שיפגמו ביכולתם לנהל מחקרים.

בתגובה לפסק הדין, עמותת תנו לחיות לחיות מסרה לגלובס כי "בית המשפט פסק כי יש אינטרס ציבורי חזק לגילוי המידע המבוקש לאור זכות הציבור לדעת באשר לאופן הסדרת הניסויים בבעלי חיים והיעדר הפיקוח הציבורי כדבעי".

עוד נמסר כי "בית המשפט מתח ביקורת על הטיעונים של האוניברסיטאות, שביקשו למנוע מארגונים להגנת בעלי חיים להעמיד לביקורת ציבורית את עבודתן בתחום הניסויים בבעלי חיים. השופט שוחט קבע כי לא יעלה על הדעת שהאוניברסיטאות 'יאמרו לציבור הרחב למה עליו להיחשף ולמה לא'. הוא קבע, תוך דחיית עמדת האוניברסיטאות, כי לחצים ציבוריים וכלכליים, שמקורם בדיון ביקורתי, הם דווקא חיוביים".

בכוונת העמותה לערער על החלטת בית המשפט.

צרו איתנו קשר *5988