מזומן או מניות - זאת השאלה בהצעת הרכישה העוינת של מבנה לסלע קפיטל

הסאגה סביב הצעת הרכש העוינת שהגישה חברת מבנה נדל"ן לחברת סלע קפיטל נדל"ן טרם הסתיימה, גם לאחר החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. בהחלטה שפורסמה במוצ"ש קבע השופט מגן אלטוביה את התנאים העסקיים שעל פיהם יתנהל התהליך, והעניק למבנה 48 שעות להחליט אם לקבל את התנאים שקבע.

באמצע חודש נובמבר רכשה מבנה 6.1% ממניות סלע קפיטל מידי חברת הפניקס, והגישה הצעת רכש מלאה ליתרת המניות שבידי הציבור. במקביל, דרשה מבנה כינוס של אסיפת בעלי המניות של סלע, אשר בה יועלו להצבעה שינויים בתקנון סלע שיהפכו את סלע מקרן להשקעות במקרקעין (ריט) לחברה רגילה על פי הגדרות רשות המסים. מבנה וסלע פועלות שתיהן ללא גרעין שליטה, עם ריבוי של משקיעים מוסדיים במניותיהן.

מאז התפתח מאבק בין הנהלת מבנה, בראשות המנכ"ל דודו זבידה, שהובילה את התהליך, ובין דירקטוריון סלע, שמוביל היו"ר שמואל סלבין, שהתנגד לו, ומאבק זה התגלגל חיש מהר גם לפניות הדדיות לבית המשפט באשר להתנהלות הצדדים ולחוקיות הצעת הרכש.

המניות זינקו מאז ההצעה

בעקבות טענות סלע כי ההצעה מפירה את תקנות החברות בנוגע להצעות רכש, הציעה רשות ני"ע מסלול של ביטול חלופת המזומן שהציעה מבנה, והחברה אכן עשתה זאת, תוך העלאת יחס ההמרה בחלופת המניות ל-1:1 (מניית מבנה תמורת כל מניית סלע שתירכש). עם זאת, השופט אלטוביה פסל אמש את השינוי המדובר, וקבע כי לצד יחס ההמרה המשופר במסלול המנייתי, תידרש מבנה גם להגיש הצעת רכש מלאה במזומן, ללא התניות. על פי החלטת השופט, מדובר בהצעה שעשויה להוביל את מבנה לשלם לבעלי מניות סלע סכום של 1.3 מיליארד שקל במזומן.

עם זאת, מאז הגשת הצעת הרכש באמצע נובמבר, זינקו מחירי המניות של שתי החברות, ונכון לסוף שבוע המסחר הקודם נסחרה מניית סלע במחיר של 7.248 שקלים, ואילו מניית מבנה נסחרה במחיר של 8.28 שקלים במזומן. מחירים אלו משקפים שווי שוק נוכחי של 1.4 מיליארד שקל לסלע נדל"ן ושווי של 1.6 מיליארד שקל לפי מחיר השוק של מבנה, במקרה של השלמת הצעת הרכש במניות. מצב זה, שבו חלופת המזומן נמוכה ב-300 מיליון שקל מחלופת המניות, הופך את חלופת המזומן לטובה יותר למבנה מאשר לבעלי מניות סלע.

מבחינה כלכלית, מדובר בהצעה מבחינת מבנה, ולכן ניתן להניח בזהירות שדירקטוריון מבנה לא יתנגד כנראה להחלטת השופט, וימצא את המקורות הדרושים למימונה. יש לציין, כי בהחלטתו הסביר השופט שהוא מבין כי לחלופת המזומן אין היתכנות, אבל מצד שני, הביטול שלה מהווה פגיעה בתנאי הצעת הרכש שהוצעו קודם לכן.

עם זאת, את ההחלטה צריך לקבל דירקטוריון מבנה לאחר שקיים דיון מסודר בנושא, ולאחר שהתייעץ בכך עם היועצים הכלכליים של החברה. משכך, קיבל השופט את בקשתה של מבנה, וקבע כי היא תידרש להודיע לו על החלטתה עד יום ב' ב-16:00.

במקרה שבו תחליט מבנה לתקן את הצעת הרכש, כך שתכלול גם את חלופת המזומן, יידחה מועד הקיבול האחרון של הצעת הרכש מ-6 בינואר ל-10 בינואר. במקביל, תידחה אסיפת בעלי מניות סלע ל-6 בינואר.

מי נחשב בעל עניין אישי?

האסיפה תידרש כאמור לקבוע אם לאשר את השינויים המוצעים על-ידי מבנה בתקנון של סלע. גם על כך התנהל מאבק משפטי עיקש בין שתי החברות, ובעיקר בנוגע לשאלה כיצד יוחלט מי מקרב בעלי מניות סלע יוגדר כבעל עניין אישי בהצבעה, ולכן לא ייספר בקולות המצביעים.

בהחלטתו קובע השופט, כי הסיווג יתבצע לפי הצעתה המקורית של מבנה, כפי שהופיעה בהצעת הרכש הראשונית שהגישה לסלע. על פי הצעה זו, ייקבע הסיווג לפי השווי הכלכלי, כלומר שההחלטה האם לבעל מניות מסוים יש עניין אישי בהצבעה באסיפת בעלי המניות של סלע תיקבע על פי השווי הכלכלי של החזקתו בסלע, לעומת השווי הכלכלי של החזקתו במבנה.

כך, בעלי מניות סלע שמחזיקים גם במניות של מבנה בשווי שוק גבוה יותר מהחזקתם בסלע ייחשבו בעלי עניין אישי, ואילו בעלי מניות סלע שמחזיקים במניות מבנה בשווי שוק נמוך יותר מהחזקתם בסלע (או שלא מחזיקים כלל במניות מבנה) ייחשבו כמצביעים ללא עניין אישי. מצב זה צפוי לפסול בעלי מניות רבים של סלע מלקחת חלק בהצבעה, ומדובר בעיקר בגופים המוסדיים.

נוסף על כך קבע השופט, כי מבנה תוכל למנות משקיף מטעמה באסיפת סלע, וזאת לצורך פיקוח על הליך ספירת הקולות וסיווגם. בעלי המניות של החברה זכו לקבל ודאות גבוהה יותר בתהליך כולו, ומספר ימים נוספים לבחון את הצבעתם. 

גילוי מלא: למשפחת בר און, מבעלות השליטה בגלובס, מניות מיעוט בחברה הציבורית "מבנה"