השר שנתן אוויר לנשימה למערכת המשפט, אך לא הספיק לקדם רפורמות

מכתב ההתפטרות מהממשלה ששלח שר המשפטים, אבי ניסנקורן, לראש הממשלה החליפי ויו"ר כחול לבן, בני גנץ, תמצת היטב את כהונתו הקצרה בראש משרד המשפטים. ההתפטרות הגיעה לאחר שניסנקורן פרש מכחול לבן לטובת חבירה לראש העיר תל אביב, רון חולדאי, לקראת הבחירות הבאות.  

"המתקפה נגד שלטון החוק אינה ביקורת בונה ואינה מאבק אידאולוגי. זהו מאבק אישי, של אדם אחד, המבקש להדק את לפיתת החנק סביב צווארה של המערכת, במטרה להלך עליה אימים משיקוליו המשפטיים האישיים. המציאות הזו מחייבת להוסיף ולעמוד על המשמר. במאבק למען הדמוקרטיה הישראלית, אין לנו ברירה אלא לנצח", כתב ניסנקורן במכתב ההתפטרות. הוא כיוון, כמובן, לראש הממשלה בנימין נתניהו.

למן היום שבו התיישב ניסנקורן על כיסא שר המשפטים, היה ברור שהוא עומד להיות כל מה שלא היה קודמו בתפקיד, שר המשפטים, אמיר אוחנה, מקורבו של נתניהו. אוחנה דחף בכהונתו הקצרה אף היא, לשינוי מרחיק לכת בפרקליטות. הוא הרבה לתקוף אותה ואת העומדים בראשה, וטען שיש "פרקליטות בתוך הפרקליטות". מנגד, ניסנקורן יצא, פעם אחר פעם, לעיתים כמעט לבדו, להגנת הפרקליטות ולהגנתו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט.

גורמים במשרד המשפטים שעימם שוחח גלובס הביעו דאגה מעזיבתו של ניסנקורן את תפקיד שר המשפטים. בפרקליטות קיוו כי בעת פתיחת שלב ההוכחות במשפטו הפלילי של נתניהו, בתחילת פברואר הקרוב, ניסנקורן עדיין ישמש בתפקיד וימשיך לבלום את המתקפות של ראש הממשלה ומקורביו על היועץ המשפטי לממשלה ועל הפרקליטות.

ציוצים בטוויטר נגד המתקפות

ניסנקורן מונה לשר משפטים ב-17 במאי 2020, עם הקמת ממשלת האחדות הלאומית בין כחול לבן לליכוד. באמצע חודש יולי דחף ניסנקורן להכנסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי השנויות במחלוקת שנועדו לייעל את ההליכים האזרחיים. עורכי דין רבים מתנגדים לאותן תקנות, אולם לאחרונה דחה בג"ץ עתירות נגד כניסת התקנות לתוקף. כעת עם התפטרותו של ניסנקורן מתפקיד שר המשפטים, יש מי שקורא - בין היתר, ח"כ שלמה קרעי מהליכוד - לנסות ולמנוע את כניסתן לתוקף של התקנות בכל זאת.

עוד הספיק ניסנקורן כשר משפטים, בין היתר, להקים צוות בין-משרדי לסיוע לטרנסג'נדרים, שיבחן את הקשיים של האוכלוסייה בישראל מול משרדי הממשלה. זאת, במטרה להסיר את החסמים מולם. הוא גם קידם מתווה ללגליזציה של קנאביס בישראל שבין היתר, יתיר לגורמים מורשים לגדל ולשווק קנאביס, ולמכור את הצמח לבגירים מעל גיל 21. בנוסף, קידם ניסנקורן ביחד עם נשיא המדינה ריבלין מתווה למחיקת רישום פלילי לנשים שעסקו במעגל הזנות.

אבל, כאמור, עיקר מרצו של ניסנקורן הוקדש להגנה על מערכת המשפט שהיה ממונה עליה. פעם אחר פעם הוא הדף מתקפות בוטות עליה מימין. זאת, בעיקר באמצעות ציוצים חדים וברורים בטוויטר שמיד הופצו לכלל כלי התקשורת.

מערכת משפט עצמאית

בערב ראש השנה האחרון, העניק ניסנקורן ראיון רחב היקף לגלובס, שבו הוא תימצת באופן ברור את האופן שבו הוא רוצה למלא את תפקידו כשר משפטים. "אני בסך הכול מנסה להגיד את מה שאמור היה להיות ברור מאליו". הוא אמר, "שמערכת המשפט צריכה להיות עצמאית. אנחנו תחת מציאות שהמדינה צריכה להישאר דמוקרטיה יציבה גם בשעת משבר. זו נשמת אפה של ישראל. בלי חירויות פרט, וחופש ביטוי ועיתונות חופשית, ובתי משפט עצמאיים, ופרקליטות חזקה ועצמאית ויועץ משפטי עצמאי - אין דמוקרטיה".

כאשר ניסנקורן נשאל אם הוא לא רואה בעייתיות למשל בעובדה שהיועץ המשפטי לממשלה  מנדלבליט, גם הגיש כתב אישום נגד נתניהו, גם מייעץ לו ולממשלה, וגם כופה על ראש הממשלה הסדר ניגוד עניינים שאמור למנוע ממנו להתערב במינויים של פרקליט מדינה, ומפכ"ל משטרה - הוא ענה: "מאז קום המדינה מוסד היועץ המשפטי לממשלה הוא עצמאי. זו שיטה שעמדה בהרבה מאוד משברים מקום המדינה ועד היום. מפרשת "עסק הביש", דרך משפט קסטנר ופרשת קו 300. היועץ המשפטי לממשלה ומערכת המשפט בישראל תמיד קיבלו שבחים על העצמאות שלהם ועל חוסר התלות שלהם".

באותו ראיון התייחס ניסנקורן גם לעבודת הוועדה לבחירת שופטים ואמר: "אני יכול להגיד דבר אחד - הוועדה תפעל למנות שופטים איכותיים ומקצועיים שמה שנר לרגליהם זה צדק ואמת משפטית. זה הדבר הראשון שמדריך אותי. תחת הקריטריונים הללו נעשה עד כמה שאפשר ליצור בבתי המשפט גיוון שישקף את כלל החברה הישראלית".

עוד אמר כי "המשבצות של שופט שמרן או לא-שמרן לא מקובלות עליי. העולם מורכב יותר מהמשבצות האלה, והשופטים יותר מורכבים מהן. הדבר החשוב הוא שהשופטים יהיו עצמאים ובלתי תלויים ובלי מורא בהחלטות שלהם. קרה לא אחת בתפקידים קודמים שמילאתי, שהחלטות של בתי משפט לא תאמו את השקפת העולם שלי, אבל תמיד כיבדתי את ההחלטות".

ההחמצה במינוי שופט לעליון 

ניסנקורן שכשר משפטים כיהן כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, הצליח ליצור מעין ברית עם רוב חברי הוועדה, שבחרו עד כה עשרות שופטים לבתי המשפט המחוזיים והשלום. הוא השכיל ליצור קואליציה בוועדה עם שלושת נציגי בית המשפט העליון ועם שני נציגי לשכת עורכי הדין - וכך לשלוט בבחירת שופטים ולצמצם את השפעת הפוליטיקאים על הבחירה (בוועדה חברים תשעה נציגים, בהם שר המשפטים, שר נוסף, שני ח"כים, שלושה שופטי העליון, בהם הנשיאה, ושני נציגי הלשכה).

עם זאת, ניסנקורן לא הספיק לקחת חלק בבחירת שופט לבת המשפט העליון. מדובר בהחמצה גדולה מצדו שהתרחשה בשל כהונתו קצרה בתפקיד ובשל אי היציבות הפוליטית.

אחת מגולות הכותרת של כהונת ניסנקורן אמורה הייתה להיות בחירת פרקליט מדינה. אולם, גם כאן התסבוכת הפוליטית והמחלוקות בתוך הממשלה בין שתי המפלגות הגדולות עלולות להביא לכך שהמועמד שוועדת האיתור המליצה עליו בתמיכת ניסנקורן, עו"ד עמית איסמן, לא ייכנס בסופו של דבר לתפקיד.

אם לסכם, ניסנקורן כשר משפטים העניק למערכת המשפט אוויר לנשימה לתקופה קצרה יחסית אל מול המתקפות של הפוליטיקאים מהימין. עם זאת, בשל הכהונה הקצרה, הוא לא הצליח לקדם רפורמות של ממש במערכת וגם לא להשפיע עליה באופן מהותי. ניסנקורן לא זכה להיות שותף למינוי שופטים לביהמ"ש העליון וספק אם המינוי של פרקליט מדינה שבו תמך, ייכנס לתוקף.

ניסנקורן, וגם רבים במערכת המשפט, מקווים כי הוא יחזור לתפקיד שר המשפטים אחרי הבחירות הקרובות. אבל כדי שזה יקרה, דרושים לו הרבה מזל והרבה מאוד מצביעים בקלפי שתמכו בבחירות הקודמות במפלגתו לשעבר.